שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה קע"ה
שלום וברכה להרבני המופלג בתור' וביראה טהורה, חרוץ ושנון, שלשלת היוחסין, מו"ה משה שלעזינגער נ"י בק"ק קערעס- טור יע"ה:
שמחתי מאד שראיתי שמעכ"ת נ"י הוגה בספרי וכתב לי איזה השגות וביקש ממני להשיב לו, והנני לרצונו:
א' העיר על מ"ש בח"ר שאין לומר בתפלה כשמברכין החודש חיים של פרנסי, כי אסור להתפלל בשבת על פרנסה. וע"ז כתב מע"כ נ"י שפלא בעיניו שלא מצא מקור לדבר שאסור להתפלל בשבת על הפרנסה ? מקור הלכה הוא בירושלמי שבת סוף אלו קשרי':
מה מימר רועינו פרנסנו ? אמרו טופס ברכות:
כך הן עיי"ש. הפירוש הוא יען דבשבת אסור לבקש צרכיו א"כ בברהמ"ז שהנוסח הוא פרנסנו, אי הוי כשואל צרכיו ? והשיבו שלא רצו לשנות נוסחת ברהמ"ז בשבת, עיי"ש בתוס'. ובספר מתא דירושלי' כתב בפירוש שיש למנוע מלומר היהי רצון כשמברכין החודש:
ב' השיג על דברי שנתתי טעם חדש למנהג לומר בשבת הגדול הגדה משום פסח שחל בשבת שיהי' הסדר ההגדה שגור בפיו מבלי שיש לחוש שיטה הנר בשבת כמ"ש המחבר באו"ח סי' רפ"ט. וע"ז כתב מעלתו שטעם זה מוקשה יען דאין נוהגין לומר רק עד לכפר על כל עונותינו, וא"כ עדיין יש לחוש שלא יהי' בקי מכאן ואילך ויטה הנר בשבת ? ימחול נא מעלתו שלא יצא ידי חובתו לעיין בדברי כראוי. ואחר העיון ימצא שטעה מאד. הא המחבר שם כתב דלא חיישי' שמא יטה, יען דאין ע"ה שלא תהי' שגורה בפיו. מעתה שפיר אמרתי שתיקנו לומר בשבת הגדול ההגדה, ואחר שאמרה בשבת הגדול אין ע"ה שלא יהי' בקי אח"כ מלחוש שמא יטה, ומן לכפר על כל עונותינו והלאה שהם מזמורי תהילי' ותפלת נשמת וישתבח ששגור בפי כל אין לחוש שיטה, ולכן תיקנו רק שיאמר עד לכפר על כל עונתינו:
ג' השיג על דברי שכתבתי במנהג פסח שבמקום שמתפללים שחרית בהשכמה ושוב קודם חצות מתאספי' לתפלת מוסף טוב שיאמרוקהלת רות ושיר השירים מיד אחר תפלת שחרית, יען דתכלית אמירתם הוא לעורר שלא תהי' השמחה גשמיות ולא יבעט מתוך עונג ושמחה, וא"כ השכל מחייב לומר אלו מגלות קודם שהולך לביתו לאכל סעודת שחרית. וע"ז כתב מעלתו נ"י:
לא הבנתי, דהא אסור לאכל סעודת קבע קודם תפלת מוסף כמבואר בש"ע או"ח סי' רפ"ו, וא"כ ליכא למיחוש למידי ? הנה נעלם ממעכ"ת דברי הב"ח שם שכתב שאין אסור מדינא לקבוע סעודה קודם מוסף אלא מצד המנהג שהנהיגו להחמיר על עצמם, ומאן דחלש ליביה ואי אפשר לו בלא סעודה יכול לסעוד קודם מוסף, דאדעתא דהכי לא נהגו, עיי"ש. ועיי' בחתם סופר או"ח סי' ס"ט אם יש איזה טעם לעשות סעודת ברית מילה קודם מוסף אין למחות, עיי"ש. ה' עמו ויברך אותו כנפשו ונפש ידידו:
שלמה צבי שיק מברעזאווע.