שות שתי הלחם· רבי משה חגיז
שאלה יט
הרמב"ם כתב בפ' מה' סנהדרין שנים שאמרו טעם אחד אפי' משני מקראות אינם נמנין אלא כא' ולפום ריהטא מילת אפי' דקאמר קשה היא דיותר הסברא נותנת שלא למנות כשהם משני מקראות שכך אמרו בגמ' אין שני מקראות אומרים טעם אחד אבל מקרא אחד יוצא לכמה טעמים ולכאורה נ"ל דכך היא כוונת רבינו שאם אמרו שנים משני טעמים מפסוק אחד נמנים לשנים כמ"ש בגמ' דמקרא א' יוצא לכמה טעמים אבל אם אמרו שנים מטעם א' מפסוק א' אינם נמנים אלא כא' מאחר ששניהם אינם אלא מטעם אחד נמנים כא' ואפי' שאומרים משני פסוקים דס"ד שיהיו נמנים לשנים הואיל ולכל א' יש פסוק לעצמו קמ"ל דאינם נמנים אלא בא' מפני שהאחד הוא טועה ועדיין הוא דחוק זה דאפי' דלא ראי זה כראי זה שמה ששניהם אינם נמנים אלא כטעם אחד הוי משום דשניהם אמרו דבר א' אבל כששניהם הם משתי מקראות הא' טועה מדרך השכל וצריך לעיין: