שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה קמ"ג
ב"ה קארצאג אור ליום ג' ויחי תר"ס לפ"ק נחום איש גם זו לטובה ולברכה, ה"ה ידידי הרבני המופלג בתורה, וביראה טהורה מו"ה נחים וויינבערגער ני' ש"ץ ומ"ץ בק"ק קונהעדיעש.
אהובי הנני לרצוני לכתוב לו ע"ד החוק שיצא עתה מן הממשלה שאסור למצוץ בפה הנה זה יותר מששים שנה ששאל הרב ה"ג ר"א האראוויטץ בעיר הבירה וויען את רבו הגאון בעל ח"ס ז"ל, באשר שקרה מקרה בכמה ילדים נמולים ממוהל מומחה, אשר פרחה בעור בשרם צרעת, וכמה מתו ממחלה. הזאת, ושפטו הרופאים שבא המחלה מהמציצה בפה, וגזרו שאסור למצוץ בפה. ובעל חת"ס השיב שהמציצה הוא רק לרפואת התינוק כמ"ש בשבת דף קל"ג, ואחר שהרופאים מעידים שגם ספוג עושה הפעולה למה לא נאמין להם, כשם שמאמינים להם בכל דבר הנוגע לרפואה, זת"ד ונדפסה התשובה בככבי יצחק תקצ"א, ובתשובת מהר"ץ תשובה סמ"ך מיקל גם בלא ספוג, ודי לו בסמי רפואה שנותנים הרופאים:
אך הרבה מגדולי הדור ובראשם מרן בעל מהר"ם שיק ז"ל מקפידין, שצריך למצוץ בפה דוקא, ועלינו להמתין עד שנשמע דבר ברור, כי מלשון הערלאסס נראה ברור, שאין רצון המיניסטער לבא בגזרה לצער את ישראל, ובלתי ספק אם הרופאי' ידעו, שהמוהל הוא איש בריא ונקי ממחלה, יניחו אותו שימצוץ בפה. והעיקר בזה להשגיח שלא יבא המוהל לידי חלול שבת ח"ו, כי אם אין לנו שבת אין לנו חיים. כ"ד ידידו הטרוד והכותב בחפזון רב:
הק' שלמה הרש שיק ברעזאווא רב דפה והגליל.