שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה כ"ו
אורה ושמחה וששון ויקר, לאיש יקר חכם הכולל לתפארת ויקר, ה"ה הרב הגדול מו"ה אהרן ראטה רב בק"ק סיקלאש:
מכתבו וקונטרסו הנדפס במאמרים ודינים על המאבד עצמו לדעת קבלתי, ומצאתי בו תועלת למצא המאמרים בלי יגיעה וטרחה, ומשבח אני את החכמים שהם אוספים לעזור לחכמים שימצאו בלי ביטול זמן היקר לאוהבי תורה וחכמה המאמרים המפוזרים. ומה שביקש ממני לדעת ש של תפילין הראש שאמרו במנחות דף ל"ה שהיא הלכה למשה מסיני, בתוס' שם מביאין משימושה רבה צורה השין מימין ג' רישי ודשמאל ארבעה, על איזה יסוד תיקנו שין בארבעה רישי דלא רמיזי באורייתא ולא נזכר בס"ס בבלי וגם לא בירושלמי ומדרשים ? הנה מצאתי בספר תמים דעים לראב"ד בסי' ע"ט שכתב מה דכתיב בספר שימושה רבה שמעו הגאונים פה אל פה מן התנאים ואמוראים, ועמדתי ג"כ לחקור מאחר שלא אמרו רק שין של תפילין הלכה למשה מסיני ולא הזכירו השין בארבעה רישי האיך אמרו בשימושה רבה בשם חכמי התלמיד שבשמאל צריכה להיות בארבעה ?
ואמרתי בזה דבר חדש שלדעתי עזרא הסופר ונביא תיקן השין בארבעה רישי. בש"ס קדושין דף ס"ט ע"ב אמרו כשעלה עזרא מבבל לארץ ישראל לקח עמו גם הפסולים לבא בקהל, וכתב שם רש"י בטעמו של עזרא, לנקות את בבל נתכוון, לפי שראה אותם שהתחתנו עמהן בבבל, וראה וידע שכל חכמי הדור יעלו לארץ ישראל ולא יהי' בבבל חכם שיתעסק לבדוק בהן לייחסן, עמד והפריש פסוליהן ומוליכן לארץ ישראל, והדור שראו הפרשתן הכירו בהן, ולא חשש שיתערבו אלו הפסולים בכשרים. ולדורות הבאים נמי לא חשש, כיון דאמרו לשכת הגזית היתה שם, ששם היו יושבים מיוחסי כהנים ולוים בכל יום מיזהר זהירי בפסולים, עכ"ל רש"י:
וזה תימה, האיך סמך עצמו עזרא שלא ישכחו דורות הבאים ולשכחה חיישינן בתורה דכתיב והי' אם שכח תשכח ?
ומצאתי בנחלת בנימין על תרי"ג מצות (נדפס אמסטרדם שנת תמ"ג) מצוה ח"י שכתב, וז"ל רש"י דחק עצמו בטעם למה העלה עזרא הפסילים, ואודיעך טעם האמתי בזה. עזרא הביא הפסילים לארץ משום שחשש לתקנתן, כדי לתקנן ולהכשירם לבא בקהל. דכבר נודע תקנתא דר"מ דיכולני לטהר ממזר. כיצד אמינא לו זיל וגנוב ותזדבן בעבד עברי ורבו מוסר לו שפחה כנענית, נמצא הולד עבד, שחררו רבו נמצא הבן בן חורין, ותקנתא זו שייך נמי בנתיני ובשתוקי, דהכי דרש במכלתין כי תקנה עבד עברי לרבות נתיני' וגרים דכולם נמכרים בעבד עברי, ודין עבד עברי ידעינן דאין נוהג אלא במקום דיובל נוהג לדעת תוס' בר"ה בד"ה דאפילו בחו"ל אבל בחוצה לארץ מקום דליכא יובל שם לית דין עבד עברי, דכתיב וקראתם דרור לכל יושביה, היכא דיובל נוהג שם דין עבד עברי נוהג. משום הכי העלה עזרא כל הפסולין מבבבל לארץ ישראל, דבארץ ישראל יכולין לבא לידי טהרה עכ"ל:
ואחר הדברי' האלה אני אומר:
שין של תפילין בשלשה קווין בתפילין שהם הלכה למ"מ רומזי' על שלש כתות בישראל מה"ת, היי' כהנים לוים וישראלי' אך בעת שעלו מבבל עם עזרא והוא הביא אותם אל הארץ לדעת רש"י מטעם ששם ישגיחו בלשכי הקודש שלא יבאו הפסולי' בקהל, וקשה על רש"י, וכי עיני הדיינים על כל העם מבית ומבחוץ? לזאת תיקן עזרא שין בתפילין בארבעה רישי, למען ידעו כל בית ישראל, כי בישראל מעתה ארבעה כתות, כי גם הפסולי' עלו עמהם, למען לא יתערבו הכשרי' עם הפסולי':
ולדעת בעל נחלת בנימין שהעלה אותם כדי לתקנם, הוא עזרא ראה שמן הטוב והישר למצא דרך בתורה כדי לטהר הטמאי', למען יבאו הפסולי' בכח התורה בין הכשרי', תיקן השין בארבעה רישי, לפרסם ולהודיע שבכח התורה נתקדשו אלו שהי' מלפני' חוץ למחנה הקדושי' כנלע"ד:
ויש להעמיד הדברי' בדברי הש"ס שאמרו שין (בשלשה אותיות) הלכה למ"מ, ויען כ' דרכם הי' בכל מקים לקצר ולמעט באותיות הי' להם לכתוב ש (באות אחת) הלכה וכו' אלא שגם בימי חכמי התלמוד הי' שין בשלשה רישי בימין ושין בארבעה בשמאל. אלא שאמרו ששין בשלשה רישא הוא הלכה למ"מ והשין בארבעה תיקנו בימי עזרא. והגאוני' שחברו אח"כ דיני תפילין וציצית בשימושה רבה, הם רק חדשו ואמרו שלא נטעה ליתן השין בארבעה ריסי בצד ימין, אלא שמחייבי' להקפיד מה שהוא הלכה למשה למ"מ בימין שחשיב משמאל וזה לע"ד האמת בכונת התוס' בשם שימושה רבה. יתן ה' למעלה ראש הבוטחי' בישועתו, כתפלת מוקיר. שלמה הרש שיק.