אור ברסלב

שות רבי אליהו מזרחי (ראם)· רבי אליהו מזרחי [הרא"ם]

שאלה צב

שאלה צא

המאור הגדול והמאיר לארץ ולדרים זקן ונשוא פנים נשא ורם על כל הרבנים, מורנו ורבינו ה"ר אליהו מזרחי נר"ו.

יודע למעלת תורתך שיש ימים שבא אלי הר' יהוד' בן בולט קודם נתינת הגט ושאל ממני על אודות האשה הזאת וא"ל נ"ל שהגט הזה כשר וכן אמר הרמב"ם ז"ל ובעל העיטור, אחר כך הגד הגיד לי שנתקבצו חכמי הארץ בית ועד לחכמים לפני כבוד תורתך ויש אומרי' דאיכא למיחש בזה כמה חששות אחר כך בא אלי ואמר לי תהי ידך לעזרני שרצוני לתת זה הגט, אמרתי לו שמעתי אומרים שיש חכמים שהם מסופקים בזה והרב שומע את דבריהם ואין רצוני להכניס ראשי בבית המחלוקת ואני לא נמצאתי לשם, אמר לי וכי לא אמרת לי שהוא כשר אמרתי לו וכן גם עתה אומר אותו לפני כל יודעי דת ודין אבל אף על פי שנראה לי שהוא כשר איני סומך על דעתי לעשות הלכה למעשה לאחר שיש שלמים וכן רבים שחולקים עלי כל שכן שהרב היה בתוכם והלך הוא ונתן הגט. ועתה בא בעל האשה וגזר כבוד תורתך שהגט אינו כשר ושהיא אשתו גמורה, והנה עתה באתי להגיד לפני כבוד תורתך כאחד מקטני המגידים מפיל אני תפלתי לפניך מורי דרך שקר הרחק ממני וגו' בצר לי מהר ענני ותשובתך הרמתה תהיא לי למשמרת להורות את בני ישראל. האומר הולך גט לאשתי או תן גט לאשתי סתם ואמר שמעת שיגיע לידה תהיה מגורשת ממנו ע"מ שאם יבא אצלה מכאן ועד י"ב חדש לא תהיה גט אינו משמע מתוך דבריו שלא יתן הגט לאחר אותו זמן אבל המובן הוא שיתן לה הגט בכל עת ובכל זמן שירצה שיהיה גט ולכן אמר הולך גט זה סתם רק השמר לך שעל מנת זה אני נותן לה הגט שאם אבא תוך שנים עשר חדש לא יהי' גט. זהו עיקר דבריו ואם השליח נתן הגט אחר הזמן שקבע הוא גט כשר מפני שהזמן שקבע אינו בשליחות השלי' אלא בגירושי האש' שאם יבא לא יהיה גט. ואין לחוש למאן דאמר אילו היה יודע שלא נתן הגט היה מבטלו, כל זמן שלא בטלו הגט הוא כשר ודבר פשוט הוא, גם כן שמע שמעתי דאיכא בין החכמים הנזכרים מאן דאמר דאיכא למיחש שמא ישא אשה אחרת בחושבו שסתם שליח עושה שליחותו ויקפיד על אחור נתינתו. מי שמע כזאת שהדין הוא שאפי' שהיינו יודעים בודאי שדעתו וכונתו לבטלו כל זמן שלא בטלו אין חוששין לו דהא מסקנא בפרק השולח דגלויי דעתא בגיטא לאו מילתא היא כל שכן לאלה החששו' שו' שאין אנו יודעים בודאי שהוא חושש ומקפיד, שאם באנו לחוש לזה נמצא כל הגיטין הבאים ממדינ' הים או שלא נתן ה השליח הגט לאש' ביום שנמסר לו או באותו היום שהגיע לעיר שהאשה עומדת שם גם איכא למיחש שמא היה בדעתו של בעל לבטלו קודם שהגיע הגט לידה, ועוד שנית כל זמן שזה האיש אינו נותן הגט מתוך שנאה אלא כדי שלא תתעגן אם הוא לא יבא אצלה בתוך שנים עשר חדש אם יתאחר יותר השליח לעשות שליחותו סתם בני אדם אינם מקפידים שאם היה מקפיד היה אומר אותו בפירוש שאם יתן הג' לאחר הזמן י"ב חדש שאינו גט אבל כל זמן שלא פירש אין חוששין לקפידתו כגון אל תגרשנ' אלא בבי' אל תגרשנ' אלא בעלי' כיון שאין רוב ב"א מקפידים בה צריך שיאמר אותו בהדי' כדמוכח בכתובו' פרק המדיר שנינו המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים אינה מקודשת וגרסי' בגמרא לא אמרו זה אלא כשנמצאו עליה נדרים שיש בהם ענוי נפש כגון שלא תאכל בשר ושלא תשתה יין אבל אם נמצאו עליה נדרי' אחרים מקודשת ואף על פי שהתנה על מנת שאין עליה נדרים ומסיק רב אשי ואמר.

תשובת הרב אין זה אלא לשון של הדיוטות שכל הדברים הללו הם האמורי' מפי הבע' לשליח שיאמר אותם בנתינת הגט לאשתו לא שהבע' אומר אות' לעצמו כפי המובן מלשון זה הכותב וזהו שהטעהו והביאו ולכן אמר הולך גט סתם רק השמ' לך שעל מנת זה אני נותנו לה שאם אבוא וכולי ואמר אח"ז שאם השליח נתן הג' אחר הזמן שקב' הוא גט כשר מפני שהזמן שקב' אינו בשליחות השליח וכו' אבל אם היה כותב הלשון הנהוג בתלמוד הולך גט זה לאשתי על מנת שאם אבא ולא אב' וכו' לא היה יכול לפרש מה שפיר' גם לא היה יכול לומר שאינו משמ' מתוך דבריו שלא יתן הגט אח' הזמן שקב' שהרי הלשון של הולך גט זה לאשתי על מנ' אם אבא ולא אבא לא יפול אלא שיתנהו לה תוך הזמן שקב' לה. נאם אליה בכ"ר אברהם מזרחי.

תשובת הרב זה על פי הלשון שכתב שדברי הבעל לשליח הוא שמעת שהגיע הגט לידה תהיה מגורשת ממנו על מנת שאם יבא ולא יבא שהם דברי הבעל לעצמו לא שיאמר לשליח שיאמר אותם לאשתו אבל אם אלו הדברים הם דברי הבע' לשליח שיאמ' אותן לאשתו שוב אי איפשר לומר שאין הבעל מקפיד בנתינת הגט לאשתו מיד השליח אם יהיה בתוך הזמן שקבע או אחר הזמן שהרי לשונו מוכיח שינתן לה תוך הזמן שקבע אליה מזרחי.

תשובת הרב ומה שאמר כל זמן שלא פי' זהו אמד אם לא היה נותן לו גט שאמר לו הולך גט זה לאשתי תוך י"ב חדש והוא אחר ונתנו לה לאחר י"ב חדש דומיא דתנהו לה ביום פלוני אבל בנדון דידן שאמר לו שיתנהו לה בתנאי דאם אבא ולא אב' שהוא גט תלוי אין לך פירוש גדול מזה דפשי' דאינו יכול ליתנו לה גט מוחלט שהוא הקפיד בו הנ"ל לע"ד אליה מזרחי תשובת הרב אם אמרו גבי קדושין להחמיר יאמרו גבי גיטין להקל ועוד בשלמא התם בשאר גדרים ליכא קפידא כלל אבל בגט מוחלט אפי' לאחר זמנו איכא קפידא טובא דאין שום אדם רוצה ליתן גט מוחלט לאשתו שיקרא שנאי דכתיב כי שנא שלח הנ"ל אליא מזרחי ואמר טעמא משום דקפדי בה בה אינשי הוי קפידא, הרי שאמרו בפי' שאף על פי שהאומר שאין עליה נדרים ויש במשמע שלא יהיה עלי' שום נדר לא חיישינן אלא על נדרים שסתם רוב בני אדם מקפידים עליהן אבל שאר דברים שאין רוב בני אדם מקפידים צריך שיאמר בפירוש על מנת שאין עליה כל נדר, הכא נמי כל המגרשים בתנאי זה אינם מקפידים אלא שלא תתגרש קודם הזמן שנים עשר חדש שהם סבורים לבא אבל אם יתאחר אינם מקפידים ואין להם שום תרעומת, אפילו שנאמר שיש במשמעות דברי הבעל שהיה חפץ שיתן הגט מיד כל זמן שלא פירש בפיו שלא יתן אותו אחר שנים עשר חדש הגט הוא כשר. וגדולה מזו כתב הרמב"ם פרק ט' מהלכות גרושין וזה לשונו אמר לשליח תנהו לה ביום פלוני ונתנו לה בתוך הזמן אינו גט אל תתנהו אלא ביום פלוני ונתנו לה מלפניו ומלאחריו אינו גט שהרי הקפיד על עצמו של יום עד כאן דבריו. ופי' רבינו יעקב משמע מדבריו כשאמר תנהו לה ביום פלוני יכול לאחר ובלבד שלא יקדים עד כאן לשונו, משמע בפירוש לדעת אלה שני גאוני עולם שאין דרך רוב בני אדם להקפיד אם איחר וכל שכן הוא כשאמר בהדיא לשליח תנהו לה ביום פלוני דמשמע לכאורה שהקפיד הבעל שיתן לה הגט באותו יום דוקא עם כל זה יכול השליח לאחר הגט כל שכן בנדון הזה שלא אמר לשליח רק הולך גט לאשתי סתם דמשמע כל זמן שירצה אף על פי שאיפשר להבין מדברי התנאי שהוא חפץ שיתן הגט בתוך השנים עשר חדש ודאי שזאת היא חששא יותר רחוקה ופשיטא דיכול השליח לאחר הגט ואין בכך כלום מפני שאין סתם בני אדם מקפידים אלא אם הוא מקפיד בפירו' כמו שפרשתי וכגון אל תגרשנה אלא בימין אל תגרשנה אלא בשמאל, גם שמעתי שחששא אחרת חוששים בזה הגט שנראה שהבעל צוה לשליח לתת הגט תלוי עד שנים עשר חדש ועכשיו שהשליח נותן גט מוחלט ולא תלוי לפי שכבר עברו שנים עשר חדש ועבר על דברי הבעל, נ"ל דליכא למיחש כלל מאחר שרצונו של בעל שיהיה גט, מוחלט מעת שיגיע הגט לידה, זה שקר בשלא כיון הבעל שיהיה גט כלל אלא לאחר הזמן אבל קודם הזמן אף על פי שיגיע לידה לא. מה בכך דאנן סהדי דניחא ליה לבעל טפי שלא יהיה לא תלוי ולא מוחלט תוך שנים עשר חדש, ולבי אומר לי שאפילו אם לא אמר השליח התנאי אין הגירושין תלוין באמירת השליח אלא בקיום התנאי, וראיה לזה דגרסינן בפ' השולח המביא גט מארץ ישראל וחלה הרי זה משלחו ביד אחר ואם אמר לו טול ממנה חפץ פלוני לא ישלחנו ביד אחר שאין רצונו שיהיה פקדונו ביד אחר וכולי לכולי עלמא היכא דאמר טול ממנה חפץ פלוני ותן לה גט זה ושלח השליח ביד אחר ונפקא איתתא לאפיה ויהבא ליה חפץ והדר שקלא מיניה גט כולי עלמא לא פליגי דגיטא מעליא הוא וכולי, משמע בפירוש מזה שאף על פי שהשליח השני לא אמר התנאי אלא שנתקי' התנאי דהגט כשר, וכן אני אומר בנדון שלפנינו לאחר שנתקים התנאי אף על פי שלא אמר השליח התנאי אין בכך כלום שדעתו של בעל היה שיהיה גט מוחלט לאחר שנים עשר חדש וכן עשה, וזהו העיקר כמו שכתבתי שהרי נתקימה קפידתו של בעל, אני עבדך עשיתי את כל הדברים האלה שלמה ן' אלטאבב תשובת הרב זה שבוש גמור שאם השליח לא אמר התנאי בשעת נתינת הגט לידה הוי גט מוחלט ושינה מדעת הבעלים ואינו גט מידי דהוי אתנהו לה במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר אף כאן א"ל תן לה בתנאי ונתנו בהחלט שהרי הבעל עשאו שליח שיהי' פיו כפיו ובמקום הבעל הוא עומד והראיה שהביא מההיא דהשולח טעה בין תנאי דתליא באמיר' ובין תנאי דתליא במעשה דתנאי דתליא באמירה אי אפשר בלא אמירת השליח מאחר שפי השלי' כפי הבעל וכמו שאי איפשר לבעל שיתנהו לה בלא אמירה אלא אם כן יהיה גט מוחלט וכן השליח גם כן אי אפשר בלא אמירה אלא אם כן יהיה גט מוחלט ואז הוי שנוי דעת הבעלים ואלו תנאי דתליא במעשה אין צורך שיהא בו אמירה אלא קיום המעשה ותו לא וזיל קרי בי רב הוא, ועוד כשאמר לשליח תנהו לה בתנאי לא ימלט אם שיהיה פרוש כמו בשלילה אל תתנהו אלא במקום פלוני אם שיהיה פירושו דומיא דתנהו לה במקום פלוני דהוי כאלו אמר לו דומיא דתנהו לה בימין שאינו כמו בשלילה ואם יהיה פרושו כאלו אמר לו בשלילה אל תתנהו אלא בתנאי הרי כשנתנו לה לאחר הזמן שקבע כע בלא תנאי כבר שנה דעתו ואינו גט כמו אל תתנהו אלא בימין ונתנו בשמאל ואם יהיה פרושו כמו תנהו לה בימין שאינו כמו בשלילה כאלו אמר לו תנהו לא בימין ונתנו לה בשמאל הוי גט שלא אמר אותו בשליל' כן בנדון דידן אף על פי שאמר לו תנה בתנאי והוא נתנו לה לאחר זה הזמן, בלתי תנאי הוי, ועוד כיון שנתנו לה השליח לאחד הזמן שקבע לה הבעל שוב אי אפשר שיתנהו לה בתנאי דאם אבא ולא אבא אלא בסתם ואין לך קפידא גדולה מזו שהרי הבעל לא עשאו שליח אלא בגט על תנאי לא בגט סתם, דאם לא כן מי שאמר לשלוחו תן גט זה לאשתי בתנאי אם לא אבא מכאן עד שנים עשר חדש והלך ונתנו לה תוך הזמן הזה בסתם בלתי שום תנאי יהא גט, וזה אין שום פוסק בעולם שיאמר זה כיון דאיכא קפידא כשנתנו לה בלתי תנאי מפני ששנה דעת הבעלים איך נוכל לחלק בין נתנו לה תוך הזמן שקבע לה בלתי תנאי ובין נתנו לה לאחר הזמן בלתי תנאי, הא אין זה דומה לתנהו לה ביום פלוני מחלק בין נתנו לה קודם אותו יום ובין נתנו לה לאחר אותו יום משום דאותו יום מורה על חלק אחד מחלקי הזמן וקודם אותו יום ואחריו מורה על חלקים אחרים מחלקי הזמן והחלק מהזמן מצינן לפרושי שממעט החלק מהזמן שקודם אותו חלק או החלק שאחר אותו חלק או שניהם יחד אבל בתנהו לה על תנאי שממעט בלתי תנאי אי אפשר דתוך הזמן שקבע לה ובין הבלתי תנאי דאחר הזמן שהרי הבלתי תנאי כולל שניהם יחד וכיון שממעט הבלתי תנאי צריך לומר שנתמעטו שניהם יחד, ואם תאמר אפילו בשנתנו השליח לאחר הזמן יכול לתת אותו לה בתנאי כשיאמר הרי זה גיטך ששלח ליך בעליך בתנאי שאם לא אבא מכאן עד זמן כך יהא גט ואם אבא לא יהא גט והרי כבר עבר הזמן שקבע ואת מגורשת מהיום ומותרת לכל אדם, הא לאו מילתא היא משום דאין זה גט על תנאי אלא גט מוחלט כיון שלא נשאר אז בו שום תנאי והתנאי שהזכיר בלשונו אינו אלא ספור בעלמא שמספר מה שעבר לא שהגט עכשיו הוה גט על תנאי. הטרוד והעלוב אליה מזרחי.

תוכן העניינים

שות רבי אליהו מזרחי (ראם)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה