אור ברסלב

שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק

תשובה פ'

תשובה ע"ט

שיל"ת קארצאג יום ה' לסדר ויחי תרל"ח לפ"ק. אורך ימים משנות חיים טובים לאמו ש"ב הרב הגאון הגדול, חריף ובקי בש"ס ופוסקים

צדיק יסוד עולם מופה"ד והדרה, כקש"ת כמו"ה משה שיק יחי' עכה"ג כ"כ הראב"ד ור"מ בק"ק חוסט והגליל יע"א.

אחרי דרישת שלימו ונשיקת ידים ורגלים הנני להטריח את אדוני מ"ו הדר"ג השי"ו בשורתים הללו. ביום עשרה בטבת נקראתי מראשי העדה בק"ק מאדאראש יחי', שהם תחת דגלי, יען כי צר להם המקום בבהכ"נ שלהם שמתפללי' בו עד היום שהי' רק בית דירה, וזה עשרה שנים שמתפללי' בו, וכעת התרבו בני היישוב ד' יברכם, לזאת הסכימו לבנות בהכ"נ בעזהי"ת כפי ערכם. ויען כי במקום שעומדים עכשיו ומתפללי' אי אפשר להם לבנות מכמה טעמים:

א' כי באותו מקים לא יהי' סיפוק בידם לעשות חלונות לצד מזרח ולא לצד דרום בשביל השכני' שימאנו, ואם יהי' חלונות רק מצד צפון לא יהי' ליהודים אורה ושמחה בבהכ"נ. וכמו שיראה הדר"ג בציון הלוטה פה לא הי' לבהכ"נ הישן חלונות רק מצד מעריב, ב' הם צריכין לאותו בנין שהתפללו בי עד היום לצרכי בהכ"נ. ג' כי יהי' דבר קשה וכמעט בגדר הנמנע לבנות שם בהכ"נ על אותו מקום מכמה טעמים אשר הציעו לפני ראשי העדה יחי', ומקצת בני העדה יחי' עמדו לחזק ג' הטעמים הנ"ל באמרם כי גם בהכ"נ של ק"ק קארצאג עומד לאותו צד שהם חושבים שהוא צד דרום, ואם יבנו לאותו צד כמו שעומד בהכ"נ בקארצאג יהי' להם מקום מורחב ומהודר בחצר הבית. לזאת באו עבורי לדבר עמו פא"פ ומענין זה ולשמוע מה בפי:

והנה כפי המוסכם בפוסקים באו"ח סי' צ"ד החיוב להעמיד בצמצום כותל המזרחי נגד קרן מזרחית דרומית של העולם, ואם יעמידו כותל מזרחית כנגד זריחת השמש ממש אינו מחזיר פניו לארץ ישראל כמבואר שם. והנה בנידון דידן בית הכ"נ של ק"ק מאדאראש, כפי שעומדי' עכשיו לצד מזרח, כל בני היישוב מורים במוסכם כולם שהוא מקום זריחת השמש ממש, וא"כ לא לבד שאין עומדים כלפי א"י, אלא שעוברים על דברי הרמ"א שמזהיר שלא לעמוד נגד זריחת השמש ממש, דזה חק המינים אלא שמכוונים נגד אמצע היום. ואח"כ הביא מורה העדה איש חכם וירא שמים כלי הקאמפאס אשר לו ימצאנו וראינו בראיה מוחלטת, ע"פ כלי חכמה הנ"ל שמקום זריחת השמש ממש אינו מכוין בקי הישר מול ארון הקודש באמצע צד המזרח. כמו שהם עומדים, אלא שנוטה מקום זריחת השמש קצת לאותו צד שהם מחזיקים לצד דרום. כאשר יראה הד"ג בציון הלוטה פה, אשר עשיתי להציע לפני הד"ג השי"ו. ושמחתי מאד, כי ראיתי כי צד המזרח אשר לביה"כ בקארצאג עומדת מכוון בקו הישר ממש לצד מזרחית דרומית, ולכן אם יבנו בני יישוב מאדאראש הבהכ"נ לאותו צד שהם מחזיקים עכשיו לצד דרום, יהי' עומד הבהכ"נ עם צד מזרח מכוון ממש נגד מזרחית דרומית כדעת הפוסקים האחרונים הלבוש וטו"ז ומג"א סי' הנ"ל:

כל הדברים הנ"ל אמרתי בביאור ובהסבר לפני הראשים ולומדי תורה ארבע ת"ח מופלגי תורה ויראים הש"י, והסכימו לדברי בטעם וסברא, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות ע"י כלי הקאמפאס:

אך בכ"ז לא אמרתי זאת אלא להלכה ולא למעשה, עד שיסכים עמי הדר"ג נ"י, וזאת מצד ב' טעמים, א' שלא יהי' כדבר תמוה לרבים לומר שצד מזרח, שמוחזק אצלם עכשיו לצד דרום יהי' צד מזרח בבהכ"נ החדשה, וממני ילמדו גם הם שאין לשנות שום דבר ומנהג, ב' יען כי מקצת בני הקהלה דשם מעידים כי בהכ"נ של ק"ק ס'-דאימרע וק"ק איגאר הסמוכים להם מצד האחרת עומדין ממש כמו שעומד הביהכ"נ שיש להם עכשיו, אך אותן אנשים מעידין ג"כ שבהכ"נ של ק"ק פאראסלא עומד ממש לאותו צד כמו בהכ"נ של ק"ק קארצאג, וכמו שרוצים הם לבנות:

והנה לדעתי בהכ"נ של קארצאג ופאראסלא עומדים מכווין ממש נגד מזרחית דרומית, ולכה"פ בקו מזרחית דרומית, כמו שביארתי לעיל, וכמו שיראה הד"ג בציון בהכ"נ הלוטה, ובהכ"נ של ס' אימרע ואיגאר אשר אחריהם עומדים גם במאדאראש לצד מזרח נבנה ע"ד הרמ"א הרוצה להעשיר יצפין ובתי כנסיות של קארצאג ופאראסלא בנוים ע"ד הרוצי חכים ידרים. ובתי כנסיות האחרונות בנוים לדעתי יותר ע"פ הדין, כפי המבואר בטו"ז ומג"א בשם הלבוש, וכפי הכלי קאמפאס אשר ראיתי וכפי המדה אשר ראיתי מכווין בה"כ של קארצאג יותר לירושלים. ואחר העיון וחיפוש קצת בנידון זה מצאתי בירושלמי ערובין פרק ה' דף ט"ו ע"ז אמר ר' יוסי אם אין יודע לכוין הרוחות צא ולמד מן התקופה ממקום שהחמה זורחת באחד בתקופת תמוז עד מקום שהיא זורחת באחד בתקופת טבת אלו פני מזרח וכו', כמה יגעו נביאים הראשנים לעשות שער מזרח שתהי' חמה מצמצמת בו באחד בתקופת טבת ובאחד בתקופת תמוז וכו' יע"ש. מדבר זה אמרתי ללמוד דבר חדש כי שער מזרח בבהמ"ק הי' מכוין ממש בקו הישר נוכח קרן מזרחית דרומית, יען כי אמר שתהי' החמה מצמצמת בו באחד בתקופת טבת, ויען כי בחדש טבת השמש היא רחוקה אז מעגול המשוה לזאת אם עומדים נוכח קרן מזרחית דרומית נוכל לומר שהחמה מצומצמת בקו הישר באותו מקום בחדש טבת, ומזה יהי' ראיה שהבהמ"ק בירושלים, לא הי' מכוין ממש נגד צד זריחת השמש וגם שהי' עומד לצד מזרחית דרומית בצד הרוצה לחכים, אך אין לי שום הבנה בדברי האחרונים, במה שאמרו ובאחד בתקופת תמוז, יען כי זה דבר הנראה לעינים, ודבר הידוע כי בחדש תמוז השמש נוטה לצד צפון ורחוקה ממעמדה כפלים כאשר עמדה בתקופת טבת. א"כ איך אפשר שבשער המזרח הי' החמה מצומצמת בו באחד בטבת ובאחד בתמוז ? וזה צריך עיון גדול וביאור לענ"ד. לברר האמת ולכוין בדבריהם. כי ידענו כי מחדש טבת והלאה יותר נוטה לצד דרום ומחדש תמוז והלאה יותר נוטה לצד צפון, א"כ אין לנו קי ישר מכוון ממש נגד זריחת השמש, ומקום החמה שיהי' בצמצום בתקופת טבת ובאותו מקום בתקופת תמוז הוא דבר שאין לו שחר ורחוק כמזרח למערב:

לזאת אמרתי אשמע מה בדעתו הרמה ע"ז ועל דברי קדשו אני מצפה ומייחל וכאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי צמאה לדבריו, וגם בני היישוב הנ"ל מצפים על דבריו אשר הבטחתי לשלח את מכתבו לידם בבא לידי אי"ה. בלתי זאת אתנו ת"ל החיים והשלום כיד ד' הטובה עלינו. ובשלום כל ב"ב יחי' (התשובה במר"ם שיק או"ח סי' מ"ה):

ה"ק שלמה הרש שיק ברעזאווא. כב דפה והגלילות

תוכן העניינים

שות רשבן אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה