שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה קי"ג
ה' הטוב יברך אתך בברכה המשולשת בתורה, יאר פניו אליך בששון ואורה, אהובי בני הבחור המופלג מו"ה משה אהרן שיק נ"י:
אהובי בני שמחתי לשמוע, כי אתה הולך בכל יום לבית הרב הישיש החרוץ מו"ה מרדכי קליין נ"י. ודכירנא בהיותי תינוק כבן י"ב שני' הי' אצל אחיו הרופא בברעזאווא ודרש בשבת (בלק) בבהכ"נ:
אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבלו לי משם. ואמר כי אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה רק טוב ולא יחטא, לכן אם אנו מחויבין לדון על אדם ועל מעשיו, החוב עלינו לראות המעלו' והמדות הישרות אשר בו כשם שאנו רואין החסרונות והחטאים. אכן הרשע רואה רק מעשים הרעים ברעהו מבלי לראות גם מעשיו הטובים. ולכן כאשר אמר בלעם לבלק תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו, כי בכלל כולם תמימים וישרים, אמר אליו בלק:
לך נא אתי אל מקום אחר", היי' אל המקום שנראה בהם שהם כעם "אחר", ואינם גבוהים ורמים משאר בני אדם, ורק "קצהו תראה" וכלו לא תראה:
ואם תראה אותן מקצה הזה לא תאמר שהם ישרים, כי אחד בעל קנאה, השני בעל תאוה והשלישי ענא גאות וקבנו שי ושם, וז"ש חכז"ל הובא במג"א או"ח סי' קנ"ו עון גדול היא לספר בגנות דברו אע"פ שהוא אמת, זת"ד:
והנה בקשת ממני בשם הרב יחי' לכתוב לו דעתי על פהאטאנראפיען שלדעתו הכלל לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשל בגימטרי פרצוף אדם מספר ועוד ב י"פ מ"ש בבהע"ט "יתרו" לא תעשה לך פ סל "כל" וגו' ופעם אחר כתיב "וכל" ואו יתירה כנגד ויו דברים שאסור לעשות זמונתם, א' תבנית זכר, ב' תבנית נקבה, ג' תבנית כל בהמה, ד' תבנית כל צפור, ה' תבנית כל רמש, ויו תבנית כל דגה. הנה בכלל גדול בידינו שאין למדין מפי הגרה ומגיטוריות, ואנן ע"פ השלחן ערוך חיים ומפורש ביו"ד סי' קמ"א דיש אוסרים רק צורה בולטת אבל לא בשוקעות, והמחמירין גם בצירה סתם מחמירין רק בצורה שלמה, אבל אלו שמציירין צורת אדם בלי רגלים זה מיתרי אפילו למחמירין. וזה לשון הש"ך שם ס"ק כ"ה:
ונראה דכל צורת דאסרי' אינם אוסרים אלא בצירה שלימה ממש וכו', עיי"ש. וכן אמרו בתוס' יומא דף נ"ד בר"ה כרובים, וז"ל:
נשאלתי על אותו שמציירים במחזורי' צורת חיה ועוף אם יפה עושים ? והשבתי:
נראה לי דודאי לא יפה עושים שמתוך שמסתכלין בצורת הללו אין מכוונים לבם לאביהם שבשמים, עיי"ש. ובמג"א או"ח סי' צדיק ס"ק ל"ז דאסור לצייר צורות בכותל בהכ"נ אלא למעלה בקומות איש עיי"ש, הרי מפורש שלא אסרו גדולי הפוסקי' לעשות צורות אלא שלא יסתכלו בהם בעת שמתפללים, וזולת טעם בלבול התפלה אין אסור לעשות צורה שאינה בולטת:
ובח"ס חלק שישי תשובה די נשאל שהעמידו צורה בולטות על מצבת אבן בקבר ישראל, ופסק שאם אפשר להסירה בלי מחלוקה הרי טוב, ואם לאו יפחתו הצורה בדבר הניכר, עיי"ש, ובשו"ת שואל ומשיב ליו"ד תשובה ע"א בחלק ראשן איתא שעשו על המנורה בבהכ"נ פרצוף אדם שהתיר:
מכל הנ"ל ברור שאין שום חשש לעשות צורת הפהאנואגראפהיא. ועוד מצינו בח"ס חלק שש תשובת ה' שנשאל על מצבת אבו שהי"כ תיב בו שם קודש, והורה רב אחד שלא להעמידו על הברר ע"פ מ"ש בסופרים פ"ה שם שכתוב על האבן יגנז. וכתב הח"ס שם לדינא אלו הייתי התם הייתי שואל להרב המורה:
מה יענה שמבצת קרוש אלקים הריף ז"ל שנדפס סוף נזקין, ושם כתובים שלשה שמות וכו' ?:
ואני מוסיף על דברי ח"ס השייך לענין אשר לפנינו, כי בריף שם הדפיסו צורתו השלימה מראש עד הרגל, ומעולם לא עלה על הדעת לומר שעשו איסור בזה, כנלע"ד. אך חלילה לי להוהות במקום אחר ובפרט בעיר גדולה שיושבים בה גאונים וחכמים, וחכמי פפד"מ מפורסמים מקדמת דנא, ובטלה דעתי נגד היראתם. כ"ד אביכם הד"ש ושלום הרב הישיש יחי' ובפרט בשלום רבכם הגאון ר' מרדכי האראוויטץ הלוי השי"ו. שלמה הרש שיק.