טרחה לצורך בהמה ולהזמין גוי בשבת
שו"ע סימן שכד
שאלה רסד: האם מותר להכשיר לבהמה אוכל שלא היה ראוי לה לאכילה, או לתקן אוכל שהיה ראוי לאכילה ומתקנו יותר.
תשובה: להכשיר לאכילה דבר שאינו ראוי לאכילה, כגון: לחתוך אוכל קשה שאינה יכולה לאוכלו, מותר, משום צער הבהמה. אבל דבר שראוי לאכילה אסור לתקנו שיהיה יותר נוח לבהמה לאוכלו, שאין לטרוח בשבת שלא לצורך.
כתב מרן (סימן שכד סעי' ד) קשין של שבלים שקושרים בשנים או בשלשה מקומות מותר להתירן כדי שתאכל מהן הבהמה. הגה: ויש אומרים דלא שרי להתיר רק בקשר שאינו של קימא (הגהות אלפסי). ע"כ הגה. אבל אסור לשפשף בהם בידים כדרך שעושים באוכלי בהמה כדי שיהיו נוחים לאכלם דשווי אוכל בדבר שאינו אוכל מותר לעשותו אוכל אבל מיטרח באוכלא בדבר שהוא ראוי לאכילה לא טרחינן ביה להכשירו ולתקנו יותר. ע"כ. וכתב המ"ב (ס"ק יג) מותר לעשותו אוכל משום צערא דבהמה. ע"כ. וכ"כ בקיצוש"ע ילקו"י (אות יג) מחתכין נבילה לפני הכלבים אפילו נתנבלה בשבת, בין שהיתה מסוכנת מערב שבת בין שהיתה בריאה. והני מילי בנבילה קשה, שאי אפשר להם לאוכלה בלא שיחתכוה לפניהם, אבל אם היתה הנבילה ראויה לכלבים גם בלא החיתוך, אין לחותכה בשבת, שאין לטרוח בשבת לצורך הבהמה בדבר שיכולה לאוכלו כמות שהוא. [ילקוט יוסף שבת כרך ד' עמוד מד].
שאלה רסה: מה הדין לתת בשבת פירורי לחם לציפורים כמו שנהגו בשבת שירה.
תשובה: אסור לתת פירורי לחם לציפורים, כיון שאין מזונתיהם מוטלים עליך, והוא טרחה שלא לצורך. ומה שנהגו לתת לציפורים בשבת שירה הנוהגים כן יש להם על מה שיסמוכו.
כתב מרן (סימן שכד סעי' יא) אין נותנין מים ולא מזונות לפני דבורים ולא לפני יוני שובך ויוני עליה ולא לפני חזיר אבל נותנין לפני אווזין ותרנגולים ויוני בייתות וכן לפני כלב שמזונותיו עליך. ע"כ. וכתב המ"ב (ס"ק כט) אפילו שהדבורים שלו כיון שהמזונות מצויים להם בשדה הוי טרחה שלא לצורך. עוד כתב (ס"ק לא) נותנים לפני כלב, ואפילו כלב שאינו מגדלו בביתו מותר דמצוה קצת ג"כ ליתן לו מזונות כמו שאחז"ל שחס הקדוש ברוך הוא עליו לפי שמזונותיו מועטין ומשהה אכילתו במעיו שלא יתעכל ג' ימים ועיין בא"ר. ולפני כלב רע אסור כמו לפני חזיר דאסור משום דאסור לגדל חזירים וכלב רע [אחרונים]. יש נוהגין ליתן חטים לפני עופות בשבת שירה ואינו נכון שהרי אין מזונותן עליך. ע"כ. אולם בילקו"י (אות יד) כתב, יש נוהגים לתת חיטים לפני הצפורים בשבת שירה, ואף שיש אוסרים, מכל מקום הנוהגים כן יש להם על מה שיסמוכו, ומנהגם של ישראל תורה הוא. [ילקו''י שבת ד' עמוד מה].
שו"ע סימן שכה
שאלה רסו: האם מותר להזמין גוי לאכול עמו בשבת וביום טוב.
תשובה: מותר להזמין גוי לשבת, שאין חשש שיבשל בשביל הגוי בשבת. אבל ביום טוב שמותר לבשל לישראל יש חשש שכמבשל לעצמו יבשל בשביל הגוי, ואסור לבשל לגוי ביום טוב שכתוב "יעשה לכם" לכם ולא לגויים. וטוב להחמיר אף בשבת שלא יזמין את הגוי לאכול בביתו.
כתב מרן (סימן שכה סעי' א) מותר לזמן עכו''ם בשבת. ומותר ליתן מזונות לפניו בחצר לאכלן ואם נטלן ויצא אין נזקקין לו, ודוקא שהעכו''ם בחצר אבל אם עומד בחוץ ופשט ידו לפנים שידוע הוא שיוציאנו או ליתן לו שאר חפצים שדרך להוציא אסור אפילו אם עומד בפנים אפילו אם החפצים של עכו''ם שהרואה אינו יודע שהחפצים של עכו''ם. ע"כ. וכתב המ"ב (ס"ק א) מותר לזמן א"י בשבת אף דביו"ט אסור לזמן א"י לאכול עמו גזירה שמא ירבה לבשל בשבילו כדלקמן בסימן תקי"ב בשבת דאין לחוש לזה שרי. ע"כ. וכ"כ בקיצוש"ע ילקו"י סימן תקיב (אות א) אסור לבשל לצורך גוי ביום טוב, שנאמר אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה "לכם", לכם ולא לגויים. ואסור לבשל גם לצורך קראים ביום טוב. וכן אסור לבשל לצורך ישראל שמחלל שבת בפרהסיא. לפיכך אסור להזמינו לסעוד עמו סעודות יום טוב, גזרה שמא יבשל בשבילו [בקדרה בפני עצמה]. ואם בא גוי או קראי או מחלל שבת בפרהסיא לבקרו ביום טוב יש אומרים שמותר לעשות קפה הרבה בבת אחת, באופן שישתה עימו גם בעל הבית. והנכון להחמיר, אפילו אם מקדים שתייתם לשתיית הגוי. [חזון עובדיה על הלכות יום טוב עמוד מ', הליכות עולם ח"ב עמוד יח, והדר ביה ממ"ש בקול סיני, ובילקו"י מועדים עמוד תפו]. ע"כ. וכ"כ בהלכה ברורה (אות א) וכתב וטוב להחמיר אף בשבת שלא יזמין את הגוי לאכול בביתו.