שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה רצ"א
שיל"ת קארצאג י"ב אדר תרל"ח לפ"ק:
אורה ושמחה וששון לאמ"ו שאר בשרי הרב הגאון הגדול, מופת הדור מו"ה משה שיק יצ"ו רב אב"ד ור"מ בק"ק חוסט יע'"ה:
אחד"ש הדר"ג וכל אשר לו אציע מה שצריך עיון לדעתי שכל האחרונים סוברים שמצות משלוח מנית הוא בשר ומיני מאכלים מבושלים כמ"ש המג"א באו"ח סי' תרצ"ה ס"ק י"א, והלבוש באו"ח סי' תקכ"ז סעי' זין כתב מצוה על כל אחד ואחד לערב לעצמו ומצוה על גדול העיר שיערב גם על כל בני עירו' שאם באולי אחד מבני עירו טרוד ולא יערב מחמת שאין לו פנאי או ישכח ולא יערב או נאנס או שהניח עירוב ונאבד שיצא בערובו, ואסמכוהו אקרא דכתיב ושלח מנות לאין נכון לו (נחמי' ח') מאי לאין נכון לו ? למי שלא הי' יכול להניח ערובי תבשילין שהי' טרוד או נאנס או שכח אז יוצא בעירובו של גדול העיר, עכ"ל. נראה ברור מדבריו שמפרש מנות בשר ודגים שאינם מבושלים. והמקבל יבשלם בעצמו יען שנאנס או שכח יכול לבשלם, אבל אם פשע ולא הניח ע"ת אסור לו לבשלם ולמה ישלחו לו דבר שאינו מבושל. דאין לומר דמיירי במאכלים מבושלים דוקא אין חדוש שיכול לשלוח לו. ומזה מוכח שהלבוש סובר שבכלל מנות הוא מאכל שאינו מבושל ? ה' הטוב יברכהו בשמחת פורים ונזכה לבשר ולהתבשר בשורות טובות עד ביאת הגואל כתפלת עבדו ותלמידו שאר בשרו:
הק' שלמה הרש שיק ברעזאווע: