שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה רס"ב
שיל"ת א"ח ש"ש תרנ"ו לפ"ק. ברכות ושמחות להרב הגאון בקי בש"ס ופוסקים מו"ה שלמה קליין והוא כהן רב בק"ק סענטא בעהמ"ח ס' לקוטי שלמה יצ"ו:
ראיתי בספרו בהגהותיו על מנחות שהקשה שהרמב"ם בפ"ז מתמידין מביא ראי' לסתירת הבייתוסים מן יהושע סי' ה' דכתיב ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחודש וגי' ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצית וגו' אלמא שהוא יום קצירת העומר, ולמה לא מביא ראיות הש"ס כתוב אחד אמר שבעה שבועות וכתוב אחד אומר תספרו חמשים יום ? ולי קשה להיפוך הא הלח"מ שם כתב שראיות הרמב"ם נכונה, וא"כ צריכין לחקור מדוע לא אמרו בש"ס טעמו של הרמב"ם כדי לסתום פי דוברי שקרים ? אך לדעתי לא קשה על ש"ס, יען דכל הרואה בעין יפה ימצא שמן יהושע אין שום ראיה כלל דשם לא נאמר רק שעשו הפסח בגלגל במועדו ביום י"ד לחודש, ואחר כן נאמר שאכלו מעבור הארץ בחמשה עשר ממחרת הפסח לפי ששבת המן מכליהם. ומעתה קשה שפיר על הרמב"ם שהביא ראיה מיהושע שיש עליה ג' תשובות, א' מדוע לא מביא הראיה מש"ס ? ב' הא מיהושיע אין ראיה כמ"ש הרמב"ם בעצמו דלמא אז הי' באמה בשבת ? ג' דלמא אז לא קצרו העומר ואכלו מעבור הארץ לפי שלא הי' להם מן ואכלו מן הבא בידם ?
ואמרתי לתרץ מדוע לא אמרו בש"ס טעמו של הרמב"ם, דאיתא בסדר עולם רבא בפ"ז וכן בספרא ששחיטת הפסח בגלגל הי' באמת בשבת, ומעתה לדידן יש ראיה שהקריבו בשבת. אמנם במכלתא הובא בילקוט יהושע סי' ה' שדעת ר"א המודעי שבזין אדר ראשן מת משה ושבעים יום אכלו את המן אחרי מותו וכו'. ולפי דברי ר"א אין לנו ראיה ברורה באיזה יום חל י"ד בניסן בשנה שמת בה משה, ומטעם זה לא אמרו בש"ס טעמו של הרמב"ם נגד דעת הפושעים, יען שאין לנו בזה דבר ברור מתי הקריבו פסח ראשן בגלגל. ואלו הי' הפרושי' השיבו לבייתוסין ראיה מן יהושע הי' הם אומרים שזה הי' באמה בשבת, ולכן שפיר אכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח. אבל הרמב"ם לשיטתיה שפיר כתב ראיה זאת לדידן שמאמינים שבזין אדר נולד משה ובזין אדר מת, וקיי"ל כמ"ד שארבעים יום אכלו את המן אחרי מות משה, וכ"ז הי' בשנה פשוטה, ופסח ראשון שהי' בגלגל הי' בשבת:
ומה נעימים דברי אמונת חכמים וכן כתוב בס' קרבן ראשית שהביא הדר"ג ג"כ בספרו ר"ה דף כ"ט לכן כתיב זכרון תרועה בפרשת אמור' לפי שקיי"ל כפרק דר"א שמשה עלה למרום בביט אב יום חמישי בשבת ולבסוף ארבעים יום "ביוהכ"פ שני בשבת' ירד, להכי כתיב זכרון לפי שירדה תורה לסוף דעת החכמים שיגזרו משום שמא יעבירנו וילך לחכם שלא לתקוע בשבת, משא"כ בשנה שאח"כ שלא הי' בשבת כתיב "יום תרועה. וזה רמז ליו"ט ב' מה"ת, ועיי' מג"א סי' תצ"ד משה הוסיף יום א' מדעתו רמז מיו"ט שני:
והנה הרמב"ם סובר בפ"ז מתמידין הכ"ד ספירת העומר מה"ת גם בזמן שאין בהמ"ק קיים. ונושאי כליו לא הודיעו לנו המקור אשר ממנו למד הרמב"ם דינו שהוא מה"ת ? ואמרתי שהרמב"ם סובר כדעת תוס' הקצר שהובא במג"א סי' תרפ"ה זכור ופרה הם מה"ת וכתב המג"א מנ"ל שפרה מה"ת ? ואמרתי יען דגבי עמלק כתיב:
מלחמה לה' בעמלק "מדור דור", וגבי פרה אדומה כתוב:
חקת עולם ולכן סברו שבמקום שנאמר בתורה רמז שהמצוה היא לדור דור או דכתיב חקת עולם חיבה עלינו לעשות המצוה באופן האפשר לדורות עולם. ואמירה הוא כמעשה, יען דגבי בריאת העולם ג"כ כתיב ויכל אלקים מכל "מלאכתו", וכי הוא ית"ש עשה מלאכה, הא כתיב רק "ויאמר אלקים" וכתיב "בדבר ה' שמים נעשו" ? אלא שבעניני התורה "אמירה כמעשה", ובעת שאי אפשר להקריב קרבן ולשרוף פרה אדומה ועץ ארז ואזוב יאמרו בפה הפרשה:
ומעתה גבי עומר כתיב ג"כ חקת עולם וסמוך ליה כתיב וספרתם וגו', וכלל גדול בידינו לדרוש סמוכין, לזאת שפיר כתב הרמב"ם שספירת העומר מה"ת. אך לדידן שאנו מאמינים בקבלה ואנו דורשין סמוכין אין אנו צריכין לראיה שהביא ר"י לבייתוסין, כי יש לנו ראיה ברורה לא לבד מן הקבלה שממחרת השבת הוא מחרת יום ראשון של פסח אלא שיש לנו ראיה מדכתיב ביהושע "ממחרת הפסח" ודו"ק. ה' הטוב יברכהו ויחזקהו ויזכה ללמוד וללמד ולקרב הלבבות לאבינו שבשמים כברכת מוקירו:
הק' שלמה הרש שיק ברעזאווע: