שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה כ"ד
החיים והברכה להרבני המופלג בתורה וביראה טהורה, מו"ה חיים גראסם נ"י מורה דורא' בגלילי ק"ק ק. ס.
סרארמארטאן יע"א.
שאלתו אם רשאי לתתפלל ולעלות לתורה בבתי ידים הנקראי' האנדשוהע. והנה המג"א באו"ח סוף סי' צ"א כתב הב"ח וז"ל וגם אין ללבוש בתי ידים כדרך עוברי דרכים. ועיינתי בב"ח ומצאתי שכתב:
לובשין בתי ידים ועומדין בתפלה ומוהר"ר יעקב פולק ז"ל. קרא עליהם המקרא הזה:
אל תבואני רגל גאוה מיד רשעים אל תנידני, ועיי' במ"ש סוף סי' זה. ועיינתי בסיף הסימן ומצאתי שכתב וז"ל:
כתבו בתוס' אין להתפלל יחף אלא בת"ב ויוהכ"פ, אך אם נוהגין לעמוד יחף לפני גדולים מותרין להתפלל כן עכ"ל. משמע לפ"ז מדברי הב"ח שאם המנהג לעמוד בפני הגדולים גם בבתי ידים מותרין להתפלל בהם. ולולי דבריו הייתי אומר שאסור להתפלל בבתי ידים ומכ"ש לעלות לתורה. הנה בתורה כתיב שאמר ה' למשה של נעלך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא, כי האומות עבדו בימים ההם להרים ולגבעות ולאבק הארץ כמ"ש רש"י (בסדר וירא) ורחצו רגלי כם מן האבק של ע"א, לזאת הקפידו בני אברהם יצחק ויעקב לשאת על רגליהם מנעלים למען לא יגעו באבק ע"א המטמא ובעת שעמדו על מקום שהי' קדוש לקחו המנעלים מעל רגליהם. וכן עד היום המאמיני מהמד המייחסים את עצמם שהם בני ישמעאל זרע אברהם עומדי' להתפלל בלי מנעלים ורוחצין רגליהם:
וז"ש ה' למשה של נעלך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא, ואין צריך למנעול על הרגלים להפסיק בין טומאה לטהרה:
ומזה הטעם נהגו בני אברהם יצחק ויעקב לשאת על ידיהם ג"כ מנעלים הנקראים בתי ידים שאם יגעו בבני אדם טמאים שהקריבו קרבנות לע"א ולא הי' נזהרים מטומאה שלא יטמאו אותם בנגיעה. וראיה לזה שמצינו בבועז שלף איש נעלו וכתב בתרגום נרתיק יד ימיני' עיי"ש:
ומעתה לפ"ז בזמנינו שמכסים הידים במנעול הבא ג"כ מדבר טמא והאיך יעמוד ויתפלל ויקח בידו הסדור וספרים קדושים ויגע בקודש בידו שיש עליו דבר הבא מן הטמא ? השכל והיושר מחייבין שיגע בידיו הקודש ולא בבתי ידים כנלע"ד, כיד ידידו הדש"ת:
ה"ק שלמה הרש שיק.