אור ברסלב

שות רבינו בצלאל אשכנזי· רבי בצלאל אשכנזי

סימן א

שאלה. הקונה תבואה מן העובדי כוכבים ומזלות בזמן הזה בארץ ישראל אם חייב לעשר מן התורה או מדרבנן או פטור מכלום ואפילו מדרבנן לפי שמנהג א"י שלא לעשר ועתה קמו מערערין:

יורנו המורה איזה הדרך ישכן אור ושכרו כפול מן השמים: <b

תשובה. זה ימים רבים עלה מחוצה לארץ לארץ חכם אחד בקי ומוחזק בירא חטא וערער על המנהג ושלח לי למצרי' קונטריס אחד על הדבר הזה והנ' הוא כמוס עמדי חתו' באוצרותי וראיתי בקונטריסו שערוריה דקא מהדר לתלות בוקי סריקי במילי דחיקי על מנהג ותיקי והקיף על המנהג תשובות חבילות שאין בהם ממש גם גבב מנהגי' מקצות העם דלא פקיעי במצות הארץ לדמויי מילתא למולייתא לאמר כשם שאלו מילי מולייתא הכי נמי האי מנהגא דלקנות מן עובדי כוכבים ומזלות ושארי ליה מריה דהאי מנהגא תפוס בידי גדולי ישראל על פי גדולי המחברים הרמב"ם ז"ל כאשר כתב בתשובתו ז"ל גם הסמ"ג כתב בשם ספר התרומה וז"ל וזו היא תקנה גדולה לדרים בארץ ישראל בזמן הזה ליקח מתבואת העובדי כוכבים ומזלות אחר שנגמר וכו' וכדבעינן למכתב קמן בס"ד:

ולכן אז התחלתי להשיב ידי על פסקו ז"ל ועל דבריו וביני ביני שמעתי בהתאסף ראשי עם יחד כל רבני הגליל ותלמידיהון ותלמידי תלמידיהון וגזרו גזירת נח"ש שעוד כל ימי עולם לא יעשר אדם לקוח מן העובדי כוכבים אלא כמו שנהגו עד עתה על פי הרמב"ם ז"ל וכמו שכתב הרב הגדול בעל כסף משנה ז"ל בפר' א' מה' תרומות ובאותו הקבוץ הנורא שני רבותי מה"רר דוד בן אבי זמרה זצ"ל ומה"רר ישראל די קוריאל זצ"ל לכן אמר משכתי ידי כי מי יבא אחרי המלכים האלה את אשר כבר עשוהו ובאתר דזיקוקין דנור ובעורין דאשא מאן מעייל בר נפחא לתמן ולפני המשפיעין במדה גסה איך יכנס המודד בדקה עוכלא לתמן ומי שקדרתו חסר' מלח ותבלין היכניס ראשו במקו' שיודעי' לפטם ולא חסר מכל סמן וסמן האמנה כאשר זכיתי ועליתי בעיר קדשו ראיתי קצת חכמים ותלמידי' מחזיקים בתורתו של בעל הקונטריס הזה ומעשרין כל הלקוח מן העובדי כוכבי' ומזלות וקא מקוו אקוותא בשוקא דפומבדיתא ומקהו אקהתא אנהרדעא ולא מסתייה דלא גמירי מיגמר נמי מגמרי ודמי להו כדלא גמירי אנשי שמעתא וגם היינו בעיניה' כמתעתעי' במצות והרי מצינו חסיד שבתנאי' רבי יהודה בר אלעאי שהקפיד על בנו של רבי חנינא בן אנטיגנוס על דאותיב רבנן מדידיה לגבייהו למנטר טהרות ואגב רתחיה אמר אביו שלזה ביזה ת"ח אף הוא מבזה ת"ח וגם אם אין אנו כחמורי' שלראשוני' הרי אין לך אלא חכם שבדורך אילו היה אהרן קיים יהוידע היה גדול ממנו בדורו ופגם הכתב את הצדיק בקבר מפני אדם בשעתו ואילו היה אהרן קיים עזרא היה גדול ממנו בדורו וכל שלשה ושלשה שיעמדו בבית דינו של ישראל יהיו בעיניך כמשה ואהרן וכשמואל ועוד האריך במדרש ובאמת אם פשה תפשה המספחת הזאת עד עקבי משיחא דחוצפא יסגי ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד ונהרסו המורים ונפלו המדרגות ויתפאר הגרזן על החוצב בו וחכמות סופרי' תסרח שאחד מן הריקים וחובר חבר כשינהוג לעשר יחזיק עצמו לחבר והשופט אשר יהיה בימים ההם הגם שיהיה מלח תורה יחזיקוהו בחזקת עם הארץ לפי שאינו מעשר בטעות ובזה תבו חכימיא למהוי כעמא דארעא ועמא דארעא כחכימיא והדר התור' אזלא ומנוולא וגם עתה ת"ל אשר עדיין לחלוחית הראשוני' קימעא קיימת כבר התלמידים מזדנין בדבר הגדולים ורבו המתפרצים ומפטפטין כנגד' ואומרי' לאב מה תוליד ולאשה מה תחילין בחשב' כי המה החברי' דלא חשידי על השביעית ועל המעשרות ולא אתאי הלכתא אלא לגו"ד וללבו"ד ולדו"ן עקומ"ה ומהשלמי' תמימים וישרים ההלכה נעלמה וקטלי קני באגמא ומעיד אני וסהדי במרומים כי זה ימים על עסקי עיר הקדש יצאתי בשיירה ונטפל עמי אחד מהתלמידי' והיה עיף ויגע ומוטל ברעב וזימנתי אותו לסעוד עמדי והשיב שאינו אוכל בלתי מעושר והחרשתי ולא גזרתינהו לפומיה בגיזרא דפרזלא כמו שאמר לעשות מי שנשתבח בענוה רבינו הקדוש ז"ל על רבי יהודה בן נקוסא וכזה וכזה שמעתי מאלו המעשרין ומצערין ואני אשא ואני אסבול ועל רבותינו ז"ל הגוזרים על זה מדברי' תועה לכן כשל כח הסבל ואמרתי עת לעשות להקים דגל הראשוני' על תלו ולהעמיד אשיות תורת' ומנהגם על נכון נגד המשחיתים ואציגה נא מעט מן הבא לידי מדברי הראשוני' הם המורי' הם המלמדים הם המעמידים תורה שבעל פה על אמתה ועריץ חיות בל יעלנה הם המגלים לנו כל סתום ואיני אלא כמעתיק דבריהם וקרב לגבי דהנא ואידהן ובהשנות דבריה' בפי שאפה באות נפשי העיפה ותהי לנפש חיה לחוות דעי כדי שיסתיי' בקטני' דבר שנפתח בגדולים ולפי שבעל הקונטריס כבר נתבקש בישיבה שלמעלה לא אדקדק אחר כל דבריו שאין משיבין את הארי אחרי מותו אבל לא אחשה ממאי דאתי אגב שיטפא ורהיטא לי גמרא לשבור דבריו ואברר היטב כל הדברים להוציא הדין ברור לעומת מבין עם תלמיד והמבין יבין כי תורתן של ראשוני' אמת והחולקים עליהם לא חשו לקמחייהו ובוחן לבות וכליות הוא יבחן אשר לבבו פונה היום מעם ה' לבנות במות לעצמן ואשר לבו לשמים וכל מגמתו לחבר את האהל והיה אחד ולא יתגודדו בעיר קדשו והאל ברחמיו יתן לנו לב אחד ובירושלם יהיו הכל נאמני על הקדש ובשעת הרגל אף על התרומה שיעשם המקום כולם חברים ושלא להתגדר במצותיה אלא לקיימן לשמן. ויתן לנו כח לבנות גדירן שלראשונים בנין חזק מעשה ידי אמן. ואסר אותיותיו מטושטשות כמעט שלא ניכר רישומן. יתן לב לקיים תוקף הגזרה ויזכה לה עדים בחיתומן והאל אשר ברא לנו תורה תבלין יתן לנו לב שלא נשנה את טעמן ולא יהיה הדור יתום וישראל עם עלמן:

ובכן בעזר העוזר האמתי אבוא להשיב שאלה זו:

והשאלה הראשונה אשר נשאל אם חייב לעשר מן התורה אינה שאלה כלל וברירא כביעתא בכותחא דהא בזמן הזה לדעת רוב הפוסקים ז"ל אפילו בשל ישראל אין התרומה ומעשרות מן התורה וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל בסוף פ"א מה' תרומות וז"ל התרומה בזמן הזה ואפילו במקום שהחזיקו עולי בבל ואפילו בימי עזרא אינה מן התורה אלא מדבריהם שאין לך תרומה של תורה אלא בארץ ישראל ובזמן שכל ישראל שם שנאמר כי תבאו ביאת כלכם כשהיו בירושה ראשונה וכמו שהן עתידין לחזור בירושה שלישית לא כשהיה בירושה שניה שהיתה בימי עזרא שהיתה ביאת מקצתן ולפיכך לדעת חכמינו לא חייבה אותן מן התורה, ויראה לי שהוא הדין במעשרות שאין חיובן בזמן הזה אלא מדבריהם כתרומה ע"כ: והראב"ד ז"ל השיגו וז"ל א"א לא כיון להלכה יפה דהא קי"ל כרבי יוחנן דאמר ביבמות תרומה בזמן הזה דאורייתא והוא עצמו נראה שכך כתב בתחלת הספר ואי איתא להא מילתא בחלה הוא דאיתא ע"כ פי' זהו מחלוקת רבי יוסי ורבנן בפ' הערל ובשאר מקומות ורבנן ס"ל דתרומה בזמן הזה דרבנן ושם בפ' הערל נחלקו ריש לקיש ורבי יוחנן ריש לקיש כרבנן ור' יוחנן ס"ל כרבי יוסי וכתב הרב המגיד ז"ל בפ"כ מה' איסורי ביאה דס"ל להרמב"ם ז"ל דאף על גב דרבי יוחנן ור"ל הלכה כר' יוחנן הני מילי במאי דפליגי אליבא דנפשייהו אבל במאי דפסקי הלכת' בפלוגתא דתנאי כיון דר"ל סבר לה כרבנן וקי"ל דיחיד ורבים הלכה כרבים הלכה כרבנן. ועוד דסוגיין דאלו עוברין משמע הכי דתרומה דרבנן וסוגיין נמי דהאשה שנתאלמנה מכרעת כן וכו' עד ודברי רבינו עיקר וכבר הכריע הרשב"א ז"ל כן ביבמות. ע"כ: ותלמיד הרמב"ן ז"ל כתב בחידושיו ליבמות בפ' הערל דרבי יוחנן איפשר דלא סבר לה כרבי יוסי אלא דפריש סברא דרבי יוסי מאריה דמתניתין וכן נראה מפי' רש"י ז"ל דאיהו גריס הא מני רבנן היא ואנא דאמינא כרבי יוסי ואפילו למאן דגריס ואנא דאמינא כרבי יוסי ורבי יוחנן סבר לה כר' יוסי אנן אדרבנן סמכינן כסוגיא דהתם ודמסכת נזיר דנקיט לה להדיא תרומה בזמן הזה דרבנן וכן בשלהי פ' יוצא דופן אמרינן דחלה בזמן הזה דרבנן וכן פסק הרמב"ם ז"ל. ע"כ: וכן פסק הריטב"א ז"ל בחידושיו שם והכין משמע דקא פסיק רש"י ז"ל דבפ"ק דפסחים גבי שני ציבורין אחד של מצה וכו' ולפניהם שני בתים וכו' דמייתי לה משתי קופות דתנן שתי קופות אחת של חולין ואחת של תרומה וכו' פריך גמרא אימור דאמרינן שאני אומר בתרומה דרבנן כחמץ דאורייתא וכו' ופי' רש"י ז"ל בתרומה דרבנן בזמן הזה. ע"כ: משמע להדיא דס"ל לרב ז"ל דסוגיין דגמרין ס"ל דתרומה בזמן הזה דרבנן וכן פסק הסמ"ג בעשין סוף סימן קל"ג וכתב ז"ל דאדרבה משם ראיה להרמב"ם ז"ל מדנחלקו ר"ל ור"י אליבא דרבנן דרבי יוסי וכיון דלרבי יוחנן הויא תרומה דרבנן לרבנן הכין הלכתא עוד כתב ז"ל שכן פסק ר"י רק שאומר שבימי עזרא היתה מן התורה. ע"כ אבל הרב בעל הטורים ז"ל בספר יורה דעה בסי' של"א כתב ומ"מ איכא מ"ד דהאידנא אינו אלא דרבנן שבטלה קדושת הארץ משגלו ממנה אבל ר"י פי' שהם דאורייתא דקדושה שניה שקדשו בימי עזרא לא בטלה. ע"כ: ומלשון התוספות משמע כמו שכתב סמ"ג ואין להאריך בזה ורבינו טודרוס הלוי ז"ל בעליותיו פ' הערל פסק גם כן דתרומה בזמן הזה דרבנן:

נמצא דהרמב"ם ז"ל ורש"י ז"ל והרשב"א והריטב"א ז"ל ותלמיד הרמב"ן ז"ל וסמ"ג ולדידיה גם הר"י ז"ל בעל התוספות ורבינו טורדוס הלוי ז"ל וגם ספר התרומה ז"ל וכדבעינן למכתב בס"ד כולהו ס"ל דתרומה בזמן הזה היא דרבנן ואפילו היא של ישראל והיאך יעלה על דעת שום אדם שהלוקח מן העובדי כוכבים ומזלות יהיה חייב מן התורה הא ודאי בורכא היא ואפילו להראב"ד דפסק דלא כרבנן וס"ל דתרומה בזמן הזה דאורייתא פשיטא ודאי דהקונה מן העובדי כוכבים ומזלות אין שום צד חיוב מדאורייתא:

דגרסינן בסוף פ' השולח אמר רבה אף על פי שאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י להפקיע מידי מעשר שנא' לי הארץ לי קדושת הארץ אבל יש קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל לחפור בה בורות שיחין ומערות שנאמר השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם ורבי אלעזר אומר אף על פי שיש קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י להפקיע מיד מעשר שנאמר דגנך ולא דגן עובדי כוכבים ומזלות אבל אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י לחפור בה בורות שיחין ומערות שנאמר כי לי הארץ במאי קא מיפלגי מר סבר דגנך ולא דגן עובדי כוכבי' ומ"ס דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבים ומזלות. ע"כ: פי' רש"י ז"ל שאין קנין וכו' אם קנה עובדי כוכבים ומזלות קרקע בארץ אין קנינו קנוי להפקיע' מקדושת' שלא תתחייב במעשר וישראל הקונה ממנו מן הפירות צריך לעשר. לבני אדם לכל צרכיהם דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבים ומזלות לשון אסיפה ומירוח שאם מורחן עובדי כוכבים ומזלות והן שלו בשעת מירוח שהוא גמר מלאכתן למעשר מירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטרן ואפי' לקחן מישראל בשבלים אבל אם הגדילו בקרקע העוברי כוכבי ומזלות ולקחן ישראל בשבלים ומירחן חייבין במעשר דקרקע ארץ ישראל ביד עובדי כוכבי' ומזלות לא הופקעה קדושתה ע"כ וכתבו התוס' ז"ל דמתוך פירושו משמע דהא בהא תניא דלרבה דאמר אין קנין ודריש דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבי' ומזלות אית ליה מירוח העובדי כוכבי ומזלות פוטר ולרבי אלעזר דאמר יש קנין ודריש דגנך ולא דגן עובדי כוכבים ומזלות אית ליה דמירוח העובדי כוכבי' ומזלות אינו פוטר. ע"כ. ולכאורה הוה מצינן למימר דאיברא דהא מפרש הרב ז"ל דרבה ס"ל מירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר דהא דריש דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבים ומזלות מיהו איפשר דס"ל דרבי אלעזר נמי הכי ס"ל דמירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר אלא דדריש נמי דגנך ולא דגן עובדי כוכבים ומזלות ובהכי פליגי רבה לא דריש אלא דיגונך. ורבי אלעזר דריש תרתי דגנך ודיגונך וכמו שפירשו התוספות ואפשר נמי דאף על גב דרבה דריש דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבים ומזלות מ"מ לא תליא במאי דקאמר אין קנין דאפילו הוה ס"ל נמי יש קנין הוה מצי למדרש דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבי אבל מדכתב רש"י ז"ל דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבי' ומזלות וכו' מירוח העובדי כוכבי' ומזלות פוטרן ואפילו וכו' אבל אם הגדילו בקרקע העובדי כוכבי' ולקחן ישראל בשבלים ומירחן חייבין במעשר וכו' משמע דבעי לפרושי דהא בהא תליא דמשו' דאית ליה דאם הגדילו בקרקע העובדי כוכבי' ומזלות וכו' חייבין אמטו להכי קא דריש דיגונך ולא דיגונן עובדי כוכבים ומזלות ומירוח העובדי כוכבי' פוטר לכך כתבו התוספת מתוך פי' הקונטריס משמע וכו' והקשו התוס' על זה דכמה תנאי' נחלקו במירוח העובדי כוכבי' ומזלות ואם כן כל אותם התנאי' נמי נחלקו ביש קנין ואין קנין וזהו דוחק דרבה ור' אלעזר נחלקו בפלוגתא דכל הנהו תנאי ע"כ: ולאו קושיא היא דרבה ורבי אלעזר לא פליגי ביש קנין ואין קנין אליבא דנפשייהו דהא ודאי פלוגתא דתנאי היא אלא בפסק הלכה פליגי דרבה פסק כמ"ד אין קנין וחידש נמי דאף על גב דאין קנין יש קנין לחפור בורות וכו' והיינו דקאמר אף על פי שאין קנין וכו' פי' אף על פי שהלכה כמ"ד אין קנין וכו' אבל יש קנין וכו' ור' אלעזר אתא לאשמועינן דהלכה כמ"ד יש קנין ואפ"ה אין קנין לעובדי כוכבים ומזנות בא"י לחפור בורות וניחא להאי שיעתא הא דקשיא להו לתוספות לעיל מיהא דתניא לעיל אף על פי שעשה ישראל נמוסו פטורה מן המעשר אלמא יש קנין דאיברא דאיכא כמה ברייתות דס"ל הכין מיהו לית הלכתא כותייהו אלא כמאן דאמר אין קנין ומייתי לה רבה ממשנה סתמית דתנן הלקט והשכחה וכו' וכיון דסתם רבי הכי אלמא דהכי הלכתא והא דקאמר גמרא במאי קא מיפלגי וכו' ה"פ במאי קא מפלגי וכו' פי' מאי טעמייהו דמר פסק כמ"ד אין קנין ומר פסק כמ"ד יש קנין. והתוספות ז"ל מפרשים דרבה ורבי אלעזר בסברא דנפשייהו קא מיפלגי דרבה סבר אין קנין ורבי אלעזר סבר יש קנין ולהכי אוקמו הא דתניא לעיל אף על פי שעשה ישראל נימוסו וכו' בסוריא ועו' הוקשו התוספות ז"ל דהאיך מאלא תלי פלוגתא דמירוח באין קנין ויש קנין משום דמר דריש דגנך ומר דריש דיגונך והא במנחות פ' רבי ישמעאל משמע דכולהו תנאי דריש דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבים ומזלות ואפי' מאן דמחייב מירוח העובדי כוכבים ומזלות אלא דדריש מיעוט אחר מיעוט דתרי דגנך כתיבי וכתב הרמב"ן ז"ל בחידושיו ונ"ל הא דפליגי רבה ורבי אלעזר ביש קנין וכו' משמע דרבה סבר דכ"ע לא פליגו שאין קנין ורבי אלעזר סבר כ"ע לא פליגי דיש קנין וא"ת ולרבה קשי' הא דאמרינן לעיל האריסין והחכירין ואריסי בתי אבות ועובדי כוכבי' ומזלות שמשכן שדהו לישראל אע"פ שעשה לו נמוסו פטור איכא לאוקומה האי נמי בסורי' כדמתרץ להנך ברייתי אחריני ואקשויי לא מקשי להו לכולהו דאטו כי רוכלא ליתני וליזיל והא דתנן החוכר שדהו מן העובדי כוכבים ומזלות מעשר ונותן לו ואוקי התם אלא לעול' יש קנין ומקבל לאו כחוכר דמי וכו' כדאיתא במציעא פ' השואל ההיא נמי לא קשיא דאוקמתא דגמרא היא אבל רבה ס"ל לעולם אין קנין ומקבל לאו כמוכר דמי אי נמי כחוכר דמי ומשמע אבותיו אברהם יצחק ויעקב כדקא ס"ד הת' ורש"י ז"ל פי' שם דכ"ע יש קנין ואי נמי אין קנין מקבל לאו כחוכר דמי הלכך מיהא ליכא למשמע מינה כלל וכן הא דתניא פ' ר' ישמעאל שבמנחות תורמי משל ישראל על של עובדי כוכבים ומזלות ומשל עובדי כוכבים ומזלות על של ישראל ומשלכל על שלכל דברי רבי מאיר ורבי יהודה ר' יוסי ורבי שמעון אומרי' אין תורמי לאו דפליגי ביש קנין אלא ההיא הא אוקמה רבה גופיה במירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר קמפלגי ומיהו דכ"ע אין קנין תדע דהא בפ' השואל דאמרינן דרבי יהודה סבר יש קנין ולא קשי' להו הא משו' דההיא במרוח העובדי כוכבים ומזלות פליגי ובשהביא שליש ברשו' ישראל שכבר נתחייבה והכי נמי מוקי' לה רבי אלעזר ואי קשיא מ"ט דמ"ד מירוח העובדי כוכבי' ומזלות אינו פוטר הא דיגונך ולא דיגון עוברי כוכבים ומזלות כתיב ואי דרשת דגנך ולא דגן עובדי כוכבי' ומזלות א"כ תפשוט דיש קנין תנאי איכא למימר הכי דריש דיגונך ולא דיגון הקדש כדאמר רבה פשיטא לי מירוח הקדש פוטרת ואפי'לרבי עקיבא ואי קשיא ר' אלעזר דאמר דגנך ולא דגן עובדי כוכבי' ומזלות מ"ט דמ"ד מירוח העובדי כוכבי' א איכא למימר לעול' מירוח העובדי כוכבי' ומזלות פטור אפי' לדידיה דדרשי' דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבים ומזנות ויש קנין לעובדי כוכבי' ומזלות בא"י ממילא ש"מ כיון דליכא קרא למעוטי דלי הארץ לאו קדושת הארץ קאמר ואי נמי תרי דגנך כתיב חד דרשינן דגנך ולא דגן עובדי כוכבי' ומזלות וחד דרשינן דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבים ומזלות ומ"ד חייב חד דגנך ולא דגן עובדי כוכבי' ומזלות וחד דיגונך ולא דיגון הקרש ובירושלמי פליגי תנאי ביש קנין או אין קנין ולא ולא איתניא בגמרא דילן עכ"ל הרמב"ן ז"ל כתב הרמב"ן ז"ל במס' בכורות אשר כתב לתשלו' ההלכו' וז"ל וקי"ל כמ"ד מירוח העובדי כוכבים פוטר דר"י הוא דאמר הכי ורבי יוסי נמקו עמו. ע"כ. והתו' ז"ל מפרשי' דרבה ורבי אליעזר אתו ככ"ע ודריש נמי רבי אלעזר דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבי' ומזלות מדכתיב דגנך ולא כתיב תבואתך וכו' והרא"ש ז"ל כתב בתוספותיו וז"ל ומ"ס דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבים ומזלות משמע אבל אידך דהריש דגנך ולא דגן עובדי כוכבים ומזלות וסבר דמירוח העובדי כוכבים ומזלות חייבת לא דריש דיגונך וקשה דבמנחות פ"ר ישמעאל משמע דאפי' מ"ד חייב דריש דיגונך וכו' אלא איכא דגנך יתירא ודריש מיעוט אחר מיעוט לרבות דיגון עובדי כוכבים ומזלות ויש לומר דהא דנקט רבי אלעזר במילתיה דגנך ולא דגן עובדי כוכבי' ומזלות לאו דוקא אלא אאדמתך דכתיב גבי בכורי' סמוך דדרשינן בפ' הספינה אדמתך ולא אדמת עובדי כוכבי' ומזלות והאי דנקט דגנך דרשא פשוטה נקט דאי לאו אדמתך הוה דרשינן דגנך ולא דגן עובדי כוכבים ומזלות אי נמי עיקר קרא לדגנך ולא דגן עובדי כוכבי' ומזלות ודיגונך דריש מדכתי' דגנך ולא כתיב תבואתך וא"ת כי היכי דדרשי' גבי דגונך אין מיעוט אחר מיעוט הכי נמי נדרוש גבי דגנך ויש לומר דלא מסתבר לאוקומי מיעוט אחר מיעוט לכל מילי אלא אהא דנפיק ליה משינוי משמעות הלשון דהיינו דיגון ועוד דמסתבר ליה לאוקומי חיובא בתבואה שגדלה ברשות ישראל. ע"כ: גם הרמ"ה ז"ל כתב וז"ל רבה סבר דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבים ומזלות כלומר האי דגנך לאו אגופיה דרגן קאי אלא אמלאכת דיגונו קאי שאם מירחו העובדי כוכבי' והיה שלו בשעת מירוח שהוא גמר מלאכתו למעשר הרי מירוח העובדי כוכבים ומזלות שעשאו דגן פוטרו מן המעשר ואפילו לקחו העובדי כוכבים מישראל בשבלין ומירחו וחזר ומכרו לישראל פטור אבל אם הגדילו בקרקע העובדי כוכבי' ומזלות ומכרן לישראל בשבלי' ומירחו חייב במעשר דדיגון ישראל הוא ואי משו' קרקע עובדי כוכבי' ומזלות אין קנין לעובדי כוכבי' ומזלות בארץ ישראל להפקיע מידי קדושת מעשר וקי"ל כרבא דהא רב אשי טרח לתרוצי מתניתין אליביה ע"כ גם הריטב"א ז"ל כתב בפשיטות בחידושיו דהא דקאמר רבא אף על פי שאין קנין וכו' דנפקא מינה דאי הדר ישראל וזבין מיניה פירי דההיא ארעא חייב לעשר אותם והוא דזבנינהו מקמי מירוח אבל לאחר מירוח כבר נפטרו בדיגון עובדי כוכבים ומזלות ע"כ:

הא קמן להדיא דכולהו הני רבוואתא ז"ל עמודי תורה שבעל פה נזרקה שמועה מפיה' דמירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר אלא דלשיטת רש"י ז"ל רבה הוא דס"ל הכין ורבי אלעזר חולק והלכה כרבה וכדכתיבנא לעיל ולשיטת התוס' ז"ל אפי' רבי אלעזר ס"ל דמירח העובדי כוכבים ומזלות פטור ומיהו כולהו בחדא שיטתא אזלי דפלוגתא דרבי אלעזר ורבה באין קנין ויש קנין דנפקא מינה לישראל הקונה פירות מן העובדי כוכבים ומזלות מקרקע שקנה בא"י אם צריך לעשר ולשיטה זו צריך לדחוק ולתרץ הסוגיות כי היכי דלא ליפלגו רבה ור' אלעזר בפלוגתא דתנאי וכדכתיבנא לעיל: אבל הרמב"ם ז"ל יש לו שיט' אחרת והשמועות מתיישבות שפיר בלי דוחק כלל והך פלוגתא דרבי אלעזר ורבה אינו ענין לפלוגתת דתנאי כלל שכתב בפ"א מה' תרומות וז"ל עובדי כוכבים ומזלות שקנה קרקע בא"י לא הפקיעה מן המצות אלא הרי היא בקדושתה לפיכך אם חזר ישראל ולקחה ממנו אינו ככבוש יחיד אלא מפריש תרומות ומעשרות ומביא בכורים והכל מן התורה כאלו לא נמכרה לעובדי כוכבים ומזלות מעולם ע"כ: פי' הוא מן התורה אילו היו כל יושביה עליה כלומר דקניית העובדי כוכבים ומזלות אינו מעלה ומוריד בגוף הקרקע וכן מה שכתב בראש הפרק התרומות והמעשרות אינן נוהגין מן התורה אלא בארץ ישראל בין בפני הבית בין שלא בפני הבית הכי נמי מתפרש דהבית מתפרש דהבית אינו מעלה ומוריד בתרומות ומעשרות אלא ביאת כולם הוא דמעכב ולהכי תרומה בזמן הזה דרבנן וכדכתיבנא לעיל ובזה נסתלק השגת הראב"ד ז"ל שהשיג על רבינו ז"ל דפליג מדידיה אדידיה:

ועתה אפרש מתניתין עם שמועתינו דפ' השולח על פי דרכו ז"ל תנן המוכר שדהו לעוברי כוכבים ומזלות וחזר ולקח' ממנו ישר' הלוקח מביא בכורים מפני תקון העולם כן גריס הרב ז"ל והכין איתא בירוש' ולכך כתב בחבורו בפ"ב מה' בכורי' המוכר שדהו לעובדי כוכבי' וחזר ולקחה ממנו ה"ז מביא ממנה בכורים מן החורה שאינה נפקעת מן המצות בקנין העובדי כוכבים ומזלות כמו שבארנו ע"כ: וכתב עליו הראב"ד ז"ל וז"ל א"א אע"פ שבכרו ברשו' העובדי כוכבים ומזלות ע"כ: וזו כפי שיטת ר"ת ז"ל שכת' הריטב"א ז"ל וז"ל ומפ' ר"ת דה"פ אע"פ שמן התורה לא היה לו להביא בכורי' דיש קנין עובדי כוכבים ומזלות להפקיע מיד מעשר ותרומה וכל שאר קדושו' מכל מקום תקנת חכמים היא דלוקח שדה מלאה פירות אף על פי שגדלה התבואה ביד העובדי כוכבים ומזלות הלוקח מביא בכורי' כדי שיהא חביב להם ביותר ליקח שדות המכורים לעובדי כולבים ומזלות מתוך שיכולים להביא בכורי' מפירות של אותה שנה והיינו דדייקינן עלה בגמרא מפני תקון העולם אין דאורייתא לא אלמא יש קנין ודוקא בשדות של ישראל שמכרם לעובדי כוכבים תקנו חכמים אבל בשדות שהם של עובדי כוכבים ומזלות מעולם לא חשו חכמי' אם ישתקעו ביד העובדי כוכבים ע"כ: והרמב"ם ז"ל סובר דכי היכי דלגבי מעשר דחיוביה לא חייל אלא בתלוש אם מרחו עובדי כוכבים ומזלות פטור הכי נמי לגבי בכורים דחיובייהו חל במחובר כיון שבכרו ברשות העובדי כוכבים ומזלות נפטרו והא דדייקי' עלה בגמרא מפני תקון העלם וכו' אלמא יש קנין ומשני רב אשי דשתי תקנות הוו כבר פירשה יפה הרב ז"ל בפי' המשנה עיין שם אמר רבה אף על פי שאין קנין וכו' פי' אין קנין בגוף הקרקע לעובדי כוכבים ומזלות להפקיעו מידי מעשר ואם חזר ישרחל ולקחו ממנו אינו ככבוש יחיד שנאמר לי הארץ לי קדושת הארץ דאין הקרקע נפקע מקדושתו בעבור קניית העובדי כוכבים אבל יש קנין לעובדי כוכבים בא"י לחפור וכו' פי' הרמ"ה ז"ל דנפקא מינה דאי זבין ליה מישראל וחפר בה בורת שיחין וכו' קנאן ואם חוזר ומכרן לישראל לא יכיל ישראל קמא למימר ליה ללוקח אדעתא דמי חפר בה בורות שיחין ומערות ולהפקיעה מידי מעשר לא זבינית ליה הני ניהליה דאנא ממלינא להו עפרא וזרענא להו אלא הן בחזקת הלוקח שלקחן מן העובדי כוכבים ומזנות ודייקינן להאי להאי פירושא מדאמר רבי אלעזר אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות לחפור בורות וכו' שנאמר כי לי הארץ לי קדושת הארץ אלמא לעניו מעשר קאי ומדרבי אלעזר קאי לענין מעשר רבה נמי דאמר יש קנין קאי לענין מעשר וטעמא דמילתא דכתיב והארץ נתן לבני אדם לכל צרכיהם רצו זורעין רצו חופרין בורות שיחין ומערות: ע"כ והרשב"א ז"ל פי' אבל יש קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל לחפור וכו' כלו' שאינה כקנין פירות לבד שאינו יכול לחפור בה בורות שיחין ומערות ואף הלוקח שדה בזמן שהיובל נוהג אינו יכול לקלקלה ולחפור בה אלא כקנין הגוף דמי ויכול לחפור בה ע"כ:

ודע דלשיטת הרמב"ם ז"ל אפי' לרבה דס"ל אין קנין לעובדי כוכבי' בא"י בגוף הקרקע היינו דווקא אם חזר ישראל ולקחה הוא דלא נפקעה קדושתה אבל כל עוד שהיא ביד העובדי כוכבים ומזלות היא מופקעת מקדושה ועומדת ויש לו לעובדי כוכבי קני בפירותיה והקונ' פירות מן העובדי כוכבים לאחר שגדלו ונגמרו ברשותו פטורין דמה שנגמר ברשותו זהו קנינו בו וזהו שאמר רבה אבל יש קנין לעובדי כוכבים ומזנות בא"י לחפור בורות וכו' דכל עוד שהקרקע ברשות הרי הוא קמי לו ולאו דוקא קנין פירות אלא אפילו קנין בגוף הקרקע ואפילו להפקיע הפירות מידי מעשר והלכך הלוקח פירות מ העובדי כוכבים שגדלו בקרקע שקנה בארץ ישראל אם נגמרה מלאכתוביד העובדי כוכבים ומזלות פטורין דגמרן ביד העובדי כוכבים ומזלות זהו קניינו בהם אבל אם לקחן ישר' אחר שנתלשו קודם שתגמר מלאכתן וגמרן ישראל חייבין בכל מן התורה ורבי אלעזר סבר יש קנין לעובדי כוכבים ומזלות להפקיע מיד מעשר דכתיב גבי מעשר דגנך ולא דגן עובדי ככבים ומזלות משמע דכל שנכנס תחת רשות העובדי כוכבים ומזלות אף על גב דהעובדי כוכבים ומזלות לא עשה בו שום מלאכה הופקעה מיד מעשר אבל אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל לחפור בה בורות וכו' שנ' לה' הארץ ומלואה ה"ג בספרים ישנים ומיהו בספרי' לא גרסינן אלא שנ' כי לו הארץ וכן גריס הרמ"ה ז"ל וגריס נמי לי קדושת הארץ וכדכתיבנא לעיל אבל הרמב"ן ז"ל לא גריס אלא לי הארץ וכתב ז"ל דלא משמע קדושת הארץ וכדכתיבנא לעיל במאי קא מיפלגי מר סבר דגנך וכו' ואיכא למידק קצת מאי קאמר מר סבר דגנך וכו' ומר סבר דיגונך וכו' מר דריש דגנך וכו' ומר דריש דיגונך וכו' מבעי ליה מאי מר סבר דקאמר אלא ה"ק דהא ודאי כולהו בהאי שמעתא לא מיירי במירוח העובדי כוכבים ומזלות אלא בשנגמר ביר העובדי כוכבים ומזלות ואינם משנים הלשון של הדרשא כלל אלא דרבי אלעזר סבר דכי אתא למעוטי קרא מדגנך לא בשנגמר ביד העובדי כוכבים ומזלות מיירי אלא כל שנכנס ברשו' העובדי כוכבים ומזלות הרי אינו דגנך והא כתיבנא לעיל בשם הרא"ש ז"ל דהא דנקט רבי אלעזר דגנך וכו' דוק' אלא אאדמתך דכתיב גבי בכורים סמוך וכו' ועתה אפרש דעת הרמב"ם ז"ל דגרסי' התם בפ' הספינה תנן התם הקונה שני אילנות וכו' אמר רב יהודה אמר שמואל מחייב היה רבי מאיר אף בלוקח פירות מן השוק וכו' ופריך תלמודא והכתיב אשר תביא מארצך ומשני ההוא למעוטי ח"ל ופריך והכתיב אדמתך למעוטי אדמת עובדי כוכבים ומזלות ע"כ והקשו בתוספות ספות אמאי אצטריך אדמתך לר"מ הא לר"מ יש קנין לעובדי כוכבים בא"י וכו' דתנן אין משכירין בתים לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל ואין צריך לומר שדות ומפרש בגמרא מאי ואין צריך לומר שדות דמפקע להו ממעשר נמי ותירצו דדילמא, מהכא הוא דגמר בכל דוכתא דיש קנין ולשיטת הרמב"ם ז"ל ניחא וכדבעינא למימר קמן בס"ד:

ומכל מקום סובר הרמב"ם ז"ל דהא דממעטי מאדמתך ולא אדמת עובדי כוכבים ומזלות היינו משו' דאית ליה קנין בגוף הקרקע הקרקע בעצמו הוא דנתמעט ומקרי אדמת העובדי כוכבי' ואין לפר' דקא ממעט הפירות שיביא מקרקע העובדי כוכבים ומזנות דאם כן ראשית בכוריך מבעי ליה ומדכתיב אדמתך למעט אדמת עובדי כוכבים ומזלות אלמא דגוף הקרקע נתמעט למ"ד יש קנין ושוב אותביה רבה גופיה דשמעתין מדתני' הקונה אילן אחד וכו' דברי ר' מאיר ואיתותב והדרינן למימר דמיעוטא דאדמתך לא אתא למעוטי אדמת עובדי כוכבים ומזלות אלא למעוטי גידולין בתוך של חבירו והאריסין וכו' וכדתנן בפ"ק דמסכת בכורים הילכך מכאן ראיה נמי דפסקינן כרבה דשמעתין דכיון דאידחיא דרשא דאדמתך ולא אדמת עובדי כוכבים אידחיא נמי דרשת דדגנך וכו' והיינו דכתב הרב ז"ל לפי' אם חזר ישראל ולקחה וכו' אלא מפריש תרומת ומעשרות ומביא בכורים וכו' ע"כ דעריב וכייל בכורים בהדייהו: ומכל מקום בהכי פליגי דרבי אלעזר סבר דרשינן דגנך כדדרשינן אדמתך ורבה דלא דרשינן אגוף הדגן אלא אמלאכת הדגן דבלא מלאכה אין לו קנין לעוברי כוכבים ומזלות כלל ולעול' תרוייהו דרשי דגנדך ולא דגן עובדי כוכבים ומזלות אלא דרבה סבר דקאי אמלאכת דגן והיינו דכתב הרמב"ם ז"ל פירות העובדי כוכבים ומזלות שגדלו בקרקע שקנה בארץ ישראל וכו' פטורין מכלום שנאמר דגנך וכו' וצריך לדייק כיון דפסיק כרבה אמאי שינה לשון דרשתו דדריש דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבים ומזלות ובמאי דכתיבנא ניחא דלא פליגי רבה ורבי אלעזר בלשון הדרשא דכולהו דרשי דגנך ולא דגן עובדי כוכבים ומזלות אלא דרבי אלעזר ששמע ליה דגנך דאגוף הדגן קאי שיהי' מקרקעו של ישראל ולא שיהיה מקרקעו של עובדי כוכבי ומזלות וכדדרשינן נמי אדמתך ולא אדמת עובדי כוכבים ומזלות ורבה ס"ל דלשון דגנך קרוי על שה מלאכתו דמדגן והלכך לא מדריש אלא אגמר מלאכתו שאם נגמרה מלאכתו ביד עובדי כוכבים ומזלות פטור ומכל מקום ס"ל להרב ז"ל דאע"ג דאין קנין לעובדי כוכבים ומזנות בגוף הקרקע מכל מקו' יש לו קנין כשהקרקע בידו בפירות על ידי גמר מלאכתן וכדכתיבנא:

וגרסינן בירושלמי במסכת דמאי פ"ה עלה הא דתנן מעשרין משל ישראל על של עובדי כוכבים ומזלות וכו' מתניתין ר"מ דר"מ אמר אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר רבי יהודה ורבי שמעון אומרי' יש קנין לעובדי כוכבים בא"י לפוטרו מן המעשר רבי אימי וכו' רבי חונא רובא דצפורין אמר הנהיג רבי חנינא בצפורין כהדא דר"ש רבי זעירא אמר קומי רבי אבהו בשם רבי אלעזר אע"ג דר"מ אמר אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י לפוטרו מן המעשר מודה שיש לו בה קנין נכסים מהו קנין נכסים אמר רבי בא אכילת פירות והא תנינן הלוקח מביא בכורי' מפני תיקון העולם ויביא בכורים דבר תורה ע"כ וכי האי סוגיא איתא נמי בפ' השולח בסופו וה"פ מתניתין ר"מ וכו' פי' דתניא בתוספתא משל ישראל על של עובדי כוכבים ומזלות ומשל עובדי כוכבי' על של ישראל וכו' ומן הכל על הכל דברי ר"מ ר' יהודה ור"י ור"ש אומרי' מעשרין משל ישראל על של ישראל וכו' אבל לא משל ישראל על של כותיים ועל של עובדי כוכבים ומזלות וכו' וה"נמי אית' במנחות פ' ר' ישמעאל וכתב הר"ש ז"ל בפי' המשנה דפליגא סוגיא דמנחות אההיא סוגיא דירושלמי דהתם במנחות מוקי רבא פלוגתייהו במירוח העובדי כוכבי' ומזלות דקאמר מירוח העובדי כוכבים ומזלות תנאי וכו' ובירושלמי מוקי פלוגתייהו ביש קנין ע"כ. ולשיטת הרמב"ם ז"ל יתיישב קצת תלמודא דידן עם הירושלמי וכדבעינן למכתב בס"ד ר' זעירא אמר קומי רבי אבהו בשם רבי אלעזר אע"ג דר"מ וכו' פי' כי קאמר ר"מ אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות וכו' היינו בגוף הקרקע דלא פקעה קדושתיה ביר עובדי כוכבים ומזלות וכי הדר ולקחה ישראל מיניה חייב לעשר מן התורה אבל יש לו קנין נכסים ופריש ר' אבא דהיינו אכילת פירות דיש לו לעובדי כוכבים ומזלות זכות אכילת פירות בנכסים ושלו הם הפירות:

והלכך הלוקח מן העובדי כוכבים ומזלות פירות לאחר שנגמרו בידו פטור מן המעשרות וקרינא בהו דגנך ולא דגן עובדי כוכבים ומזלות דקנין פירות מיהא יש לו והא דתנן מעשרין משל ישראל על של עובדי כוכבים ומזלות וכו' מיירי בשלא נגמרו ביד העובדי כוכבים ומזלות או שקיבלה ישראל באריסות וזרעה ומשום דס"ל לרבי מאיר דאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בגוף הקרקע וכדכתיבנא ופריך הא תנינן הלוקח מביא בכורים וכו' פי' אמאי דמוקמינן מתניתין כר"מ ואמרי' דס"ל לר"מ אין קנין קא פריך דהא תנן בפ' השולח המוכר שדהו לעובדי כוכבים ומזלות הלוקח מביא בכורים מפני תיקון העולם וקי"ל סתם מתניתין ר"מ ואי ס"ל לר"מ אין קנין אמאי אינו מביא אלא מפני תיקון העולם מדאורייתא נמי לייתי דהא משמע דבישראל הלוקח קרקע עצמו מיירי ומשני ויביא בכורים דבר תורה פי' כי קתני מפני תיקון העולם לאו היינו דאי לאו מפני תקנה זו לא הוו מייתי כלל אלא התקנה היתה שיביא הבכורים דבר תורה וכיוצא בזה משנינן בשמעתין דבפ' השולח דפריך מהך מתניתין למ"ד אין קנין ומשני רב אשי שתי תקנות הוו מעיקרא הוו מייתי מדאורייתא פי' מטעם דאין קנין כיון דחזי דקא מקרי ומזבני דסברי מאי איכפת לז בקדושתיהו קיימי תקינו להו דלא ליתו כי היכי דלא ליזבון להו דהפקר ב"ד הפקר כיון דחזו דמאן דלא סגי ליה מזבין וקא משתקען ארעתא דישראל ביד עובדי כוכבים הדר תקינו להו דלייתו ואוקמוה אדאורייתא מפני תיקון העולם כן פי' הריטב"א ז"ל בחידושיו ותירוץ הירושלמי נמי בהכי ריהט' וכדכתבינן והיינו לגרסת רבינו חננאל ז"ל במשנה וכן היא גרסת הירושלמי רושלמי עיין בתוספות אבל רש"י ז"ל על פי גרסתו במשנה לא פי' כן ומאי דפרישנא בלשון זה של הירושלמי עולה שפיר טפי בסוגיא דפ' השולח עיין שם: ומכל מקום לשון קנין נכסים הוא פשוט כדפרישנא שוב מצאתי להרב בעל כסף משנה ז"ל בפ"א מה' תרומות דפריש לשון נכסים כדפרישנא אבל ברב בעל כפתר ופרח ז"ל פי' דמאי דקאמר דיש לו בה קנין נכסים בא ללמדנו שאין ראוי לעשוק ולגזול בקרקע העובדי כוכבים ומזלות שקנהו מישראל כענין שהוא מותר בגר שאין לו יורשים אי נמי לענין לולב הגזול אי נמי לענין לרעות בהמה דקה בשדותיהם וכיוצא בזה אלא שקרקעו קנוי לו קנין גמור וכו' ע"כ:

ואיברא דלישנא דלפוטרו מן המעשר דנקט ר' זעירא ברישא דייק קצת כפי' הרב בעל כפתר ופרח ז"ל דמשמע דכי מסיים ואזיל מודה שיש לו בה קנין נכסים דלאו לענין פיטורא דמעשר קא מיירי אלא למידי אחרינא מיהו מאי דקאמר מיהו קנין נכסים אמר ר' בא אכילת פירות דייק כדפרישנא ומלישנא דלפוטרו מן המעשר לא חיישינן דהא בגמרא דידן בשמעתין נקטי נמי רבה ורבי אלעזר להפקיע מידי מעשר ברישא ואפ"ה כתב הרמ"ה ז"ל דמאי דקא מסיים ואזיל אבל יש קנין לחפור וכו' דמיירי נמי לענין מעשר וכדכתיבנא לעיל:

וגרסינן נמי בירושלמי במסכת פיאה פ"ד עלה הא דתנן לשקט והשכחה וכו' של עובדי כוכבי' ומזלות חייבת רבי ירמיה רבי חזקיה בשם רבי יוחנן כמ"ד יש קנין לעובדי כוכבי' ומזלות בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות ברם כמ"ד אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות אפילו הבקירו חייב רבי יוסי בשם רבי יוחנן כמ"ד אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל וכו' ברם כמ"ד יש קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות קל הקלו חכמים בליקוטים רבי אלעזר שאל ואין לו קנין נכסים לא על הדא אתאמרת אלא על הדא רבי חזקיה רבי ירמיה בשם רבי יוחנן כמ"ד יש קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל לפוטרו וכו' ברם כמ"ד אין קנין וכו' אפילו הבקירו חייב עליה רבי אלעזר שאל ואין לו קנין נכסים ר' חנינא בשם רבי פנחס אף על דרבי יוסי מקשי דר' יוסי בשם רבי יוחנן כמ"ד אין קנין וכו' ברם כמ"ד יש קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל לפטרו וכו' קל הקלו וכו' עליה רבי אלעזר שאל ואין לו קנין נכסים. ע"כ: פי' בגמרא דידן בשמעתין לרבה דס"ל אין קנין מוקי להא דתנן הלקט וכו' בדעובדי כוכבים ומזלות ולקטינהו ישראל כלומר שהעובדי כוכבים ומזלות הניח בשדהו לקט שכחה ופיאה ובא ישראל וליקטן דכיון דעובדי כוכבים ומזלות לא מקפיד אלקט ושכחה כי שביק להו נמי לא חייל עלייהו שם לקט למהוי הפקר עד שיפקירם בפירוש אבל אם לא הפקיר בפירוש לא מפטרי והאי ישראל דלקטינהו מיחייב לעשורי דאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר ורבי אלעזר דס"ל יש קנין מוקי לה בדישראל ולקטינהו עובדי כוכבים ומזלות כלומר שישראל הניח הלקט והשכחה לעניים ובא עובדי כוכבים ומזלות לקטן ומכרן לישראל חייבין במעשר אלא א"כ הפקירן ואע"ג דהא מפקרי וקיימי כיון דשבקינהו לשם לקט ושכחה סתמן הפקר מ"מ נהי דמפקרי אדעתא דעניי ישראל אדעתא דעובדי כוכבים ומזלות מי מפקרי וכתב הריטב"א ז"ל בחידושיו דהאי טעמא לא אצטריכינן ליה אלא אליבא דרבי אלעזר אבל אליבא דרבה כיון דאפקריה לישראל מ"מ פטור דלא קרינן ביה כי אין לו חלק ונחלה עמך זו היא שיטת גמרין והחכם כמה"ר שלמה שיריליו ז"ל רנה לפרש גם הירושלמי בהני תרי אוקמתי ולא נהירא אלא כולה סוגיא של בירושלמי בחד גונא ריהטא בדעובדי כוכבים ומזלות ולקטינהו ישראל וה"פ ר' חזקיה וכו' כמ"ד יש קנין וכו' פי' מתניתין דקתני הלקט וכו' חייבין במעשר אלא א"כ הפקיר כמ"ד יש קנין ומאי חייבין במעשר מדרבנן ברם כמ"ד אין קנין וכו' אפילו הפקירו חייב דכיון דאין לו קנין אין הפקירו הפקר ובגמרין הקשה הריטב"א ז"ל בחידושיו דמאי מייתי רבה מהך מתניתין דילמא חייבת מדרבנן קאמ' ותירץ וכו' וכדבעינן למכתב קמן בס"ד הלכך שפיר מצינן למימר למ"ד יש קניין דחייבת מדרבנן קאמר וכדכתיבנא: רבי יוסי בשם רבי יוחנן כמ"ד אין קנין וכו' פי' וכדקאמר רבה בגמרא דילן ברם כמ"ד יש קנין לעובדי כוכבים וכו' קל הקלו חכמים בליקוטין פי' דלא אמרינן דחייבין מדרבנן דאיברא דאפילו למ"ד יש קנין הלוקח תבואה מן העובדי כוכבים ומזלות עד שלא נגמרה מלאכתה ביד העובדי כוכבי ומזלות דחייב מדרבנן מיהו בליקוטין דהיינו בלקט שכחה ופאה הקלו חכמים ולא הצריכו לעשר דהם אמרו והם אמרו רבי אלעזר שאל ואין לו קנין נכסים פי' קשיא ליה היכי אתיא מתני' כמ"ד אין קנין אע"ג דאין לו קנין בגוף הקרקע מ"מ יש לו קנין פירות והלכך אלו הפירות של לקט שכחה ופאה שהם של עובדי כוכבים ומזלות למה חייבין במעשר והרי של עובדי כוכבים ומזלות הם דיש לו קנין בפירות והלכך פטורין דדגנך אמר רחמנא וזהו דגן של עובדי כוכבים ומזלות לא על הדא אתאמרה אלא על הדא וכו' פי' תלמודא קאמר דלא הקשה רבי אלעזר על הדא דרבי יוסי משום דאף על גב דיש לו קנין נכסים כל עוד שלא נגמר ביד העובדי כוכבים ומזלות לא קננהו לפוטרו מן המעשרות וזה הלקט והפאה אכתי לא נגמרה מלאכתן ומיהו לגבי הפקר בכל גוונא מהניא דשלו חשיבי להכי דליעביד בהו מאי דבעי ולמאי דכתיבנא לעיל בשם בעל כפתור ופרח בפי' קניין נכסים אפשר לפרש דלהכי קאמר תלמודא דלא הקשה רבי אלעזר אהדא משום דאף על גב דיש לו קניין נכסים היינו דשלו הם ואסור לגזלו הימנו אבל לא חשיב קניינו למפקע קדושה והלכך לעולם חייבין במעשר וכי פריך אדרבי חזקיה פריך דקאמר דלמ"ד אין קנין אפילו הפקירו חייב משום דאינו שליט עליו להפקירו ולכך אין הפקירו הפקר הלכך פריך שפיר אטו אין לו נכסים דשלו הם לגמרי ויכול לעשות בהם מה שירצה והפקרו הפקר ואע"ג דממילא נמי מפקע להו מידי מעשר מ"מ ההפקעה לא אתיא להדיא אלא על ידי ההפקר כך יש לפרש לשיטת כפתור ופרח ומיהו לאינך לישני אינו מתיישב פירושו כלל והנכון כדפרישנא רבי חנינא בשם רבי פנחס וכו' פי' ס"ל לרבי חנינא דאתרוייהו קא פריך רבי אלעזר ואין לו קנין נכסים דקושטא דמילתא היא דיש לו קנין בפירות בין להפקיר בין להפקיע מידי מעשר ואפילו שלא נגמר עדיין על ידי בעובדי כוכבים ואינך אימוראי סברי דכך לי הלוקח פירות מן העובדי כוכבי' ומזלות קודם גמר מלאכ' כמו הלוקח קרקע עצמו דלא הופקעה קדושתן והכי נמי ס"ל לרבה בשמעתין וכדבעינן למכתב בס"ד וכן פסק הרמב"ם ז"ל אבל הלוקח פירות מן העובדי כוכבים ומזלות לאחר שנגמרה מלאכתן ביד העובדי כוכבים ומזלות פטורין מכלום:

עלה בידינו דשני קניינים בם אחד קנין הגוף ואחד קנין בפירות ש בקנין הגוף פליגי בה רבה ור' אלעזר בפ' השולח וקי"ל כרבה דאין קנין וכדכתיבנא ובקנין פירות פליגי בה ותנאי וכדבעינן למכתב בס"ד ובזה עולה יפה מאי דפריש הרב ז"ל:

בפירוש המשנה דדבריו שם צריכין עיון דלכאורה סתרן אהדרי במס' דמאי פ"ה על משנה מעשרין משל ישראל וכו' כתב ז"ל וז"ל כבר ביארנו שהעיקר אצלינו שאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י להפקיע מן המעברות ולמדו מן בענין הזה כי העובדי כוכבים ומזלות כשיקנה קרקע בא"י יהיו פירותיו חייבין במעשר כמו פירות ישראל ולפיכך מעשרין מזה על זה וזה דעת ר"מ ואינה הלכה אלא יש קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י להפקיע מן המעשרות ע"כ וכלשון הזה כתב משמו הרב בעל כפתור ופרח ז"ל וקשה דבמסכת פיאה פ"ב על משנת הלקט והשכחה וכו' כתב הרב ז"ל וז"ל והעיקר אצלינו שאין קנין לעובדי כוכבים בא"י להפקיע מן המעשרות ולפיכך לקט שכחה ופאה חייבין במעשרות ע"כ כך נמצא מוגה ומעתה תיקשי מדידיה אדידיה והלשון עצמו שבמסכת דמאי מגומגם דפתח וקאמ' כבר ביארנו שאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות וכו' דמשמע דהיכן הוא עיקר הדין וקא מסיים ואזיל דאינה הלכה אלא שקנין וכו' וראיתי מגיהי ספרים שהגיהו הלשון שבמסכת דמאי כן כבר ביארנו וכו' וזה דעת ר"מ וכן ההלכה ועל שארית הלשון העבירו הקולמוס עזר וכו' ובהכי ודאי מיתרצא שפיר לשון הרב ז"ל מיהו הרב בעל כפתור ופרח לא כתב לשון הרב ז"ל אלא כדכתיבנא ובדקתי בפירושי הרב ז"ל בלשון ערבי ומצאתי פירושים ישינים שנכתבו בזמן הרב ז"ל ומדוייקי' היטיב ומצאתי כדכתיבנא גם זאת ההגהה אינה מסכמת עם מה שכתב הרב ז"ל בחיבורו בפ"א מה' תרומה גם במסכת מכשיר ין פ"ב על משנת אוצר שישראל ועובדי כוכבים ומזלות מטילין לתוכו אם רוב מן העובדי כוכבים ומזלות ודאי וכו' כתב הרב ז"ל וכבר ביארנו פעמי' בסדר זרעים שרבי מאיר לבדו הוא שאמר אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל להפקיע מן המעשרות ועל כן הפירות שביד העובדי כוכבים ומזלות לדעתו הן טבלין וחייבין במעשר ודאי וחכמים אומרים דגון אותו דמאי בעבור הישראל לבד שפירותיו חייבין במעשר ואנחנו מסופקין אם עשר אם לא עשר אבל אלו היה כל האוצר של עובדי כוכבי' היה פטור מן המעשרו' כמו שביארנו במקומו מן הסדר ההוא והלכה כחכמי'. ע"כ ובמאי דכתיבנא ניחא דאיברא ודאי דלענין גוף הקרקע אין לעובדי כוכבים בא"י ולא נפקע קדושת הקרקע משום קנינו והכין נמי פירות שלא נגמרו מלאכתן ביד עובדי כוכים ומזלות כההיא דלקט שכחה ופאה לא נפקעו קדושתן וכי אתו ליד ישראל חייב לעשר אבל פירות שנגמרו ביד עובדי כוכבים ומזלות פטורין דגמרן ביד עובדי כוכבים הוא הפוטרן וההיא דמסכת דמאי מסתמ' אפילו בפירות שנגמרו ביד עובדי כוכבים מיירי דהא קתני מעשרין משל ישראל על של עובדי כוכבים ומזלות וכו' משמע דבכל פירות של עובדי כוכבים ומזלות מיירי ואפילו נגמרו ביד העובדי כוכבים ומזלות ולכך כתב הרב ז"ל כבר ביארנו שאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות וכו' פי' לעני גוף הקרקע שורת הדין שאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י ואם חזר ישראל ולקח ממנו הקרקע אינו ככיבוש יחיד אלא מפריש תרומות ומעשרות וכן אם לקח הישראל בפירות אחר שנתלשו קודם שתגמר מלאכתן חייב בכל מן התורה דאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל ומזה הדין רצה ללמוד ר"מ דין אחר לומר דאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות כלל לפטור מן המעשרות ואפי' הישראל הפירות מן העובדי כוכבי' לאחר שנגמרה מלאכתן ביד העובדי כוכבים דחייבין במעשר דפירותיו של עובדי כוכבים בארץ ישראל לעולם חייבין במעשר כמו פירות ישראל ולכך סתם ר"מ ותני מעשרין משל ישראל על של עובדי כוכבים ומזלות וכו' וזה אינה הלכה אלא יש. קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י לגבי הפירות להפקיע מן המעשרו' כיון שנגמרה מלאכתן ביד העובדי כוכבים ומזלות קננהו העובדי כוכבים ומזלות בהכי ופטורין כן נראה פי' לפי' הרב ז"ל ובמסכת פיאה דמיירי בלקט שכחה ופאה דעדיין לא נגמרה מלאכתן קא פסיק וקאמ' הרב ז"ל דהעיקר אצלינו שאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל להפקיע מן המעשרות ולפיכך לקט וכו' ומה שכתב במסכת דמאי כבר ביארנו שהעיקר אצלינו שאין קנין וכו' אהא דכתב במסכת פיאה קאי שלא מצינו לו ביאור בענין זה למעלה אלא במקום הזה ומעתה הרי ברור לפניד שמה שכתוב בספרי הדפוס במסכת פיאה והעיקר אצל ר"מ שאין קנין וכו' ואינה הלכה ע"כ הוא טעות ומה שמלאתי מוגה הוא עיקר ועולה יפה עם מה שכתב בחיבורו הטהור בפ"א מהלכות תרומות ואין להקשות אמאי פסק הרב ז"ל דלא כסתם משנה דתנן מעשרין משל ישראל על של עובדי כוכבים ומזלות וכו' דגרסינן בפ' הגוזל העצים עלה הא דתנן רבי יהודה אומר אם השבח וכו' יתיב רב יוסף אחוריה דרבי אבא קמיה דרב הונא ויתיב רב הונא וקאמר הלכה כרבי יהושע בן קרחה והלכה כרבי יהודה אהדרינהו רב יוסף לאפיה וכו' אלא הלכה כרבי יהודה ל למה לי מחלוקת ואחר כך סתם הלכה כסתם מחלוקת בב"ק וכו' וסתם בבבא מציעא וכו'. ורב הונא אצטריך סד"א אין סדר למשנה וסתם ואחר כך מחלוקת הוא ורב יוסף אי הכי כל מחלוקת ואחר כך סתם נימא אין סדר למשנה וסתם ואחר כך מחלוקת היא ורב הונא כי לא אמרינן אין סדר למשנה בחדא מסכתא אבל בתרי מסכתי אמרינן ורב יוסף כולה נזיקין חדא מסכתא היא ואי בעית אימא משום דקתני לה גבי הלכתא פסיקתא כל המשנה וכו' ע"כ וכתב הרשב"א ז"ל בחידושיו וז"ל אלא הלכה כרבי יהודה למה לי מחלוקת ואחר כך סתם וכו' וא"ת מאי קושיא ומי עדיף מחלוקת ואחר כך סתם מסתם מתני' דליכא מחלוקת במתני' ופסקי' כתנאי דברייתא דפליגי אסתם מתני' ולא אקשינן והא סתם מתניתין היא אלא לרבי יוחנן בלחוד דכאיל ופסק כסתם משנה ואפי' לר' יוחנן נמי אמרינן בדוכתי טובא אמוראי נינהו אליבא דרבי יוחנן וי"ל דאה"נ דטפי עדיף מחלוקת ואחר כך סתם מסתם מתניתין בלא מחלוקת במתניתין משום דכל ששנה ר' מחלוקת ואחר כך סתם נראה שדקדק הרבה בדבר ואחר ששנה המחלוקת ראה דברי האחד וסתם כמותו ועוד אפשר לן לומ' שהברייתא נשנית אחר המשנה דבי רבי חייא ובי רבי אושעיא תלמידי דרבי מיתניין ולברר מתני' והלכך אף על גב דאיכא סתם במתניתין שמא רבי שנה להן בברייתא לבסוף והוה ליה סתם ואחר כך מחלוקת ובכי הא לא מקשינן והא סתם מתניתין היא דאפשר דלאו הכי אלא דקשיא דבפ' החולץ אמרינן מסתמיך ואזיל רבי אבהו אכתפיה דר' נחום שמעיה ומינקיט הלכתא מיניה מחלוקת ואחר כך סתם הלכה כסתם סתם ואחר כך מחלוקת אין הלכה כסתם סתם במתני' ומחלוקת בברייתא הלכה כסת' סתם בברייתא ומחלוקת בברייתא מאי א"ל ר' לא שנה רבי חייא מניין לו אלמא אף סתם דמתני' ומחלוקת דברייתא פשיטא ליה דהלכה כסתם מתניתין וי"ל דההוא כללא רבי אבהו לחודיה הוא דכאיל ליה ואימוראי אחריני לית להו הכין בסתם מתניתין ומחלוקת בברייתא דהא איכא טובא דפסקי לעתים כמחלוקת דברייתא חוץ מרבי יוחנן ואליבא דהנהו אימוראי דאמרי משמיה דרבי יוחנן דהלכה כסתם משנה ורבי אבהו נמי תלמידו של ר' יוחנן הוא וס"ל כרביה. עכ"ל הרשב"א ז"ל:

הא קמן אפילו סתם במתניתין ומחלוקת בברייתא איכא אימוראי טובא דפסקי כמחלוקת דברייתא ובפ' רבי ישמעאל פליגי בה בברייתא ר"מ ורבי יהודה ורבי יוסי ור"ש והלכה כר"י ובמסכת מכשירין בפ"ב פליגי בה במתני' גבי אוצר שישראל ועובדי כוכבי' ומזלות מטילין לתוכו ולהנהו דפליגי עלה דר"מ שנאה רבי בלשון חכמים ועלה הא דתנן בפ' הפועלים אוכל פועל קשות ואפילו בדינר וכו' וחכמים מתירין וכו' ובעי גמרא חכמי' היינו ת"ק איכא בינייהו וכו' כתב הרא"ש ז"ל שם בפסקיו דהלכה כחכמים ולא כסתמא דרישא דאשכחן כמה סתמי דיחידאי אינון כדאמרינן סתם מתניתין ר"מ אבל לשון חכמי' כולל רבים. ע"כ: הילכך עדיף טפי האי דמכשירין דשנאה רבי בלשון חכמים ובעל כפתור ופרח פירש הך דמכשירין בפנים שונים דלא נהירין כלל ואנו אין לנו אלא כפירושו של הרמב"ם ז"ל וכן פי' רבינו עובדיה וכמו שנאריך בביאור משנה זו לקמן בס"ד וגם הרא"ש ז"ל בתוספותיו וכו' כתב וז"ל מחלוקת ואחר כך סתם לכ"ע הלכה כסתם ובסתם ואחר כך מחלוקת אף רבי יוחנן מודה דאין הלכה כסתם וסתם שאין עליה שום מחלוקת כ"ע מודו שהלכה כאותו סתם אלא שאר אימוראי סברי שאם הסברא נוטה שאין הלכה באותו סתם נוכל לפסוק שאין הלכה כמותה אבל דבי יוחנן סבר שבכל מקום הלכה כסתם משנה ואפילו מחלוקת בחדא מסכתא וסתם במסכתא אחריתי ס"ל דהלכה כסתם: ע"כ: וסוגיין דלא כרבי יוחנן ובר מן דין ומן דין הרי אמרו בגמרא ירושלמי על משנה סתמית זו מתניתין דרבי מאיר דר"מ אמר אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל להפקיעו מיד מעשר ר' יהודה ור"ש אומרי' יש קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות וכתב הרי"ף ז"ל בסוף פ' אלו נערות דמדקא' זו דברי ר"מ אלמא לא ס"ל כר"מ דיחידא' הוא גם הר"י ן' גיאת וכמה רבוותא בפרק הישן במסכת סוכה דלהכי גלי לן גמרא דמתניתין ר"מ היא ורבי יהודה פליג עניה לומר דר"מ ור"י הלכה כרבי יהודה ואפילו החולקים על זה היכא דאימוראים אמרין להדיא מתניתין יחידאה היא לקיים פסקן פשיטא ודאי דלית הילכתא כסתם משנה וכדאמר להדיא בפ' הספינה ועלה דהא מתניתין הרי בהדיא פסקו בסוגיא זו דלא כוותה וכדבעינן למכתב בס"ד:

השתא אפרש גם סוגיא זו דהיא עולה יפה לפסקן של הרב ז"ל דגרסינן תו וכו' ר' אימי בשם ר"ל טעמא דר"מ וכו' אמר רבי אלעזר ברבי יוסי קומי ר' ייסא ודא מסייעא לר"מ והארץ לא תמכר לצמיתות וגו' לחולטנית א"ל כל גדמא אמר דהיא מסייעא לר"ש לא תמכר הא אם נמכרה חלוטה היא רבי חונא רובא דציפורין אמר הנהיג רבי חנינא בציפורין כהדא דר"ש ר' זעירא אמר הנהיג רבי חנינא בציפורין להדא דר"ש רבי זעירא אמר קומי רבי אבהו בשם רבי אלעזר אף על גב דר"מ אמר אין קנין ל עובדי כוכבי' ומזלות בא"י לפוטרו מן המעשרות מודה הוא דיש לו קנין נכסים וכו' ע"כ ומשמע לי דה"פ דמעיקרא דאמרינן זו מתניתין דר"מ וכו' סברינן דכי אמר ר"מ אין קנין וכו' היינו לומר דאין קנין כלל לא קנין בגוף ולא קנין פירות ולזה איכא למימר דר"י ור"ש דאמרי יש קנין היינו קנין נכסים אבל קנין בגוף לית ליה וכדאמר רבה בגמר' דילן והשתא מתניתין דקתני מעשרין משל ישראל על של עובדי כוכבים ומזלות מיירי בפירות שנגמרו ביד העובדי כוכבים ומזלות ואפ"ה אית ליה דחייבין במעשר ואתיא מתניתין כר"מ אבל ר"י ור"ש חולקים ואומרים דיש קנין וכו' ואתא רבי זעירא קומי רבי אבהו ואמר בשם רבי אלעזר אף על גב דר"מ אמר אין קנין וכו' מודה דיש לו קנין נכסים כו' פי' קנין פירות וכדפרישנ' לה לעיל והלכך ע"כ מתניתין דקתני מעשרין משל ישראל על של עובדי כוכבי' וכו' לא מיתוקמא בשנגמרו הפירו' ביד העובדי כוכבים ומזלות דאם כן אתיא מתניתין דלא כמאז אלא כמי שמכרו שדהו לעובדי כוכבים וחזר ולקחה ישראל ממנו או שקבל הישראל באריסות וזרעה או מיירי שגדלו שניהם ביד ישראל וכמו שכתבו התוספות ז"ל וגם הרמב"ן ז"ל כתב דמיירי בשהביא שליש ברשות ישראל שכבר נתחייבה וכדכתיבנא לעיל הלכך בין ללישנא קמא דגמרא בין ללישנא דרבי זעירא בשם רבי אלעזר שפיר פסק הרב ז"ל דאי כלישנ' דגמרא הרי פסקו להדיא כר"ש דיש קנין ואמר רבי חונא רובא דצפורין דהנהיג רבי חנינא בצפורין כהדא דר"ש אלא דצריך לפרש מאי איכא בין רבי חונא לרבי זעיר' ובספרו של הרכם כמהר"ר שלמה שיריליו ז"ל לית' אלא הא דרבי חונ' בלחוד ונרא' לפרש דרבי חונא קאמ' דהנהיג רבי חנינא בציפורין כהדא דר"ש לומר שבכל הדברי' הנהיג כותיה לומר דיש קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י ופטור מן המעשרות ורבי זעירא קאמר הנהיג ר' חנינא כהדא כר"ש פי' לאו בכל מילי הנהיג כותיה אלא בהא דוקא דאין מעשרין משל ישראל על של עובדי כוכבים ומזלות משום דלא קים ליה שפיר כר"ש הלכך מספקא אין ראוי לעשר משל ישראל על של עובדי כוכבים ומזלות שלא מן החיו' על הפטור אבל לא פטר מלעשר בשל עובדי כוכבים ומזלות והשתא לרבי זעירא לא אתי שפיר לפסקו של הרב ז"ל ובירושלמי דסוף פ' השולח לא מייתי הא דרבי זעירא אלא הא דרבי חונא בלחוד ככתוב בגרסתו של הר"ש סיריליו ז"ל וגם לקמן בירושלמי פסק כר"ש דגרסינן התם רבי יודה בר פזי בשם ר' הושעיא הלכה כר"ש ופריך דלא כן מה נן אמרין ר"מ ור"ש אין הלכה כר"ש פי' דאית ליה לגמרא ירושלמי בפשיטות ר"מ ור"ש הלכה כר"ש ומיהו בגמרא דילן בפ' מי שהוציאוהו איבעיא להו ונשאר בתיקו ומיהו בירושלמי פשיטא ליה דהלכה כר"ש ולהכי קשיא ליה למה ליה למפסק הלכה כר"ש ומשני אלא בגין דתני אמר ר' שמעון שזורי מעשה שנתערבו פירות טבולין בפירותי ושאלתי את ר"ט ואמר לי צא ולקחם מן העובדי כוכבים ומזלות ועשר עליה ותני עליה רבי יודה ור"ש אומר יש קנין לעובדי כוכבי' ומזלות בא"י וכו' דלא תסבור מימר תרי כל קבל חרי אינון לפום כן צריך לומר הלכה כר"ש כי' הרי שנים כנגד שנים הן דהא איכא ר"ט דקאי כר"מ הילכך לכך שפיר פסק הרב ז"ל דיש קנין פירות לעובדי כוכבים ומזלות בא"י לפטור מן המעשר דהא פסק גמרא דלא כסתם משנה וכתב רשב"ם ז"ל בפ' יש נוחלין דכל כללות שבגמרא כגון הלכה כסתם משנה הלכה כר"ע מחבירו וכו' כולה ו קי"ל הכי בר מהיכא דמפרש גמרא דלית הלכתא הכי וכיוצא בזה כתב הרשב"א ז"ל בתשובה סי' תרפ"ח לקיים פסק אחר של הרמב"ם ז"ל עיין שם ואי כלישנא דרבי זעירא בשם רבי אלעזר הרי בכל הני גווני דמיתוקמא מתניתין פסק הרב ז"ל נמי הכין דוק ותשכח והרב ז"ל בפי' המשנה פירש כלישנא קמא דגמרא דירוש' דר"מ בכל גוונא ס"ל דאין קנין עובדי כוכבים ומזלות ואפילו לגבי הפירות אלא דאנן לא פסקינן כותיה אלא בגוף הקרקע ואפשר דלא יש חולק על זה וכדפרישנן והיינו כרבה דשמעתין:

ומכל מקום פסקו של הרמב"ם ז"ל עולה כהוגן משני הגמרין ולכך פסק תרב ז"ל עובדי כוכבים ומזלות שקנה קרקע בא"י לא הפקיעה מן המצוות וכו' והיינו כרבה וכן פסקו כולהו רבוותא דאין קנין לעובדי כוכבים ים ומזלות להפקיע גוף הקרקע מקדושתה עוד כתב ז"ל פירות העובדי כוכבים ומזלות שגדלו בקרקע שקנה בא"י אם נגמרה מלאכתן וכו' פטורין מכלום שנאמר דגנך ולא דגן עובדי כוכבים ומזלות פסק בזה כרבי יוסי וכר"ש וכדכתיבנא:

ודע דהא דגרסינן בשמעתין טעמא דהפקיר הא לא הפקיר הקשה הריטב"א ז"ל בחידושיו בשם התוספו' ז"ל ולרבא מי ניחא הרי לא היה קרקע זה במחובר ביד ישראל כי העובדי כוכבים ומזלות כשמזכה הלקט והפאה אינו מזכה להם הקרקע שגדלים בו ואפילו רבא מודה דכיון שאין גוף הקרקע ביד ישראל דלאחר תלישת התבואה אינן חייבין במעשר למ"ד יש קנין ותירץ דהכא נמי סתמא דמילתא מזכה להם הקרקע לקנות השבלים על ידו עוד הקשה דמכל מקום מאי קושיא דילמא כתנא דאמר אין קנין אתיא דלדידיה אפילו תבואת העובדי כוכבים ומזלות חייבת ותירץ אם כן ליתני תבואת העובדי כוכבים ומזלות חייבת במעשר ואשמעינן רבותא טפי דאפילו בתלוש חייבת ובהכי ניחא דליכא לשנויי דילמא חייבת מדרבנן קאמר עוד הקשה ולרבא נמי תיקשי הא תינח פאה ולקט דבמחובר נינהו אלא שכחה בתלוש היא והיכי מיחייבא במעשר ותירץ דודאי לגבי שכחה ודאי חייב מדרבנן קאמר ואגב לקט ופאה דחיוביהו דאוריית' תנייהו מיהו כולהו מדרבנן לא מצי לפנויי כדפרישנא דאם כן ליתני תבואה: ע"כ:

לא ידעתי מהו האי שקלא וטריא לפי שיטתו ז"ל דאיהו ז"ל פריש דהא דאמר רבא אף על פי שאין קנין וכו' דנפקא מינה דאי הדר ישראל וזבין מיניה פירי דההיא ארעא חייב לעשר וכדכתיבנא לעיל והלכך שפיר מייתי רבא דהא לקט שכחה ופאה חייבת במעשר פי' היכא דהויא של עובדי כוכבי' ומזלות ולקטינהו ישראל מעתה ה"ה היכא דזבין הישראל פירי מיניה דעובדי כוכבים ומזלות חייב לעשר והוא דזבנינהו מקמי מירוח דומיא דלקט שכחה ופאה ואפי' שיהיה הקרקע ביד עובדי כוכבי' וגם דבריו ז"ל אינם מובנים כלל והא רבא אין קנין ס"ל ומאי פריך למ"ד יש קנין ועוד מאי קשיא ליה דילמא כתנא דאמר אין קנין אתיא והא היינו דמייתי רבא דהאי תנא ס"ל אין קנין והוא סתם משנה אלמא דהכי קי"ל ונראה שאלו התוספות ז"ל דמייתי הריטב"א ז"ל קא מפרשי השמועה קצת כפי' הרמב"ם ז"ל דרבה ורבי אלעזר בהכי פליגי דרבה סבר אין קנין לעובדי כוכבי' ומזלות וכו' פי' עובדי כוכבי' ומזלות שקנה קרקע בא"י לא הפקיעה מן המצות ואם חזר ישראל ולקחה ממנו מפריש תרומות ומעשרות ומביא בכורים ור' אלעזר סבר יש קנין אבל בעודה ביד העובדי כוכבי' ומזלות לא איידי בה רבה ורבי אלעזר מיהו תנאי פליגי בה וכתבו בתוספות שלנו אמר רבה אף על פי שאין קנין וכו והא דתניא לעיל וכו' עד ומיהו אשכחן ר"מ דסבר יש קנין בסוף פ"ק דאמר אין משכירי להם שדות משום דמפקע להו ממעשרות דכל זמן שהיא של ישראל כל מי שזורעה חייב במעשר וכי זבנה לעובדי כוכבים ומזלות הזורעה פטור דיש קנין דאי אין קנין אין זו הפקעה מה שאין עובדי כוכבים ומזלות מעשר קרקע החייבת דהתם פריך בית נמי מפקיע ממזוזה ומשני מזוזה חובת הדר היא ואין זו הפקעה והא דאמר ר"מ בפרק רבי ישמעאל תורמין משל עובדי כוכבים ומזלות על של ישראל התם איירי כשגדלו שניהם ביד ישראל ולהכי מוקי פלוגתייהו במירוח העובדי כוכבים ומזלות ולא ביש קנין כי היכי דלא תיקשי ר"מ דמנחות אדר"מ דעובדי כוכבים ומזלות ומיהו בירושלמי דפרקין משמע דסבר ר"מ אין קנין ופליג אגמרא שלנו וכי פריך הכא לרבי אלעזר הוה מצי למימר אנא דחמרי כר"מ אלא דמשני שפיר: ע"כ. בתוספות כתיבת יד ובדפוס חסר ואיכא למידק דאם כן תיקשו להו מאי דקשיא להו על פרש"י ז"ל בסמוך היכי פליגי רבה ור' אלעזר בפלוגת' דתנאי אלא משמע דבקל יש לתרץ דתנאי לא פליגי אלא בעודה ביד העובדי כוכבי' ומזלות ורבה ורבי אלעזר פליגי אליבא דר"מ דרבה סבר עד כאן לא קאמר ר"מ יש קנין אלא בעודה בידו שאם ישראל זורעה פטור וכמו שכתבו התוספות הבל אם חזר ולקחה הישראל ממנו הרי זה מפריש תרומות ומעשרות ורבי אלעזר סבר דבכל גונא ס"ל לר"מ יש קנין ואפילו אם חזר הישראל ולקחה כבר הופקעה קדושתה ולקיחה זו שחזר הישראל ולקחה אינו אלא ככיבוש יחיד והלכך קשיא להו לתוספות דמאי פריך לרבי אלעזר לימא אנא דאמרי כר"מ ולשיטה זו שקיל וטרי שפיר הריטב"א ז"ל בשם התוספות דמאי מייתי רבא מההיא דתנן הלקט והשכחה וכו' דהא איהו לא קאמר דאין קנין אלא כשהישראל לוקח השדה אבל כל עוד שהקרקע ביד העובדי כוכבי' ומזלות ביינו פלוגתת דתנאי ורבה לא אתא לפלוגי עליה דר"מ דאמר יש קנין והכא בלקט ופיאה אינו מזכה לבם הקרקע וכדכתיבנא והשתא ריהטא שפיר שקלא וטריא של הריטב"א ז"ל בשם התוספות דוק ותשכח נמצא לשיטה זו פשיטא דאין קנין לעובדי כוכבי' ומזלות כשחזר הישראל ולקחה מידו ומיהו בעודה בידו אי פסקינן כמ"ד יש קנין הקונה מפירות העובדי כוכבים ומזלות פטור מלעשר כיון דהקרקע ביד העובדי כוכבים ומזלות ולמ"ד אין קנין כל הקונה מן העובדי כוכבים ומזלות חייב ומיהו הרמב"ן ז"ל כתב דלא נזכר בגמרא דידן פלוגתא דתנאי ביש קנין ואין קנין אלא בירושלמי הזוכר ומה שהוזכר בגמרא דידן היינו פלוגת' דמירוח וכדכתיבנא לעיל: אבל הרמב"ם ז"ל קא מפרש דאיברא ודאי דרבה ור' אלעזר בקניית גוף הקרקע פליגי אבל ס"ל דפלוגתא דתנאי ביינו בקנין פירות וכשנגמרו ביד העובדי כוכבים ומזלות דמר סבר דקננהו עובדי כוכבים ומזלות בגמר זה שעשה בפירות ואמטו להכי פטורין ומר סבר דאין לו לעובדי ומזלות שום קנין להפקיע מיד מעשרות ופלוגתא דיש מירוח בהכי נמי ריהטא דמ"ר מירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר ס"ל דיש לעובדי כוכבים ומזלות קנין בפירות ומ"ד דאינו פוטר ס"ל דאין לו שום קנין וכן פי' במנחות הר' גרשום מאור הגולה וכדבעינן למכתב בס"ד ולשיטה זו הירושלמי וגמרא דידן בחדא שיטתא אזלי:

ולכולהו פירושי אכתי צריך לדקדק בשמעתין למה ליה למידק טעמא דהפקיר הא לא הפקיר חייב והא בהדיא קתני מתניתין הלקט והשכחה וכו' חייבת אלא אם כן הפקיר ובקצת נוסחאות ישנות לא גרסינן לה אלא ה"ג אלא לאו דעובדי כוכבים ומזלות ולקטינהו ישראל לעולם דישראל ולקטינהו עובדי כוכבים ומזלות ומיהו בכל הנוסחאו' גרסינן לה ויש ליישב דלהכי דייק הכין משום דאי מפשטא דמתניתין הוה מצינן לדחויי דחייבין במעשר מדרבנן קאמר ואין להשיב דאי מדרבנן קאמ' למה ליה למנקט הלקט וכו' ליתני תבואת העובדי כוכבים חייבת במעשר דהא איכא למימר דלהכי נקט הלקט וכו' לאשמועינן דאף על גב דבלקט שכחה ופאה הפקר הן מכל מקום של עובדי כוכבים כיון דאינו מצווה על הלקט ושכחה כי שביק להו לא חייל עלייהו שם לקט למהוי הפקר עד שיפקירם בפירות מיהו מעיקר הדין שמעינן דלאו מדרבנן קאמר דאי ליכא בשדה עובדי כוכבים ומזלות שום חיובא מדאורייתא מעתה לא הוה לן למגזר כולי האי דלא ליפטר עד שיפקירם בפירוש ולא דלא הפקיר בפי' חייב דכיון דאין בשדה עובדי כוכבים ומזלות שום חיוב מדאורייתא בגילוי כל דהו דהפקר ליסגי ולכך דייק טעמא דהפקיר הא לא הפקיר לא:

וכתבו בתוספות מחודשות שאינן בדפוס דבעינן שיפקירם כשהם מחוברים דאכתי לא חל עלייהו חיוב מעשר דאי לאחר שנתלשו לא אשכחן מידי דנתחייב במעשר אם הפקירו אח"כ שיפטר מן המעשר והכי משמע מדקאמר אלא א"ב הפקיר והפקיר מעיקרא משמע דהיינו כשהם מחוברים ולא קאמר עד שיפקיר דמשמע מכאן ולהבא. ע"כ: ואפשר דהיינו נמי דדייק גמרא טעמא דהפקיר פי' קודם כשהיה במחובר הא לא הפקיר מקודם אפילו שיפקיר אחר כך לא מיפטר אלמא דחייב מדאורייתא דאי ליכא חיובא אלא מדרבנן למה לי כולי האי:

ובמכל מקום ס"ל להרמב"ם ז"ל דישראל שלקח מן העובדי כוכבים ומזלות פירות אחר שנשלשו קודם שנגמרו ביד העובדי כוכבים ומזלות וגמרן הישראל חייבין בכל מן התורה והיינו הא דאייתי רבה מלקט ושכחה ואם לקחן אחר שנגמרה מלאכתן ביד העובדי כוכבים ומזלות פטורין ודלא כר"מ דס"ל אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות כלל והא כתיבנא לעיל דלדעת רבי זעירא בירושלמי אפילו ר"מ לא אמר אין קנין אנא לגבי הגוף אבל קנין נכסים יש לו וניחא בזה מאי דקשיא ליה להר"ש ז"ל בפ' ה' ממסכת דמאי דשמעינן ליה לר"מ דאמ' יש קנין בסוף פ"ק דעובדי כוכבים ומזלות ולדעת ר' זעירא דר"מ אית ליה קנין נכסים ניחא וה"ק במסכת עובדי כוכבים ומזלות ואין צריך לומר שדות דאית בה תרתי חניית קרקע וחדא דמפקע להו לפירות ממעשר דכשנגמרו ביד העוברי כוכבים ומזלות הרי הם פטורין ומיהו ללישנא קמא דבירושלמי דר"מ בכל גונא אמר אין קנין צריכין אנו לידחק בתירוצו של הר"ש ז"ל:

ובהני תרי קנייני דכתיבנא ניחא נמי שמעתין דפ' הקומץ רבה דגרסינן התם אמר ר"ש שזורי פעם אחת נתערב לי טבל בחולין ובאתי ושאלתי את רבי טרפון ואמר לי קח לך מן השוק ועשר עליו קסבר רוב עמי הארץ מעשרין הן והוה ליה כתורם מן הפטור על הפטור ולימא ליה קח לך מן העובדי כוכבים ומזלות קסבר אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י להפקיעו מיד מעשר והוה ליה מן החיוב על הפטור איכא דאמרי א"ל לך קח לך מן העובדי כוכבים ומזלות קסבר יש קנין לעובדי כובבי' ומזלות בא"י להפקיעו מיד מעשר והוה ליה מן הפטור על הפטור ולימא ליה לך קח לך מהשוק קסבר חין רוב עמי הארץ מעשרין שנח ליה וב יימר בר שלמיא לרב פפא הא דאמר רבין בר חנינא אמר עולא אמר ר' חנינא הלכה כרבי שמעון שזורי ולא עוד אלא כל מקו' ששנה ר"ש שזורי הלכה כמותו אף בנתערב לי טבל בחולין א"ל אין וכו'. ע"כ. ואיכא למידק דהא קי"ל כרבה דאמר אין קנין והכין פסקו כמו רבוותא ז"ל ובשמעתין אמרינן כלישנא בתרא דר"ש שזורי ס"ל יש קנין והלכה כמותו כדאיתא בשמעתין ולמאי דפרישנא ניחא דללישנא קמא פריך הכי ולימא ליה קח מן העובדי כוכבים ומזלות דקס"ד דאף על גב דאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בגוף הקרקע להפקיע מידי מעשר מכל מקום יש לו קנין נכסים דהיינו אכילת פירות וכשנגמרו ביד העובדי כוכבי' ומזלות ולא נתמרחו דאי נתמרחו גם כן אפילו מדרבנן פטור והוה ליה מן הפטור על החיוב ואי לא נגמרו ביד העובדי כוכבים ומזלות מדאורייתא נמי חייב וה"ל מן החיוב על הפטור אלא בשנגמרו ביד העובדי כוכבים ומזלות ולא נתמרחו אלא ביד ישראל ונראה דהני פריך ולימא ליה קח מן העובדי כוכבים ומזלות פי' אמאי לא קאמר נמי שיקח מהעובדי כוכבים ומזלות שמאיזה שימצא ראשון או מן השוק או מן העובדי כוכבים ומזלות שנגמר ע"י העובדי כוכבים ומזלות ונתמרח על ידי ישראל יקח דתרוייהו הוו שפיר מן הפטור על הפטור וחם לא תפרש כן קשיא מאי פריך והא לא שכיח שימצא ביד העובדי כוכבים ומזלות מה שנתמרח על ידי ישראל אלא ודאי פריך שיקח נמי מן העובדי כוכבים ומזלות וכדפרישנן ומשני קסבר אין קנין לעובדי כוכבי' ומזלות בא"י וכו' פי' אין קנין לעובדי כוכבי' ומזלות כלל ואפילו קנין נכסים איכא דאמרי א"ל לך קח מן העובדי כוכבים ומזלות קסבר יש קנין וכו' פי' אף על גב דבגוף כקרקע אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות מכל מקום בפירות קסבר דיש קנין וקי"ל כלישנא בתרא דהלכה בכל מקום כלישנא בתרא וכן פסק הרמב"ם ז"ל ודוק לשונו שכתב וז"ל פירות העובדי כוכבים ומזלות שגדלו בקרקע שקנה בא"י אם נגמרה מלאכתן ביד העובדי כוכבים ומזלות פטורין מכלום שנאמר דגנך ולא דגן עובדי כוכבי' ומזלות ע"כ הא קמן דקאמר תרתי שנגמרה ביד עובדי כוכבי' ומזלות ומירחן העובדי כוכבים ומזלות ועל זה קאמר פטור הא אם לקחה קודם שמירחן העוברי כוכבים ומזלות ומירחן הישראל חייב ושוב כתב ואם לקחו ישראל אחר שנתלשו קודם שנתגמר מלאכתן וגמרן ישראל חייבין בכל מן התורה הא קמן דקאמר דוקא בשלקחו אחר שנתלשו קודם שתגמר מלאכתן אם הא לקחן אחר שנגמרה מלאכתן אפילו אם מירחן ישראל פטורין ותקשי לדידיה אדידיה אלא דאי ה"ק בשלקחן הישראל לאחר גמר מלאכה ומירוחו פטור מכלום ואפילו מדרבנן אינו חייב ואם לקחן אחר שנתלשו קודם שתגמר מלאכתן וגמרן הישראל חייבין בכל מן התורה ואם לקחן נאחר גמר מלאכה ומירחן הישראל פטורין מדאורייתא וחייבין מדרבנן ואף על פי שלא פיר' הרב ז"ל זה להדיא כמאן דפריש דמי דמלשונו ז"ל מובן כן וממה שכתב לקמן ז"ל מוכח הכין להדיא:

ולשיטת התוספות ז"ל דכתיבנא לעיל בשם הריטב"א ז"ל מתפרשא שמעתין הכין דהא פרישנא לדידהו ז"ל דרבה ס"ל דאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות וכו' ואם חזר ישראל ולקחה ממנו מפריש אבל כל עוד שהקרקע ביד העובדי כוכבי' ומזלות פליגי בה תנאי דלמ"ד יש קנין לעובדי כוכבים ומזלות בכל גונא שיקח פירות תלושין מן העובדי כוכבים ומזלות ואפילו לקחם קודם שתגמר מלאכתן כיון שהקרקע ביד העובדי כוכבי' ומזלות פטורין מן התורה וחייבין מדרבנן ולמ"ד אין קנין בכל גונא חייבין מדאורייתא הילכך ללישנא קמא אמרינן דא"ל קח מן השוק ולא א"ל קח מן העובדי כוכבי' ומזלות משום דקסבר אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות וכו' והוה ליה מן החיוב מן התורה על הפטור מן התורה איכא דאמרי א"ל קח לך מן העובדי כוכבי' ומזלות קסבר יש קנין לעובדי כוכבי' ומזלות בא"י וכו' וכל עוד שהקרקע ביך בעובדי כוכבים ומזלות אין צד חיוב מן בחורה בפירותיו התלושין ומיהו אם חזר ישראל ולקח הקרקע עצמו חייב בכל מן התורה דאין קנין לעובדי כוכבי' ומזלות להפקיע הקדושה מהקרקע כיון שחזר הישראל ולקחו וכדרבה דקי"ל כותיה:

ומיהו לשיטת רש"י ז"ל דקא מפרש הא דרבה דאמר אין קנין דמיירי בקונה מן העובדי כוכבים ומזלות פירות הך שמעתא דשמעון השזורי אתיא דנא כותיה והוא דוחק:

וקשיא להו לתוספות ז"ל מאי קא משני קסבר אין קנין וכו' ומחייב והא מפטר מטעם מירוח העובדי כוכבי' מזלות ואין לומר דקסבר אינו פוטר דלא אשכחן תנא דאית ליה תרתי מירוח העובדי כוכבים ומזלות אינם פוטר ואין קנין דאם כן דגנך במאי מוקים ליה דר"מ אשכחן דאית ליה מירוח בעובדי כוכבים ומזלות אינו פוטר לקמן בפ' רבי ישמעאל אבל קסבר דיש קנין בפ"ק דעובדי כוכבי' ומזלות ור' יהודה אית ליה יש קנין בפ' השואל ואית ליה נמי מירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר לקמן בפ' ר' ישמעאל ולשיטת הרמב"ם ז"ל לא קשיא כלל וכדכתיבנא ותירצו בתוספו' דמ"מ דמי לחיוב כי היכי דלא א"ל קח מעציץ שאינו נקוב או מתבואת ח"ל ובלאו הכי נמי צריך לתרץ כן דהא כל לוקח דרבנן הוא כדדרשינן תבואת זרעך ולא לקוח בפ' הפועלים ומיהו זו אינה קושיא דכבר תירצה הריב"ם ז"ל דלא אמרו לקוח פטור מדאורייתא אלא בשלקחו עד שלא נתמרח ולזה אין להקשות ולימא ליה שיקח קודם שנתמרח דאפשר שלא ביה מצוי ומיהו ר"ת מפרש איפכא דאדרבה בממורח הוא דמפטר לוקח והדרא קושיא לדוכתין דכל לוקח דרבנן הוא ומאי משני קסבר אין קנין דבכח בממורח מיירי הילכך ע"כ צריכין אנו נתרץ דמ"מ דמי לחיוב והתוספות ז"ל והרא"ש ז"ל בתוספותיו בספ"ק דבכורות האריכו בזה וכתבו כם וז"ל וההיא דהקומץ משמע כפר"ת דפריך ולימא ליה קח מן העובדי כוכבי' ומזלות ועשר עליו ומשני קסבר אין קנין והוה ליה מן החיוב על הפטור ומדקרי ליה חיוב משמע מדאורייתא ואינה ראיה כלל דאכתי לימא ליה קח מן ועובדי כוכבים ומזלות פירות ממורחין ועוד דמשמע דודאי אחר מירוח מיירי מדקאמר לך קח מן השוק דרוב עמי הארץ מעשרין הן והאי לא שייך למימר אלא אחר מירוח אלא ודאי אף על גב דכל לקוח הוי מדרבנן כיון דאין קנין לגבי דבר המעורב ברוב חולין הוי כמו מן החיוב על הפטור תדע דהכי נמי קאמר כתם ולימא ליה קח מן השוק ועשר עליו קסבר רוב עמי הארץ מעשרין הם וה"ל מן הפטור על החיוב משמע הא אין רוב עמי הארץ מעשרין הוי מן החיוב על החיוב ואמאי והא דמאי מדרבנן לכ"ע וגם טבל המעורב ברוב חולין הוי מדרבנן אלא ודאי כשהאחד נוטה לצד חיוב או לצד פטור יותר מחבירו קרי ליה מן החיוב על הפטור או מן הפטור על החיוב ע"כ:

ומיהו התוספות ז"ל בפ' הפועלים לקושית לקוח תירצו משום דדמי מן החיוב על הפטור כיון דאלו הדר מוכר קני ליה הוה חיוב וגם אהאי דקאמ' כלישנא בתרא שא"ל לך וקח מן העובדי כוכבים ופריך ולימא ליה וקח מן השוק ומשני דסבר אין רוב עמי הארץ לא קשיא ולא מידי דהא פרש"י ז"ל דלהכי הוי מן החיוב על הפטור דשמא זה שמכרו לא עישר והוה ליה חייב מדאורייתא וטבל המעורב בה פטור מדאורייתא דהא בטל ואכתי קשיא להו לתוספות ז"ל שם דכי משני הכא קסבר אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות מכל מקום לימא ליה קח העובדי כוכבים ומזלות מן הממורח דלמ"ד אין קנין מכל מקום דריש דגנך ולא דיגון עובדי כוכבי' ומזלות והניחו קושיא זו בצ"ע והא ודאי דקשיא טובא דהיכי מצינא למימר דפירות של עובדי כוכבים ומזלות בממורחין בידו והקרקע שלו מתחלה ועד סוף הוי חיוב טפי מטבל גמור המעורב בחולין כפי מה שפירש רש"י ז"ל ואף על גב דאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות מ"מ פטרו הכתוב מטעם מירוח העובדי כוכבים ומזלות כי היכי דפטר הכתוב מטעם ביטול ברוב ויש לחלק ולומר דפירות של עובדי כוכבים ומזלות דמי לחיוב טפי משום דבפירות אלו הבאים לפנינו אין בו שום דבר הפוטרו אלא המירוח שעשה עובד כוכבים ומזלות כבר אבל טבל זה המעורב בחולין המתוקני' הרי לפנינו צרתו בצדו דהיינו רוב החולין המתוקנין שבו ומ"מ הוא דוחק ולכך כתבו דצ"ע:

גם בתוספות שלנו בשמעתין דר"ש שזורי אסיקו דצ"ע אם מירוח העובדי כוכבי' ומזלות פוטר אפילו מדרבנן בתבואת עובדי כוכבים ומזלות דאמרינן בפ"ק דבכורות הלוקח טבלים ממורחים מן העובדי כוכבים ומזלות וכו' דמרחינהו מאן אילימא דמרחינהו עובדי כוכבים ומזלות וכו' והא דגזרינן משום בעל כיסין בעובדי כוכבים ומזלות שלקח מישראל ע"כ. פי' לפי' חי אמרינן דמירוח העובדי כוכבי' ומזלות פוטר אפי' מדרבנן ניחא דקא משני שפיר קסבר אין קנין וכו' והלכך לא מיתוקם בלוקח מן העובדי כוכבים ומזלות פירו' ממורחי' דמרחינהו העובדי כוכבים ומזלות והתבואה היא שלו דהרי היא פטורה לגמרי ואפילו מדרבנן והוה ליה מן הפטור על החיוב ומעיקר' דפריך ולימא ליה קח מן העובדי כוכבים ומזלות קס"ד דיש קנין ומירוח העובדי כוכבים ומזלות אינו פוטר וא"ת ומאי נפקא מינה במירוח העובדי כוכבי' ומזלות אי פוטר אי לא כיון דיש קנין לעובדי כוכבים ומזלות ברי הוא פטור ועומד וי"ל דנפקא מינה להיכא שגדלה תבואת העובדי כוכבים ומזלות שליש ביד ישראל וכמו שכתבו התוספות לקמן בפ' ר' ישמעאל וכן כתבו התוספות בפ"ב דקידושין דאפי' יש קנין משכחת שפיר שתבואת' חייבת בתרומה וכגון שגדלה שליש ביד ישראל אי נמי טפי איכא לחיובי מדרבנן היכא דאמרינן יש קנין מהיכא דאמרי' אין קנין אבל מירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר דהיכא דאמרינן יש קנין ראוי לחייב מדרבנן כדי שלא ימכרו שדותיהם העובדי כוכבי' ומזלות להפקיעה מהמעשרות אבל אי אין קנין אין כאן הפקעה דאף על גב דאין עובדי כוכבי' ומזלות מעשר מכל מקום בקדושתה היא עומדת וכמו שכתבו התו' וכדכתיבנא לעיל ומה שפוטרו המירוח אינו אלא לפירות אבל הקרקע בקדושתו עומר למ"ד אין קנין וחכמים לא חששו אלא להפקעת הקרקע עצמו מקדושה וגזירה דבעלי כיסין ליתא אלא עובדי כוכבים ומזלות שלקח מישראל כ"נ ליישב השמועה אי אמרינו דמירוח עובדי כוכבים ומזלות פוטר אפילו מדרבנן ואף על גב דשמועה זו מיתרצא שפיר בהכי מ"מ הניחו הדבר בצ"ע משום מחי דקשיא להו על זה בפ' ר' ישמעאל וכדבעינן למכתב בס"ד:

וגרסינן בירושלמי ר' יהודה בן פזי בשם ר' הושעיא הלכה כר' שמעון דלא כן מה כן אמרין רבי מאיר ור' שמעון אין הלכה כר"ש אלא בגין דרני אמר ר' שמעוו שזורי מעשה שנתערבו פירות טבולין בפירותי ונשאלתי את רבי טרפון וא"ל צא ולקח מן העובדי כוכבים מזלות ועשר עליה ותני עליה רבי יהודה ור"ש אומרים יש קנין עובדי כוכבי' וכו' דלא תסבור מימר תריי וכו' לפום כן צריך לומר הלכה כר"ש ועוד מן הדא דאמר ר' זעירא אבא אנטולי זבין פירי מן דארמאי אתא לגביה דרבי יהודה בן לוי שלח למנחם בריה דיתקן ליה ויהב ליה מעשריה מן דאתי קם עימיה רבי יהושע בן לוי א"ל מאן יעביד דא אלא אבוך מחלפה שיטתיה דר' יהושע בז לוי תמן הוא אומר הלוקח פירות תלושין מן עובדי כוכבים ומזלות מפריש תרומה ותרומת מעשר מהלכה ונותנן לשבט ונוטל דמים מן השבט והכא הוא אמר הכין אמר ר' אבא בר זמינא קומי רבי זעירא ורבי סימון לא אמר כן אלא מן דאתי קם עימיה ר' יהושע בן לוי וחמר ליה לית אלין דאבוך ואיקפד. ע"כ פי' מתני' בלוקח פירות ממורחין מן העובדי כוכבים ומזלות עסקינן ור"ש אית ליה דיש קנין ופטורין לגמרי ופסק ר' יהודה בן פזי כותיה ופריך עלה מאן דפסק כר"ש דלמה לי לפסק כותיה פשיטא דהלכה כר"ש וכדפרישנא לעיל ומשני בגין דתני אמר ר' שמעון שזורי מעשה שנתערבו פירות טבולין בפירותי וכו' פי' בשנתערב מעט טבל בהרבה פירות מתוקני' ומדאורייתא חד בתרי בטיל ובוא ליה פטור מדאורייתא וכדפרש"י ז"ל בפ' הקומץ אלא דחייב מדרבנן וכן כתבו התוס' ז"ל בסוף פ' יוצא דופן דאפילו תרומה בטלה ברוב דאורייתא והא דדרשינן בספרא מאת מקדשו ממנו דכולה בח' ומאה אסמכתא בעלמא הוא עיין שם סוף פ' יוצא דופן וכן פי' רש"י ז"ל שם והלכך ע"כ מאי דח"ל נמי שיקח מן העובדי כוכבים ומזלות חייב מדרבנן ופטור מדאורייתא וכדכתיבנא לעיל ולאפוקי מהא דר"ש שזורי פסק הלכה כר"ש דיש קנין אלמא דקא פסק הלכה כר"ש דיש קנין ופטור אפילו מדרבנן ובגמר' דידן פסק כר"ש שזורי משמע דחייב מדרבנן והוא פרישנא לה לעיל ואפשר דלא פסקו כר"ש שזורי אלא לענין דצריך להביא מחוץ כדי לתקן זה העירוב ולא מצי לעשר מיניה וביה אבל בענין זה של העובדי כוכבים ומזלות לא פסק רב פפא כלישנא בתרא ולא קשיא ליה נמי הא דפריך גמרא ללישנא קמא ולימא ליה קח מן העובדי כוכבים ומזלות וכדבעינן למכתב קמן בס"ד ומ"מ למדנו מלשון זה של הירושלמי דהלוקח פירות ממורחין מן העובדי כוכבים ומזלות פטור אפי' מדרבנן ועוד מן הדא דאמר ר' זעירא אבא אנטוני וכו' פי' ועוד הוצרך לומר הלכה כר"ש לאפוקי מהאי עובדא דאבא אנטולי זבין פירי מן דארמאי פי' פירות ממורחין מן העובדי כוכבים ומזלות אתא לגבי ר' יהודה בן לוי וכו' פי' דר' יהודה בן לוי אחוה דרבי יהושע בן לוי הוה והוא לוי ואבא אנטולי אתא לגביה שיתקן לו פירות אלו שקנה מן לעובדי כוכבים ומזלות ושלח למנחם בריה דיתקן ליה ושיתן לאבא אנטולי גופיה את המעשר ושלא יקחם לעצמו הגם שהם שלו מן הדין ממדת חסידות ונדיבות רצה ליתנם לבעליהם. מן דאתי קם עימיה ר' יהושע בן לוי אמר ליה מאן יעביד דא אלא אבוך פי' מי יעשה דבר כזה ליתן במתנה את שלו לאחרי' כזה המעשר היה שלו והוא רצה ליתנם לבעליהם ולו נאה הנדיבות כזה ופריך גמרא מיחלפא שיטתיה דרבי יהושע בן לוי וכו' דאיהו סבר דהדין הוא כן דמפריש מהלכה מדרבנן בעלמא ונוטל דמים מן השבט והכא הוא אומר דלו נאה לעשו' מילתא יתירתא דצדקה כזאת להחזיר לבעליו מן המעשר אמ' ר' אבא בר זמינא קומי רבי זעיר' וכו' א"ל לית אילין דאבוך פי' מה מילתא יתירתא קא עבד דקאמר ויהב ליה מעשריה דמשמע דא"ל דליעביד לפני' משורת הדין והלא הדין כן דאלו המעשרות אינן של אביך ובעל כרחו היו נוטלין אותו ממנו ולכן איקפד על דברים אלו ונמצינו למדים שצריך להפריש אלא שנוטל דמים ולכך הוצרך לפסוק הלכה כר"ש דיש קנין ואין צריך להפריש כלל. וראיתי מי שפירש זה הירושלמי בפנים אחרות וזה נ"ל עיקר:

תוכן העניינים

שות רבינו בצלאל אשכנזי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה