שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה נ"ב
מנוחה ושמחה לידידי הרב המאור הגדול צדיק תמים מו"ה גרשון סג"ל לעווינגער ני' דיין בק"ק שטקעמעט יע"ה.
ידיד נפשי מכתבו קבלתי. והגם כי בכל עת ובכל שעה לבי ובשרי ירננו לעשות רצון יראי ה' ובפרט כדי לעשות שלום, אך מכמה טעמי' לא אוכל להיות דיין באותו ענין. ולידידו וקרובו ר' יעקב צבי וויינער מפה אמרתי הטעמים. ומה שביקש ממני בטעם המנהג שע"פ תקנות הקדמונים נותנים עלייה ליאהרצויט והטעם כדי שיכול גם עני לעלות לתורה כדי לזכות נשמת אבותיו, אבל בר"ה ויוהכ"פ תיקנו בקהלתו מאז סלא ליתן עלייה לשום אדם ודעת מעכ"ת שאין רשאין לתקן כן שלא לבייש העני ולצערו, והאריך בזה בהשכל ודעת. לע"ד אין מן הצורך לחלוק על תקנתם בזה, כי מצינו במשנה בכורים פ"ג העשירים מביאים בכורים בקלחות של כסף וזהב והעניים בסלי ערבה ונותנין לכהנים. וכתב זקני בתוס' יו"ט סלי עניים לכהנים ושל העשירי' שהי' של זהב וכסף מחזירים לבעליהם מכאן אמרו בתר עניא אזלי עניותא. וקשה למה לא תיקנו ג"כ כאן כמו שתיקנו בכמה ענינים שלא יבא העני לידי בזיון שאף העשירים יביאו בסלי ערבה ? ותירוץ משום כבוד בית אלקינו ומשרתיו לא חשו שיתביישו העניים, עכ"ל. ביארתי דברי זקני, כי בזה שלא תיקנו לחוס על ביזוי העניים, בזה יש זכות גדול לעניים, יען דאז באים העשירים בסלי כסף וזהב, והרבה מהם נתנו גם הסלים ומתנות רבות לכהני' לקיים בזה והכהן הגדול מאחיו, גדלוהו משל אחיו, וזה הוא זכות גדול לישראל, וכל ישראל ערבים זה בזה, כנלע"ד בכונת תוס' יו"ט:
ומעתה לפ"ז בר"ה ויוהכ"פ שהעשירי' עולים לתורה ונודרין נדבות לצרכי הקהלה ותלמוד תורה וכן לעניים ולמשרתי הקהלה, והרי זה מצוה דרבים, והוא זכות לחיים וגם למתים. וזה פשוט לע"ד. כ"ד ידידו הש"ת:
הק' שלמה הרש שיק ברעזאווא. רב דפה והגליל.