שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה קכ"ד
שלום להרבני המופלג חרוץ ושנון מו"ה יעקב שווארטץ ש"צ מ"צ בק"ק אבאדסאלוק.
מה שביקש לדעת מי שרוצה למול בשבת צריך לאתחזק תלתא זימני כמו בשוחט דצריך לשחוט ג' פעמים כמו דקיי"ל בתלתא זימני הוי חזקה או די במל פעם אחת? והנה בתרה"ד סי' רס"ה מסיק דסגי אם מל פעם אחת, דדוקא בשחיטה חששו לעלוף משום שמה ישהה, אבל במילה כיון שמל פעם אחת יכול למול בשבת. ובב"ח חולק עליו דצריך להתחזק לכה"פ בתרי זימנו כרבי דסובר בתרי זימני הוי חזקה:
וראיתי בס' אות ברית סברא ישרה דגבי מילה לא צריך שיתחזקו משום דהוא ספק ספיקא, א' שעא לא יקלקל, ב' את"ל שיקלקל כיון דלית לן הלכה פסוקה, דרמב"ם פוסק כר"י דמקלקל בחבורה פטור, ותוס' סברו כר"ש דחייב, והוי ספיקא דדינא שמא הלכה כר"י דמקלקל בחבורה פטור מה"ת וליכא אלא אסור דרבנן, ויש לן לענין איסור דאוריתא ב' ספקות ולענין איסור דרבנן סגי בספק אחד שמא לא יקלקל וימול כהוגן. ומסיק שמשמע מלבוש דסגי אם מל פעם אחת:
ושלא להיות בהמ"ד בלא חדוש אכתוב לו מ"ש על דברי חכז"ל בחולין צ"ה ע"ב והוא דאתחזק תלתא זימני דכתיב (מקץ) יוסף איננו שמעון איננו ואת בנימין תקחו, פירוש רש"י:
יוסף איננו שמעון איננו הרי שתים אם את בנימין תקחו מיד הי' עלי כולנה ואין לך צרה שאינה עוברת עלי. דברי רש"י צריכין ביאור, א' וכי מן הצורך הי' לרש"י לומר לנו שאחת ואחת הם שתים ? ב' בקרא כתיב אם את בנימין תקחו עלי הי' כולנה, ומדוע מוסיף רש"י תיבת מיד ? ג' האיך מצא רש"י בקרא שאמר יעקב ואין לך צרה שאינה עוברת עלי ? אך, קבלה הי' לאבות כי בתלתא זימני הוי חזקה כמו שהוא הלכה ומעתה, בדין ביקשו בניו שישלח עמהם את בנימין כי עד היום לא הי' אלא שתי סבות בדרך, א' שנאבד יוסף, ב' סבת שמעון שקרהו אסון בדרך. אכן יעקב ידע כי לו לבדו קרהו עוד אסון ג' בדרך כי מתה עליו רחל בדרך א"כ כבר הי' לו שלשה סבות בדרך אך על מיתת רחל בדרך מצא נחמה במה שילדה לו בצאת נפשה את בנימין, ומעתה לא היו רק ב' סבות בדרך. אבל הוא אמר אם את בנימין תקחו מביתי לא יהי' לי שום נחמה לנגד עיני והוא בעיני כאלו כבר נעשו שלשה סבות לזאת לא רצה לשלוח את בנימין כל זמן שלא ראה סכנה מבוררת. וזה שרצה רבינו רש"י ליישב. יוסף איננו, ושמעון איננו הרי שתים, וא"כ קשה למה סרב לשלוח את בנו בנימין ? לע"ז כתב רש"י שאמר אם את בנימין תקחו מיד הי' עלי כולנה, שמיד כשיקחו אותו ולא יהי' לפני המנחם הרי הוא בעיני כאלו מיתת רחל לפני, וא"ס כבר הי' לי ג' סבות בדרך והוי חזקה, ואז אין לך צרה שאינה עוברת עלי:
או דיש לומר בכונת רש"י דסובר שבתרי זימני הוי חזקה, ולכן סירב יעקב לשלוח את בנימין, לכן כתב רש"י הרי שתים. והא דאמרו בש"ס בתלתא זימני הוי חזקה זה רק בסימנים שהם כמו ניחוש בעלמא, כנלע"ד:
והנה בנידון שלפנינו מאחר שכתב בהחלט במחצית השקל ס"ס של"א שבמילה לא צריך לאתחזק בתלתא זימני דמוקמינן המוהל על חזקתו שאלו לא הי' יודע בבטח שלא יקלקל לא הי' מכניס עצמו לספיקא דחלול שבת, עיי"ש. אני מוסיף עוד סברא, מאחר שכבר מל פעם אחת, א"כ קודם שהנחנו אותו למול בחול בפעם הראשונה כבר העמדנו אותו על חזקתו שלא יכניס עצמו בדבר סכנה להביא נפש מישראל בסכנה, ואחר שכבר מל פעם אחת, א"כ יש לו חזקה שלא יכניס עצמו להביא נפש מישראל בסכנה, ועתה יש לו עוד חזקה שלא יכניס עצמו בספק חלול שבת, וספק פקוח נפש בודאי גדול מספק חלול שבת, כי חמירא סכנתא מאסורא, והוי כתרי זימני ובתרי זימני ג"כ הוי חזקה, לכן כשאין מוהל אחר יש לסמוך ע"ז במקום שיש טורח להביא מוהל ממקום אחר והתורה חסה על ממונם של ישראל. כ"ד ידידו הכותב בחפזון רב והדש"ת:
הק' שלמה הרש שיק: