אור ברסלב

שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק

תשובה רנ"ח

תשובה רנ"ז

לפני חכמי התלמוד הי' מונחים מגלות וחבורים הרבה בלשון סורסי ובלשון יונית אשר נודעים בשמם היוני אפוקריפא, שפתרונו נסתרים או גנוזים, וחכמי ארץ ישראל לא עסקו בהם (עיי' לעיל תשובה ח"י) ובתוכם ספר מכבי ונחלק לשלשה חלקים א' דברי הימים לבני חשמונאי, המתחיל בבא אלכסנדר לאסיאה" ומדלג עד אננויוכס הצורר, והולך ומספר דברי השמד והמרידה והמלחמות כולן בסדר נכון ומנין ברור לשנות מלכות יון עד מות שמעון בן מתתיהו, ובא תחתיו לנשיאות וכהונה יוחנן הורקנס בנו, אמתת הספר נכרת מתוכו, ומסכים מאד עם הנמצא בזה לחכז"ל בברייתא דמגלת תענית ובתלמוד ומדרשים. וברור שהי' מראש כתיב בלשון עברי ונאבד, שכן העיר מעתיק המקרא לרומיים חכם נוצרי קדמון בימי ר' אשי. והנראה לנו שספר זה היא מגלת בית חשמונאי שאומר עליה בעל הלכות גדולות שכתבוהו זקני הלל וזקני שמאי, ונודע שכל דברי בעל ה"ג דברי קבלת אבות. ואולי הי' נמצא עדיין הספר בימיו:

ב') דברי הימים השני. מתחיל בשתי אגרת מזקני ירושלים לקהל הגולה שבאלכסנדריא על דבר קיום ושמחת החנוכה, ומספר השמד והמלחמה עד אחר מות יהודה מכבי. מדרכו וענינו ניכר שהי' עקרו מתחלה בלשון היוני בלבד, והוא קצור מן דברי הימים הארוך שכתבו איש שמו יהושע הקירני, יהודי מארץ מושב ליונים:

ג') המלחמה עם היונים בפרט. ואעתיק פה איזה פסוקים מן הספר ויקרעו את ספר תורת אלקים לקרעים וישרפו אותם באש וכל אשר נמצא אתו ספר ברית ה' הכו לפי חרב:

כאשר קמו מתתיהו הגבור הזקן ובניו ויתר החסידים לעמוד על נפשם ועל תורתם כתיב:

ויועצו כולם ביום ההוא לאמר, אם הלחם ילחמו בנו ביום השבת ויצאנו לקראתם ועמדנו על נפשנו ולא נמות כמות אחינו במערות. שמסופר שם שהאויבי' באו בצדיה ביום השבת על המתחבאים במערות לשמור המצות ושלא הרימו את ידיהם לירות אבן או אפילו לסכור פי המערה מיראתם לחלל השבת, וכתיב:

ויאמרו נמותה הפעם בנקיון כפינו. ויתקבלו עליהם רבים מחסידי בני ישראל אשר יראת ה' בלבבם וכל הממלטים את נפשם מפני עוכריהם ויתחזקו בם, במתתיהו ובניו. ויהי כי עתקו וגם גברו חיל ויכו יחדיו כדת מה לעשות. באפם ובחמתם כל הפושעים בישראל והנמלטים נסו אל הגוים:

משהיתה ירושלים עדיין ביד היוונים כתיב:

ויתקבצו העם במצפה מול ירושלים, כי מצפה לפנים מקום תפלה לישראל ויצומו ביום ההוא ויפרשו אה ספרי תורת ה', אשר חפשו אותם הגוים להתוות בם את פסילי גילוליהם, וגם את פארי הכהונה הביאו שמה ואת המעשרות ואת הבכורים, ואת הנזירים אשר מלאו ימי נזרם. כשטיהרו את המקדש בחודש כסליו שנת קמ"ח כתיב ויראו את מזבח העולה כי חולל, ויועצי לב ותהי העצה היעוצה לנתוץ אז המזבח עד רדתו לבלתי היות להם להכשול, יען כי הללוהו זרים. ויתצו אותו ויניחו את האבנים מל הר הבית אל מקום פלוני אלמוני עד אשר יקום נביא בישראל להורותם את אשר יעשון (עיי' אפוקריפהען מן גוטמאן אלטאנא 1841) ויצו יהודא ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמשה ועשרי' לחודש כסליו שמונת ימים מדי שנה בשנה בהלל ותודה לה' (עיי' מורה נבוכי הזמן שער יוד שהאריך בענין זה). ובזה מתורץ מה שמקשים למה רבינו הקדוש לא הביא במשנתו מעשה דנס חנוכה ? מאחר שהמעשה מפורש בספרי אפוקריפין:

תוכן העניינים

שות רשבן אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה