שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה רכ"ב
פרי עין הדר, יתברך בחודש אדר, ש"ב
ידיד נפשי הרב הגאון מו"ה מנחם דייטש, רב בק"ק פאלאנקא בעהמ"ח אוהל דוד ושארית מנחם:
אהובי ! מכתבך קבלתי לשמחת לבבינו, וכו'. ומה שבקשת לדעת דעתי יען דמלכינו דוד סיים תפלתו יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך וגו' למה מתקני התפלות תיקנו לנו לומר יהי רצון מלפניך בתפלת המפיל וכן בתפלת ר"ח ? הנה גם בעיני יפלא, כי בש"ס ברכות דף ט"ז ע"ב ודף י"ז ע"ב סופרים ומונים שחכמי התלמוד סיימו תפלתם בתפלות יהי רצון מלפניך, ומסדרי התפלות הביאו הנוסח בקצת שינוים, כעין שמביאים תפלת רב שתתן לנו חיים ארוכים וכו' כשמברכין החודש, ובכל מקום מביאים הנוסח מלפניך כמו שנאמר בגמרא, רק בספירת העומר שם אמרו יהי רצין לפניך, וטעמא בעי מה זה נאמר בכולן מלפניך וגבי ספירת העומר רק לפניך
ואמרתי יען דגבי התפלה וכן בכל מצוה שהיא בקום ועשה העיקר הוא הכונה והמחשבה, כמ"ש חכז"ל תפלה בלא כונה היא כגוף בלא נשמה, וכשם שגוף המת מטמא באוהל ובמגע ובמשא כן מצוה בלא מחשבה טהורה ובלא כונה מטמא:
ובמשנה ברכות דף נ"א ע"ב אמרו:
אין מברכין על נר ובשמים של מתים ולא על הכר ועל הבשמים של ע"א. רמזו לו בזה שעל אור הבא מאיש חכם שאין בו מחשבה זכה וטהורה, וכן על מצוה שהיא בלא כינה והיא כמת אין מברכין כשם שאין מברכין על אור החכמה שמביא את האדם לכפור בה':
והנה המשורר הקדוש שזכה לרוח הקודש ועמד לפני קונו ית"ש בעיון הזך ובמחשבה טהורה, הוא הביא דברי תפלתו לפניו ית"ש ובכונה רצויה, והי' סיפוק בידו לומר:
יהי' לרצון אמרי פי והגיון לבי "לפניך". ואנן שאין בידינו לכוון בכונה רצויה ובמחשבה טהורה נבא לפני המלך ית"ש ועל ידי שאנו עומדים ומתפללים התפלה מעוררת בקרבינו לחשוב בגדולתו ולהלהיב בלבינו יראה ואהבה לפניו ית"ש, ואחר שגמרנו סדר התפלה אנו מתפללים שהגיון לבינו שקבלנו ע"י התפלות שבא מלפניו מיראה אותו ית"ש תגן עלינו שיהי' רצונו לרחם עלינו ולמשוך עלינו חוט של חסד ורחמים. לכן אומרים יהי רצון מלפניך, שהרצון יבא ממנו ית"ש:
אך גבי מצות ספירת העומר שאין צריך כונה, והיא מצוה התלוי רק בקיום ספירת הימים, אנו אומרים הנוסח שאמר דוד:
יהי רצון לפניך, כנלע"ד. יהיו לרצון אמרי פי לפניך ה' צירי וגואלי שתאריך ימי ידידי בן גילי מנחם בן טויבע כתפלת. שלמה צבי בן אסתר: