אור ברסלב

שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק

תשובה רי"א

תשובה רי"ב

שיל"ת ג' נשא תרנ"ז לפ"ק. יזכור ה' זכות אבות לבנים ובנות, המאמינים כתורת ה' צבאות נוהרים בטהרות ובמצות, ובתוכם ידידי הרבני הצדיק מו"ה אלימלך קליין ש"צ מ"צ בק"ק ענדרוד יע"ה.

מכתבו אשר בו ביקש ממני בפקודה אקרו"ט יחי' שעד היום הי' שם המנהג להזכיר ביום שמזכירין הנשמות האנשים ונשים בתערובת, ומקצת מבני העיר רוצים לתקן להזכיר אנשים לבדם ונשים לבדם, ומקצת מערערים ואומרים שאסור לשנות ושאין זה פחיתות כבוד או עולה להזכיר אנסים ונשים בערבוביא, ובקשו לשמוע דעתי בזה. הנה פה מצאתי מנהג שמזכירין האנשים לבדם ואח"כ הנשי' לבדם, ובעיר מולדתי ק"ק ברעזאווא עיר שיצאו משם גדולים ועוד בה חכמים ויראים המנהג להזכירם בתערובת כפי אשר נכתבים בספר הזכרון, ולזאת מצד הדין בודאי אין עכוב לא להזכירם בערבוביא או לבדם, וע"ז אמרו חכז"ל בחולין דף ח"י ודף נ"ז ע"א נהרא נהרא ופשטיה, בדף ח"י פירוש רש"י כל נהר מתפשט במקום שהוא רגיל, כלומר כל מקום הולך אחר מנהגו, ובדף נ"ז פירוש רש"י אין פשטי הנהר דומין זה חריף וזה עומד, עיי"ש. ואמרתי לקיים דברי חכז"ל שאמרו שיחת חולין של ת"ח צריכה לימוד (סוכה כ"א), מדוע בחרו בלשון שיש לו פירושים הרבה, ולא אמרו הכל אחר מנהג העיר ?

ואמרתי שכמה וכמה הלכות גדולות אמרו לנו במשל הזה, וכמה גדולים דברי חכז"ל בכל מקום שאמרו דבר. בראש התורה כתיב מעדן יוצא"נהר" ששמו "פישון" הוא הסובב את ארץ החוילה אשר שם הזהב", ושם "נהר" השני "גיחן" ואמרו חכז"ל שהוא עושה רעש גדול ומזיק לרבים (עיי' רש"י) ושם נהר השלישי חדקל, פירוש רש"י שמימיו חדין וקלין, ושם נהר הרביעי הוא פרת, והוא החשוב על כולן הנזכר על שם ארץ ישראל. ומעתה לפ"ז ארבעה נהרות הם מראש. ובמספר ארבעה לית אמצעי. כן הוא במנהגים. "בדיני ממונות" צותה התורה לבצע הדין, היי' לפשר הצדדים כמ"ש בסנהדרין דף ויו ע"ב, וכן בדיני אסור והיתור יש דרך הממוצע, כגון בדבר התלוי בשיקול הדעת ומקצה אוסרים ומקצת מתירין שהולכין באיסור לחומרא, בכ"ז לעני ובהפסד מרובה יש להקל. אך במנהג אין לפשר ולמצא דרך ממוצע. ולכן אם המנהג בעיר פלוני להחמיר ובעיר פלוני להקל מפני שגדול העיר שם פסק לאיסור ושם פסק גדול העיר להקל, באופן זה אי אפשר למצא דרך ממוצע לפשר הענין, כי חכם שאסר אין חברו רשאי לטהר. אכן רק מנהג כזה אי אפשר לסתור אם החכם שאסר או שהתיר נסע על "נהר חדקל" שמימיו "חדין וקלין", האוסר מפני שהוא חריף בשכלו, והשני מפני שדעתו להקל וכחו דהתירא עדיפא, או שנסעו על נהר פרת' אשר בארץ ישראל, וכונת שניהם לחזק הדת. אך אם המחמירין והמקילין נוסעים על הנהר אשר שם שהזהב או על הנהר הסובב את ארץ כוש שהוא התאוה, אז מצוה לסתור דבריהם. ודוק כי הוא דבר עמוק. ידידו הש"ת:

שלמה צבי שיק.

תוכן העניינים

שות רשבן אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה