אור ברסלב

שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק

תשובה מ'

תשובה ל"ט

צדיק כן צדיק וטוב לו ה"ה ידיד נפשי שאר בשרי הרב הגאון שלשלת היוחסין מו"ח מנחם דייטש ני' רב בק"ק נעמעט פאלאנקא.

מכתבך מלא וגדוש בדברי חכמה ומוסר קבלתי בשבוע העברה, ודבר בעתו מה טוב עוררת אותי על דבר טוב ומועיל, ואמרתי ממך מה שכתבת לי על דברי בלעם שנתקדשו ע"י משה רבינו כמאמרם ב"ב י"ד ע"ב שאמר (בלק) מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל ואמרו חכז"ל אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות, שהכונה שתכלית בתי כנסיות ובתי מדרשות הוא, להעלות את האדם ממטה למעלה, למען ילמד לעשות הטוב והישר בעיני אלקים ואדם. אך אצל בני ישראל גם האבות והאמהות הם כהנים ומורים לבניהם ולבנותיהם, כי הבנים והבנות רואים ושומעי' באהלים ובמשכנות אבותיהם רק טוב וחסר, וז"ש שבלעם ראה כי באהלים ובמשכנות ישראל ילמדו מה שלומדים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ודפח"ח:

וכאשר דרשתי בשבת להוכיח שמבזין את בהכ"נ בשיחת חילין, והמג"א כתב בשם הזוהר והאר"י באו"ח סי' ק"ן שזה עון גדול, ובעין זה נחרבו בתי כנסיות של ישראל, ואמרתי מאין בא מנהג הרע הזה לבית ישראל אשר מוסרי' נפשם על כל מנהג שתיקנו האבות, ובדבר הגדול והנורא שהיא קדושת בהכ"נ כולם שוים, הצדיקים והחסידים, העשירים כעניים, הקטנים כגדולים ? ואולי זה בא מברכת בלעם שרצה לקלל את ישראל, והוא ית"ש אמר:

לא תאור את העם כי ברוך הוא. ובמה יתברכו ? בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ומשם תצא תורה לישראל לכן אמר מה טובי אהליך יעקב משכנותיך ישראל אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות, והן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב:

חכז"ל אמרו בסנהדרין ל"ט ע"ב כתיב וכמשפט הגוים אשר סביבותיכ' לא עשיתם (יחזקאל ה') וכתיב (שם י"א) וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם עשיתם? אלא שיחזקאל הוכיח אותם כמתוקנין שבהם לא עשיתם כמקולקלין שבהן עשיתם, עכ"ל. ואנן בדורנו כדור שהי בימי רשב"י, אז וגם עתה מבזין הבתי כנסיות בשיחת חולין ואין לומדין ממשפטי הגוים שמכבדין בתי כנסיות שלהם. ועם קדוש אין עושין כמתוקנין שבאומות:

וז"ש בלעם:

מה טובו אהליך וגו' אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות כי שם ילמדו תורה ומצות, ושם יעסקו בתורה ובעבודה ובג"ח. אך ברכתן של רשעים אינה שלימה, לזאת אמר בחזיונו, הן עם לבדד ישכון, שיהי' עם קודש שלא יתערבו בגיים, אבל גם ובגוים לא יתחשב, מה שהוא טוב וישר וחשיבות בין הגוים, היא שהמתוקנין שבהם מכבדים בית תפלתם, דבר גדול וחשוב לא ילמדו מהם, זת"ד אשר אמרתי בהקדמה ממך:

ואציע לפניך מה שאמרתי תמול בדברי הגמרא ריש פרק אלו טרפות לבחורים ע"ד הגמרא רמז לטרפה מה"ת מנין ? ובשר בשדה טרפה לא תאכלו וכו' והקשה רש"י הא בש"ס מכית דרשו מן בשר בשדה טרפה בשר קרשים שיצא חוץ למחיצתו שאסור לאכל ? ותירוץ מכל מקום טרפה משמע טרפה ממש. ויש בזה דקדוקי' וקושיות הרבה, א' וכי חשד את המקשן שלא ידע פסוק ובשר בשדה טרפה ? ב' וכי על כל הלכות שנאמרו למשה בסיני יש רמז בתורה ?

ואמרתי שקדושים הללו חלקו בפירוש הקרא (משפטים) ואנשי "קודש" תהיון לי ובשר בשדה טרפה" לא תאכלו "לכלב" תשליכון אותו. הנה תיבת בשרה מיותר ומזה יש לדרוש כדרש שדרשו במכות מה שדה שאין לו מחיצה כן בשר קידש שיצא חוץ למחיצתו אסור. ולדרש זה יש סמך בקרא, דאמר ואנשי קודש וגו' ובאכילת חולין לא שייך לשון קודש, וא"כ הדרש שקאי על בשר קדשים אמת. אמנם על דרש זה קשה, הא בסוף כתיב לכלב תשליכון וגו', ואם הקרא קאי על בשר קדשים שיצא חוץ למחיצתו, וכי בשר קדשים שיצא חוץ למחיצתו מותר לכלב ? ומכח קושיא זו לא ידע המקשן על מה נדרש הקרא ובשר בשדה טרפה אי על חולין או על קדשים, ודו"ק. ואחתום בדש"ת ובשלום כל אשר לך:

הק' שלמה הרש שיק.

תוכן העניינים

שות רשבן אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה