אור ברסלב

שות רבי אליהו מזרחי (ראם)· רבי אליהו מזרחי [הרא"ם]

שאלה כח

שאלה כז

יורנו רבינו על טענת מאיס עלי האם נסמוך לדברי הרמב"ם שאמר שאינה כשבוית חרב שתבעל לשנוי לה לכופין אותו לגרשה או אם נסמוך להרא"ש וד"י שאמרו דאין כופין.

אתת שאלתך קדמנא וראינו כל דבריך והנם מיוסדים ע"פ שרשי הדת והאמונה וכבר נשאלתי על כיוצא בזה מהר"ר דוד ן' יחיא זלה"ה ומהר"ר אברהם בן יעיש על שומרת יבם שהיתה רוצה להנשא לשוק בעדות עד אחד שהעיד במיתת יבמה ע"פ הרי"ף והרמב"ם שפסקו עד א' נאמן להגיד שמת יבמה שתנשא לשוק אם ראוי להמשך אחרי דברי הרא"ש ז"ל שחולק עליהם ואומר שאינו נאמן אלא להתירה ליבם דוקא אבל להתירא לעלמא לא מהימן בין אם אומר מת יבמיך בין אם אומר מת בעליך ואח"כ יבמיך מכיון שכל חכמי ספרד זלה"ה כלם קבלו תורה מפיו וראוי ללכת אחרי רבים וכבר קבלוהו עליהם כל זרע אברהם ואינם רשאים לצאת מדבריו בכל דיניו ובכל הוראותיו אע"פ שיהיו כל הפוסקים חולקים עליו והדין עמהם שאפי' אם לא היו מקבלים תורה מפיו ולא היו תלמידיו כלל מ"מ מכיון שנהגו לעשות כל מעשיהם על פיו אינם רשאים לצאת מדבריו כדכתב הרשב"א ז"ל בתשובה או דלמא כיון שכבר יצאו ממקומם ובאו למקומות שאינם הולכים רק על פי רוב הפוסקים המפורסמים שבהם בחכמה ובמנין והם נוהגים בזה הדין בפרט על פי הרי"ף והרמב"ם ראוי שיהיו גם הם נמשכים על פי מנהג אנשי המקומות אשר הלכו שם והשיבותי להם לע"ד דהא לא צריכה רבה דמלתא דפשיטא הוא דיש לו לאדם ללכת אחרי מנהג המקום שדעתו להשתקע שם בין לקולא בין לחומרא שהרי ר' זירא אכל מגורמיתא דרב ושמואל בעלייתו לארץ ישראל מפני שהיה דעתו להשתקע שם ולא היה נוהג כחומרי המקום שיצא משם ולאו משום דבני בבל כייפי לבני א"י הוא דהא קי"ל כרב אשי דהוה בחדא דמתרץ למלתיה דרבה בר בר חנא דאכל תרבא דאיתרא בבבל ולא היה נוהג כאנשי בבל אפי' תימא מא"י לבבל רבה בר בר חנא דעתו לחזור הוה ולא כאביי דמתרץ לה ה"מ מבבל לבבל או מא"י לא"י אי נמי מבבל לא"י אבל מא"י לבבל כיון דאנן כייפינן להו עבדינן כוותייהו וכן פסק הרא"ש ז"ל והסכימו לדבריו ועשו הלכה למעשה על זה אבל בנדון דידן שאין בעיר מגנשיאה שום אחד מאנשי המקומות הללו אלא על דרך העברה בלבד והספרדים באו שם ונתיישבו שם לבדם אין זר אתם מאי זה טעם יצאו ממנהגם הא לא שייך הכא לומר באתריה דמר הוה כדאמרינן בפרק כל הבשר ולא חלוקת בבל לארץ ישראל בתרבא דאיתרא וכל שכן שאפילו במקומות הללו לא נהגנו להקל בענין זה ח"ו שהרי כמה נשים טענו טענת מאיס עלי ולא שמענו מעולם להשתמש בכפייה אלא יושבת היא לעצמה והוא לעצמו שאינה כשבויה שתבעל לשנוי לה עד שיתפייסו מעצמם כי מי הוא זה שירצה להכניס עצמו בספק אסור אשת איש להשתמש בכפייה וכל שכן בזמנים הללו שרבו הפרוצות דודאי יש לחוש בהן שמא נתנו עיניהן באחרים נאם הטרוד והעלוב המתפלל בשלומכם אליא מזרחי.

תוכן העניינים

שות רבי אליהו מזרחי (ראם)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה