אור ברסלב

שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק

תשובה פ"ח

תשובה פ"ז

שיל"ת קארצאג כי טוב שלח תרמ"ד. היתה יהודה לקדשו. על ישראל הדרתו, גדול ליהודים בעדתו, תורתו ויראתו קודמת לחכמתו, הרב ודרשן מופלג מו"ה יהודא בערלינער בעיר פיטסבורג מדינת אמעריקא.

מכתבו קבלתי ומאד שמחתי, לידע ולדעת כי בחוצה לארץ אוהבים הספרים אשר חברתי, ושלח לחמך על פני המים לקיים זכיתי, ובששון אבא להשיב על דבריו בנטילת ידים לכהנים ע"י הלוים, וחלילה לנו לשנות דבר מן תקנות הקדמונים קדושים הם לנו גם המנהגים, וגדולה מזו כתב בשו"ת הרשב"א סי' ט' שאפילו השיחות מן הזקנים, אפילו אין ידועים מנין הם באים, בכ"ז הם לנו דברים קדושים:

ואני ביארתי בתשובה לחכם אחד שדברי הרשב"א מיוסדים בדברי הש"ס ב"ק צ"ב ע"ב, ושם אמרו על דבר דאמרי אינשא שהיא ג"כ בכלל המנהגים, יעי"ש. ועתה אבא להשיב על דבריו שבבהכ"נ שלו אין רק לוי אחד הבא לבהכ"נ, ואף בעת שבאים שנים או שלשה המה כולם מן הפחותים, והכהנים החשובים ובתוכם צורבא מרבנן דלמד ארבעה טורי רוצה שרק השמש דבהכ"נ או הוא בעצמו ירחץ את ידיו ואומר כי דעת המחבר באו"ח סי' קכ"ח שכתב והלוי יצוק מים על ידיהם הוא רק דעת הב"י שהביא מזוהר. ובכלל אין אנו הולכין אחר דעת הזוהר, והסכמתם לשאל שלשה רבנים ממדינתינו אשר רובא מבהכ"נ הם ממדינתינו, ואני א' משלשה. והנני לומר דעתי שאין זה דעת הזוהר לבדו, וזה הוא מפורש בתורה (סוף קרח). ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבודתם אשר הם עובדים את עבודת אהל מועד, ועבד הלוי הוא את עבודת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדורותיכם:

ופסוקים הללו צריכין ביאור ופירוש כיון שאמר בפסוק הראשון שהלוים מקבלים חלף עבודתם אשר הם עובדים וגו', ולמה כפל שנית ועבד הלוי הוא את עבודת אהל מועד ? ודרשו שם בספרי לפי שהוא אמר חלף עבודתם שומע אני רצה יעבוד רצה לא יעבוד, ת"ל "ועבד הוא" בעל כרחך:

ר"נ אומר יכול אם אין שם לוי "יעבוד כהן", והדין נותן מה במקום שהלוי פסול כשרים הכהנים כאן שכשרים לוים מכ"ש שהכהנים כשרים, ת"ל ועבד הלוי הוא דוקא ולא כהן, חקת עולם" לדורותיכם שינהג הדבר לדורו עכ"ל הספרי. וכתב בס' פענח רזא מכאן שבזמן שאין בהמ"ק קיים ישרת הלוי לכהנים, והוא כדברי הספרי הנ"ל:

והנה דבריהם צריכין תבלין. ואמרתי בביאורם דחזינן שבכמה דברים הקפידו הקדמונים בענינים לעשותם וגם לברך עליהם ברכה בשם ומלכות. מדליקין נר תמיד בבהכ"נ ויש מן הפוסקים אומרים שבעת שמדליקין בפעם הראשונה אותה לברך עליה בשם ומלכות, ויש חולקין וכן מצינו במג"א סי' תרפ"ה שדעת הרבה מן הראשונים הוא שגם פרשת פרה דאורייתא יעי"ש. ואמרתי בכונתם, יען דבכל מקום דכתבה התורה "חקת עולם" החוב עלינו לקיים המצוה באופן שאפשר לקיים אותה, כגון בנר תמיד דכתיב ביה חקת עולם, ידליק נר תמיד בבתי כנסיות שהם לנו למקדש מעט, ופרשת פרה אדומה דכתיב בה חקת עולם יקרא הפרשה בבהכ"נ שהיא מקדש מעט בכונה. בכהן דכתיב חקת עולם החיוב עלינו להקדישו ולהחזיקו במנה יפה ובכל הכבוד הוא נוטל חלק בראש עד עולם, והוא יברך את העם חקת עולם. ומעתה כיין דכתיב גבי הלוים ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבודתם אשר הם עובדי' באוהל מועד וא"כ באוהל מועד קיבלו חלף עבודתם מעשר. אח"כ כתיב ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אוהל מועד וגו', מה יעשו הלוים בעת שלא יקריבו הקרבנות ולא יהי' לנו מקדש ? ועבד הלוי הוא את עבודת אהל מועד וגו' חקת עולם לדורותיכם, גם בזמן שאין בהמ"ק קייים כשהם הכהני' יעשו איזה עבודת הקודש שיברכו את העם, אז גם הם הלוים יעשו עבודה, גם אם לא ירצו הכהנים בכ"ז החוב על הלוים, ואם לא ירצו הלוים יכריחו אותם:

וקבלה זו היתה לקדמונים מיום שחרב בהמ"ק שהיא חקת עולם שהכהן מברך והלוי יצוק מים על ידו, כמבואר בספרי הנ"ל. לזאת חלילה לומר שהזוהר בדה זאת מלבו כי כן דרשו בספרי דכתיב חקת עולם, וזה ברור ופשוט:

והנה מעכ"ת הזכיר במכתבו שלא נמצא מזה דבר בש"ס, הנה כבר כתב הרמב"ם בפירוש המשנה מנחות רפ"ד וז"ל:

ענינים גלוים וידועים ונהוגים ב"ד המון לא ראו החכמים לדבר בהן כמו שלא סדרו לנו במשנה ובגמרא סדר התפלה והאיך יתנהג השליח ציבור לפי שהי' מפורסם, עכ"ל:

כי הוא בכל התקנות והמנהגים שקיבלו איש מפי איש עד משה רבינו שהם רובם ככולם מזמן הנביאים ואנשי כנה"ג, ואז הי' ידוע לכל הטעם, אך באורך הזמן ובגלות נשתכחו הטעמים והיסודות, ואשרי האיש ירא את ה' הזהיר לקיים כל דבריהם:

והנני חותם בברכה לו ולכל בני גילנו שלא שכחו ולא ישכחו מנהגי אבותינו, וה' הטוב ישמחנו, וישלח לנו גואלינו, ויביאנו לארצינו כאשר נשבע לאבותינו, אמן:

הק' שלמה הרש שיק ברעזאווע, רב דפה והגלילות.

תוכן העניינים

שות רשבן אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה