שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה ה'
שיל"ת א' וירא תרנ"ד לפ"ק:
כהן בראש לעשות שלום שמביא ברכה, ינוסו קנאה שנאה יגון ואנחה. וכל הלומד תורה לשמה לדברים הרבה, זוכה, ה"ה הרבני החרוץ מופלג בתורה וחכמה, מו"ה צבי הירש העלרער הכהן המו"ל מה"ע בק"ק סיגעט יחיה:
מכתבו אשר בו העיר אותי על כמה ענינים שצריכין עיון וחפוש, וביקש ממני להשיב לו דעתי, ולהחזיקו בדברים הנוגעים בממון ובדברים הנוגעים אל הנשמה, קבלתי. פתח דברי להשיב על הערותיו וקושיותיו הנאמרים בהשכל ובבקיאות וחריצות, ולומר לו, באיזה אופן ובחינה אני מוכן לעמוד לימינו ולהחזיקו, בחד בבא:
בש"ס מנחות כ"ט ע"ב אמרו מאי דכתיב (ישעי' כ"ו) כי ביה יוד ה"ה ויו ה"א ציר עולמים, מ"ש דכתיב ביה ולא כתיב יה ? אלו שני עולמות שברא הקב"ה אחד באות ה' ואחד באות י' ואיני יודע אם העולם הבא ביוד והעוה"ז בה"ה כשהוא אומר:
אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, אל תקרא בהבראם, אלא בד' בראם, הוי אומר העוה"ז באות ה' ועוה"ב באות י' עכ"ל:
ביארתי בכונתם. הבורא ית"ש שהי' אחד בעולמו וברא העולם מב' חלקים, מן השמים ומן הארץ, באותו רגע נתפרטו כחתיו לשתי כחות, ועל ב' כוחות נקרא בשם יה בשתי אותיות. וברגע שגמר מלאכתו ונתן חק וגבול לכוחות השמים והארץ. שהשמים ירדו לארץ והארץ לשמים, ואלו ישמשו אלו ואלו את אלו, באותו רגע עשה משתי כוחות כח השלישי, שיבאו צבאות השמים לנשק הארעא, ונעשו משתי כוחות בריאה חדשה, ואז בשם שדי בג' אותיות יקרא הבורא יחד ומיותר ית"ש. ובזה מובנים דברי חכז"ל שהביא מעכ"ת למה נקרא שמו שדי שאמר לעולמו די הכונה שגזר שעולם העליון והעולם התחתון יתקשרו ויתחברו להיות דבר חדש שלא הי' מלפנים. ואחר שברא את האדם והושיבו בגן עדן אשר משם יוצא נהר אשר יפרד לארבעה ראשים כנגד ארבעה דרכים שהאדם יכול לילך. א' הסובב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב, שיכול להיותה לטוב וכן לרע:
ב' הסובב את ארץ כוש, והיא התאוה, כמ"ש כבני כושיים אתם:
ג' ההולך קדמת אשיר, שמרגיז ומרעיש הארץ ומעורר מלחמות ברעש ובקול גדול:
ד' הנהר הרביעי שהיא פרת, והוא החשוב על כולם, ונזכר על שם ארץ ישראל, שקולו קיל נמוך ופירותיו מעידין עליו, כמ"ש ברבה וברש"י. ואחר שברא ארבעה דרכים, אשר רשות לאדם לבחור באיזה מהם שילך, אז מאתו ית"ש נבראו ארבעה כוחות, והוא השם בארבעה אותיות, שם אדני שיוצא משם יו"ד ה"ה ויו ה"א:
וכל הרואה בעין יפת ימצא, שאלו ארבעה אותיות משם הוי' ב"ה, רק שלשה ה' ו' י'. ויען כי אות ה' מכיון כנגד. עולם התחתון, ואות יוד מכוון נגד עולם העליון, ורצינו ית"ש שיחבר האדם השלם את קצה השמים עם קצה הארץ. וזו אות ו' שהוא אות החבור:
וזה מה שאמרו המקובלים, כי שם המלאך היוצא מפסוק סור מרע ועשה טוב הוא סמוט ושם המלאך היוצא מקרא, אך טוב לישראל סלה, הוא אטלס כונתם עמוקה ודעתם רחבה מאד מאד. האדם שכובש את יצרו הרע, ועומד בקצה השמים, בדברים הנוגעים לשמים, והוא עומד ואוחז בידו החזקה את אות י', והוא סיר מרע, לזה אומר ה':
וכי רק נבראת להיות סור מרע ? אני בראתי אותך לעסוק גם ביישבו אל עולם, ולעשות מעשה בעוה"ז שתתקיים העולם שנברא באות ה', לכן זאת עשו וחיו:
ועשה טוב ! ואם כה תעשה להיות בשמים ובארץ, אז מלאך ה' צבאות אתה, וזה תעודת ישראל להראות, כי אפשר לחבר השמים עם הארץ בכח הבורא ששמו ה' ו' ה', ואז שמך אטלס, שהוא ר"ת מפסיק:
אך טוב לישראל סלה:
וכשם שברא הבורא ית"ש ארבעה נהרות בגן עדן, כן צוה לעשות:
בחושן המשפט ארבעה טורי אבן (פקודי), כן צוה בשמחת הרגל ארבעה מינים, והם הקדמונים צוו לעשות שלשה נענועים בהם בארבע רוחות העולם, וכתב רבינו הריף בפרק לולב הגזול דף קי"ט בשם הירושלמי, צרי לנענע בכל דבר שלשה פעמים, ובפירוש הריף וירושלמי הם שלשה פירושים ברא"ש, ברמב"ם ור"ן, ופירוש השלישי ברמב"ן, ולא ראיה כראי זה, עיי"ש ובהקדמה לסמ"ע חו"מ מה שכתב בזה:
ובהקדמה הנ"ל מבוארים ומכוונים דברי הירושלמי והריף באר היטב לע"ד. כי אלו ארבעה נהרות וארבע מינים וארבעה טורי אבן מכוונים נגד ארבעה אותיות משם אדני, אך שם הוי"ה ב"ה שהוא רחמים יש לו רק שלשה אותיות, ואלו שלשה אותיות מורים על שלשה דרכים, האחד שהוא קצה השמים, השני שהוא קצה הארץ, והממוצע בין ה' לאות ו' הוא ו' המחבר אלו שתי קצוות. ובזמן שאנו הולכים בכח השם יה"ו, היי' שהולכים באמצע הדרך, אז שולט עלינו השם של רחמים, ובכח השם רחמים אנו הולכים בארבעה כנפות הארץ לפרסם את היחיד ומיוחד ית"ש בעולם, ולא נמצאו מזיקין ומקטרגים בדרך. ובכח זה אנו עוצרים כל הרוחות רעות מעלינו. וזה הוא הסיד משלשה נענועים, שהם ג' כחות אשר באדם כנגד השם הוה"י, לומר, שאלו שלשה קצוות באים למקום אחד ליחיד ומיוחד ית"ש, אם אנו הולכין באמצע הדרך לחבר השמים עם הארץ:
וראה פלא בספר ויקהל משה כתב על דברי דניאל אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות ושלשים וחמשה. כי קודם ארבע אלפים לא היו ראוים לגאולה כמ"ש בסנהדרין דף צ"ז, ורק אחר ארבע אלף הגיע זמן המחכה, ולכן אמר אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה, כלומר עוד אלף, הוא אלף החמישי ועוד שלש מאות ושלשים וחמשה, שהוא שנת של"ה לאלף השישי, ואז הוא אשמורת הבוקר, זת"ד. והנה הבקי בסדר הדורות יודע שבתחלת אלף השישי היו הרבה גזרות. בשנת רנ"ח הי' גלות פארטוגאל, בשנת שי"ח הי' גירוש במדינות בעהמען, בשנת שי"ד נשרפו ספרי תורה וש"ס באיטאליען. ומשנת שי"ח והלאה היו גדולי הפוסקים מנהיגי הדור רבינו משה אלשיך. רבינו יצחק לוריא, רבינו מהרש"ל, רבינו ר' משה איסרל הרמ"א, ורבינו הגדול המחבר שלחן ערוך ר' יוסף קארו זכותם יגן עלינו שמת בשנת של"ה, ומן אז לא היו גזרות ושמדות על ישראל כמו לפנים. והנה הוא רבינו הקדוש המחבר שלחן ערוך פתח ספרו אורח חיים במלת יתגבר, לפי שרצה להתחיל באות י' שהוא אות ראשון מארבע אותיות משם הוי' ב"ה, חלק יורה דעה מתחיל הכר שוחטין, לפי שרצה להתחיל באות ד', כי בשם יה ה' יצר עולמו, וחלק או"ח עיקרו בדברים הנוגעים לשמים, תפלה וקרה"ת ושבת ומועדים וימים טובים. והיא אות י', כנגד עוה"ב:
וחלק יו"ד שהוא מדיני או"ה מאכילה ושתייה שהיא אות ה', כנגד עוה"ז. וחלק אבן העזר הוא דיני אישות בדברים שבין איש לאשתו שהיא אות א' מן אדני מתחיל איש נושא אשה כמחויב מדאורייתא:
חלק חושן משפט מתחיל עם דין שבין אדם לחברו, ואות א' שמתחיל בה באה"ע ואות דין שמתחיל בה החו"מ שם אותיות אדני, ודו"ק:
וכל המקיים ומקדש דברי הש"ע שקיימו וקידשו הקדושים אשר בארץ בשנת של"ה לאלף השישי, עליו תבא ברכת יה ועליו ישרה אדון עולם אשר מלך וימלוך לעולם ועד. והוא יחכה לביאת הגואל במהרה בימינו, אמן:
ואחר שעשיתי רצונו להשיב על הערותיו הנני להבטיחו, שאם אראה תכלית במלאכתו, אז אעשה כיד ה' הטובה עלי. כ"ד אוהב האמת והשלום:
הק' שלמה הירש, שיק ברעזאווא, רב דפה והגלילות