אור ברסלב

שות שתי הלחם· רבי משה חגיז

שאלה ל

שאלה כט

אוהב דבק מאח שאלתני במעשה שהיה בא סוחר מבני עמינו שהיה רוצה לעשות פליטה ולברוח אל מלכות אחר כדי לבוא לידי פשר עם בעלי חובותיו ומעכ"ת שידע בדבר לפי שהיה חייב לו איזה סך הלך אצלו בשעת בריחה והגזים עליו לעכב בריחתו אם לא יפרע לו את חובו בשלימות עד שמחמת זה נכנס אחד מבניו הנשואין ומופרדים מהעסקי' לערב פרעון בעד אביו ונכתב ונחתם בכתב יד הבן ואחר בריחת הסוחר והפשרה שעשה מת אותו בן. וכשבאת אצל הסוחר פשט לך את הרגל ואמר לך חלילה שתלך אצל בנו להתפרע ממנו שהרי הוא נפטר מחובך ומשעה שבנו נתחייב להיות ערב פרען נסתלק הוא מן החוב. ונכנס בנו תחתיו ולכן אפי' להתפשר עמך כשאר הסוחרים אינו רוצה ולא ידעת כדת מה לעשות ואנא תפנה לעזרה. כי מתיירא אתה להביא הדבר בערכאות פן יתוודע הדבר ביניהם ויהיה ח"ה בדבר שיאמרו שהיהודים מחפים אלו על אלו ודין תורה לא ידעתי עד היכן הדברים מגיען עכ"ז הנה מרוב אהבתי אותך אסתלק מן הדין ואסמוך ראשי ורובי עמ"ש רבינו יעקב בעל הטורים בשם אביו הרא"ש בח"מ סי' קנ"ד סי"ב שמצוה להודיע למי שחושב היותו מחוייב בדבר א' להודיעו הדבר שהוא פטור ונכנס זה תחת סוג השבת אבדה עי"ש:

ובכן אני אומר לך שלא מפני ערבות אותו ואפילו היה הבן זוקפן עליו במלוה היה מסתלק הבעל הראשון שהוא האב מהחוב וגמרא ערוכה היא בסוף בבא בתרא ולא היא לא מיפטר ליה מיניה עד שישא ויתן ביד עי"ש דכן פסק הטור בסי' קכ"ט עי"ש ובמ"ש וכמ"ש ש בעל העיטור והרא"ש ז"ל גבי מעמד שלשתן דבהמחאה לא נסתלק הלוה אם לא שפטרו בפי' הובאו דבריהם בטור סי' קכ"ו עי"ש כמ"ש רבינו הב"י ז"ל דכן כתב הר"ן דסוף פ"ק דגיטין בשם רבינו האי גאון ובשם ר"ת א"כ מכ"ש הכא בנדון דידן דהבן לא היה חייב לאביו כלום ולא קבל עליו אלא להיות ערב אך לא סלק אותך מעל אביו בפי' א"כ עדיין אביו בחיובו הוא עומד אצלך בנו אינו בחיוב אצלך אלא כקבלן בעלמא דרצה מזה גובה וכו' והדין מפורש בארוכה בהגאון המפורסם מוהרשד"ם ז"ל בח"המ סי' פ"ו הדיין שתעמוד לפניו לדין יקחנו משם ודבריו יאורו עיניו לזכות אותך בדין באשר אתה צדיק בדינך כמו שיתבאר לדיין מתוך אותה תשובה שהגאון מוהרשד"ם ז"ל הכריח והכריע בראיות ברורות דבזקיפה כזו לא נפטר הב"ח ראשון והואיל והרב הרשד"ם ז"ל שהוא מגדולי הפוסקי' האחרונים כמפורסם לכל ומכח ספריו יראה הרואה שהיה שר וגדול בישראל והוא היה אב"ד הגדול בעיר ואם בישראל רבתי בדעות סאלנוקי יע"א מי יקל ראשו לחלוק עליו והלכה כדברי המכריע ולהיות הדין פשוט ומבואר שם לא אאריך לזכותך כי די לך בגילוי מילתא בעלמא לעיני כל דיין שתעמוד לפניו שידע דיש לזכותך בספרים ושדעתי מסכים בהם אך ורק במה שתתחייב בו הוא זה שלא תגבה משלם כאשר היה עם לבבך רק תהיה נכנס בפשר הכללי שנתפשר עם שאר ב"ח ומכח מנהג הסוחרים נגעינן בה דכ"ז שאנו אומרי' שאביו לא נסתלק מחיובו שהיה חייב לך א"כ אפי היה הבן חי והיית בא לגבות ממנו לא היה פורע לך כ"א כפי אות פשר שהיה מתפשר אביו וזה ראיתי להוכיח ולחייב לך בהכי מכח הכתב יד שנתן לך בנו שלא נזכר בו סכום סך אלא סתם על מה שחייב אבי לפ' אני כהיום ערב פרען בעבורו שתיבת כהיום מוכחת שלא רצה להתחייב על עיקר החוב כמו שהוא מתחלתו אלא כמו שהוא היום דהיינו חוב רעוע נשבר ונדכא ועוד יש במשמעות הכ"י מתוך תיבה זו של כהיום דברים אחרים שבו שלא נכתבו לחנם רק להורות שהבן היה אנוס במעשיו מחמת שהיה רואה בצערו של אביו שלא היה לאל ידו לפרוע והיה רוצה לברוח ומחמתך לא היה אפשר לכך כמבריח ארי מעל אביו נתרצה לכתוב לך הכ"י וכדי שלא יהיה רשות בידו למאן לפרוע אחר מיתת האב דהא אינו אלא מצוה על היתומים לפרוע חובות אביהן ואם לא רצו אין כופין אותן כמ"ש הרמב"ם פי"א מה' מלוה בזה יפה כחך בכתב יד זה שנתן לך אך לא זולת ולו היה חי הבן והאב היה מת והיה מקריב משפטו ודינו לפני בזה ודאי הייתי מחייבו ומזכה אותך ולכן איעצך שאם בדרך פשר יתרצה האב לפרוע לך כמו שאר הב"ח אל תמאן ולא תביא עצמך לדין כי עצתי זאת שאני אומר לך הוא משפש שיש בו שלום ואתה שלום :

תוכן העניינים

שות שתי הלחם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה