כבוד ועונג שבת
שו"ע סימן רמב
שאלה א: על איזה מצב אמר רבי עקיבא עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות.
תשובה: אדם שאין לו כסף כדי לקנות צורכי שבת וגם לא יכול ללוות כסף, כיון שאין לו מהיכן לפרוע, ויש לו מזון רק לשתי סעודות, פטור מסעודה שלישית ויעשה את השבת כחול ויאכל רק שתי סעודות, ולא צריך לקחת מהבריות מוצרים או כסף כדי לקנות סעודה שלישית. וכן פטור מלהוסיף איזה דבר מאכל מיוחד לכבוד שבת לקיים מצוות עונג שבת.
כתב מרן (סימן רמב סעי' א) אפילו מי שצריך לאחרים, אם יש לו מעט משלו, צריך לזרז עצמו לכבד את השבת. ולא אמרו עשה שבתך חול ולא תצטרך לבריות אלא למי שהשעה דחוקה לו ביותר על כן צריך לצמצם בשאר ימים כדי לכבד השבת מתקנת עזרא שיהיו מכבסים בגדים בחמישי בשבת מפני כבוד השבת. ע"כ. וכתב המ"ב (ס"ק א) הנה עיקר מצות עונג שבת נתפרש לנו על ידי הנביאים וכמו שנאמר וקראת לשבת עונג. ויש פוסקים שס"ל דעיקרו הוא מן התורה שהשבת הוא בכלל מקראי קודש, שנאמר וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש וגו' ומקרא קודש פירשו חז"ל בספרא דהיינו לקדשו ולכבדו בכסות נקיה ולענגו בעונג אכילה ושתיה. והפליגו חז"ל [בשבת קי"ח] מאד במצוה זו ואמרו דכל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים וניצול משעבוד מלכיות וזוכה עבור זה לעשירות, ועי"ש עוד כמה מאמרים בענין זה. והנה בגדר מצוה זו יש ג' מאמרי חז"ל בזה א) הא דאמרו דצריך לענגו בדגים גדולים וראשי שומין ותבשיל של תרדין, שזה היה מאכל חשוב בזמניהם וכן בכל מקום ומקום לפי מנהגו יענגוהו במאכלים ומשקים החשובים להם עונג. [ולפי שמן הסתם רוב בני אדם עיקר עינוגם בבשר ויין ומגדנות לכך איתא בסימן ר"נ ס"ב דירבה בבשר ויין ומגדנות כפי יכלתו]. ב) הא דאמרו דאפילו דבר מועט שעשאו לכבוד שבת קיים מצות עונג שבת ואפי' כסא דהרסנא (היינו דגים קטנים מטוגנין בשמנן). ג) הא דאמר ר"ע עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות. וחילוק כל אלו המאמרים הוא באופן זה דהיינו למאן דאפשר ליה צריך לכבדו כפי יכלתו. ומי שהשעה דחוקה לו ביותר היינו שאין לו רק מזון ב' סעודות לשבת, בזה אמר ר"ע עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, ואינו מחויב לא בג' סעודות ולא בכסא דהרסנא. ומי שיש לו ממון כדי לקנות מזה מזון ג' סעודות ויותר מזה קצת, מחויב להוציא אותן על שבת כדי שיקיים ג' סעודות וכסא דהרסנא.
וה"ה מי שאין לו כלום והוא מוטל הכל על הצדקה הרי הגבאים מחויבים ליתן לו ג' סעודות וכסא דהרסנא עכ"פ, ובאדם נכבד הכל לפי כבודו, וכמו שנתבאר ביו"ד בסי' רנ"ג. ולא אמרינן בזה עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות דלא אמרינן הכי אלא במי שעדיין לא נצטרך ליטול, אבל מי שכבר בא לידי מדה זו לפשוט ידו וליטול נותנים לו הכל כנ"ל. [ובמקומות שנוהגין הגבאים לקבוע לעניים רק שתי סעודות ולא הסעודה ג' לאו שפיר עבדי, ועכ"פ בימות הקיץ בודאי יזהרו בזה]. ולזה בא השו"ע לומר דאם יש לו גם מעט משלו צריך לדחוק עצמו לכבד ולענג שבת כראוי, כיון דאפשר לו ויש בידו להוציא ע"ז ולא סגי בכסא דהרסנא לחוד. ולזה סיים דיצמצם בשאר ימים מהוצאותיו כדי שיהא נשאר לו זה לכבוד שבת. ועיין בט"ז ותוספות שבת ושארי אחרונים שכתבו דאף מי שהשעה דחוקה לו ביותר דהוא פטור מדינא מסעודה ג' וכסא דהרסנא, מ"מ נכון מאד שיראה להשתדל להיות עכ"פ מן הכת האמצעית דהיינו בקיום ג' סעודות וכסא דהרסנא. ע"כ. עוד כתב המ"ב (ס"ק ג) שבאופן שהשעה דחוקה לו שפטור מג' סעודות ומצות עונג שבת, מדובר כשאין לו משכונות ללוות עליהם ובלא משכון אין יכול להשיג, דאל"ה צריך ללוות כדי שלא לבטל מצות עונג שבת, וכמו שאחז"ל שאומר הקדוש ברוך הוא בני לוו עלי ואני פורע. (משמע שאפילו אם יודע שאין לו מהיכן לפרוע ילוה. ועיין בשעה"צ אות יב. אבל הב"י כתב שדוקא אם יש לו לפרוע ילוה. וכ"כ בחזון עובדיה שבת א עמוד ה בהערה).*וכתב בילקו"י שבת א (אות ב) ומי שאין בידו לענגו בבשר, יענגהו כפי יכולתו, ואם אין בידו לקנות לג' סעודות, יקנה לכל הפחות ב' סעודות, ואל יצטרך לבריות. ויצמצם בצרכי שאר הימים, כדי שיהיה לו לסעודות שבת. ואם אין לו אפשרות גם לב' סעודות, יקח מגבאי צדקה, ויבקש מזון לכל ג' סעודות. *וכ"כ בהלכה ברורה (אות י) ואם יש לו רק למזון ארבע עשרה סעודות לשבעת ימי השבוע, שתי סעודות לכל יום, ועדיין אינו מתפרנס מן הצדקה, וממילא אין לו אלא לשתי סעודות שבת, ואין לו לסעודה שלישית, לדעת רבים מרבותינו הפוסקים הרי הוא פטור מסעודה שלישית, ואינו חייב ליטול מן הצדקה כדי לקיים מצוות סעודה שלישית, וכל שכן שאינו צריך להוסיף דבר מועט לכבוד שבת בשתי הסעודות שאוכל בשבת, ועל כיוצא בזה אמר רבי עקיבא (שבת קיח.) "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות". ע"כ. *[ויש לעיין כיון שמצוות עונג שבת דאוריתא וכמ"ש מרן זצ"ל בשו"ת חזון עובדיה שבת א (עמוד א) א"כ איך יבטל מצוה מהתורה ולא יצטרך לבריות. ועיין בביאור הלכה סימן תרנו ד"ה אפילו מצוה עוברת, שדן בשאלה מעין זו. ולעולת תמיד והא"ר הביאם הביאו"ה שם שאין אדם מחוייב לחזר על הפתחים כדי שיוכל לקיים מצוות עשה, אתי שפיר. אלא שקשה אם אין להצטרך לבריות עבור עונג שבת, למה חייב לחזר על הפתחים כדי לקנות נרות שבת, והרי נרות שבת הם בכלל עונג שבת. כמ"ש מרן בסימן רס"ג סעי' ב. ואולי משום שאמר רבי עקיבא עשה שבתך חול, אבל לא יותר גרוע מחול, ולהיות בלי נר הוא גרוע מחול, לכן יחזר על הפתחים לקנות נר. ועל זו הדרך בימינו שיש שרגילים לאכול שלוש סעודות ביום חול, אם יש לו לקנות לשבת רק שתי סעודות, אם לא יחזר על הפתחים לצורך סעודה שלישית נמצא שהשבת גרועה מחול, לכן יכול לחזר על הפתחים שעל זה לא דיבר רבי עקיבא].
שאלה ב: עני שאין לו כלום לצורך השבת, מה מחויבים לתת לו הגבאי צדקה.
תשובה: יתנו לו מזון לשלוש סעודות, בתוספת משהו קטן לכבוד שבת כדוגמת 'כסא דהרסנא', (פירוש דגים קטנים מטוגנין בשמנן) ואם הוא מכובד הכל לפי כבודו.
כתב המ"ב (סימן רמב ס"ק א) הנזכר לעיל, מי שאין לו כלום והוא מוטל הכל על הצדקה הרי הגבאים מחויבים ליתן לו ג' סעודות וכסא דהרסנא עכ"פ, ובאדם נכבד הכל לפי כבודו וכמו שנתבאר ביו"ד בסי' רנ"ג. ולא אמרינן בזה עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, דלא אמרינן הכי אלא במי שעדיין לא נצטרך ליטול, אבל מי שכבר בא לידי מדה זו לפשוט ידו וליטול נותנים לו הכל כנ"ל. [ובמקומות שנוהגין הגבאים לקבוע לעניים רק שתי סעודות ולא הסעודה ג' לאו שפיר עבדי, ועכ"פ בימות הקיץ בודאי יזהרו בזה]. ע"כ. וכ"כ בילקו"י שבת א (אות ב) ואם אין לו אפשרות גם לב' סעודות, יקח מגבאי צדקה, ויבקש מזון לכל ג' הסעודות. וכ"כ בהלכה ברורה (אות י) שיתנו לו מזון שלוש סעודות לכבוד שבת עם תוספת מועטה לכבוד שבת, ואם הוא אדם נכבד צריכים גבאי צדקה לתת לו כפי כבודו.
שאלה ג: אם תקנו לאסור לאכול דגים מחמת יוקר השער, ואחד קנה מקודם האם מותר לו לאוכלן.
תשובה: מותר לו לאוכלן.
כתב המ"ב (סימן רמב ס"ק ב) טוב שיאכל בכל סעודה מג' סעודות דגים, אם לא שאין נאותים לו לפי טבעו, או ששונאן ושבת לעונג ניתן ולא לצער, וכדלקמן בסי' רפ"ח. אם מוכרי הדגים מייקרין השער נכון לתקן שלא יקנו דגים איזה שבתות עד שיעמוד השער על מקומו. והנה בבה"ט הביא דלא יעשו תקנה רק אם הוסיפו המקח יתר על שליש מכמו שהיה מקדם, אבל בא"ר ובפמ"ג כתבו דאף פחות משליש יוקר יש לעשות תקנה משום עניים. עוד כתב שם דאין בזה משום בטול מצות עונג דיש לענג השבת במאכלים אחרים. אם תקנו לאסור לאכול דגים כמה שבתות ואחד קנה מקודם מותר. ע"כ. וכ"כ בחזון עובדיה שבת א (עמוד יג).