שות רבז אורח חיים· רבי בצלאל זאב שפרן
סימן כח
כבוד הרה"ג וכו' מוה"ר משה קאפל כ"ץ
שליט"א ראבד"ק ראמאנאווקא. בפתח דבריו בהקדמת קונטרס חיד"ת ששלח כת"ה אלי, הביא מש"כ המפרשים דלכך נמשלה התורה לאור, כמ"ש:
"נר מצוה ותורה אור". לפי שאורו לא יתחסר בהשפעתו לאחרים:
(א) הנה כת"ה לא הביא מקור לענין זה. ומקור מקומו טהור בספרי פ' בהעלותך (י"א י"ז) עה"פ:
"ואצלתי מן הרוח אשר עליך" וגו'. וז"ל:
למה משה דומה באותה שעה, לנר שמונח על גבי מנורה, ודלקו ממנו נרות הרבה, ולא חסר אורו כלום. כך לא היתה חכמתו של משה חסרה כלום. וכן פירש"י בחומש שם. וי"ל משבת כ"ב ע"א דאמרינן מ"ד משום אכחושי מצוה, משרגא לשרגא נמי אסור. ופירש"י בד"ה אכחושי, דמיחזי כמאן דשקיל נהורא, ושואב קצת מלחלוחית שמנו, עכ"ל. ועיין בתשו' הרא"ש כלל ג' סי' ט"ו, שכתב וז"ל:
דלא דמי למדליק נר חול, מנר מצוה, דהתם שואב השני מן הראשון ומכחישו וכו' ע"ש. ועיין בט"ז יו"ד סי' רע"ד סק"ד, שהביא לתשו' הרא"ש אלו. ותמה עליו וכתב:
דבנר ודאי לא שייך הכחשה, דהא כשמדליקים ממנו אין אורו חסר כלום וכו', ע"ש ובנקה"כ. מש"כ לפרש לשון רש"י ז"ל. ועיין בפתח"ת יו"ד סי' צ"ב סק"ה, שהביא ג"כ מהט"ז הנ"ל. ועיין בשו"ת בית יצחק חאו"ח סי' קי"א, שבמחכת"ה אישתמיטתיה כל הנ"ל:
(ב) באמצע קונטרסו (צד ח') הביא מה שאחז"ל:
"אלמלא יצה"ר לא הוי חדותא דשמעתתא" והגידו לו שנמצא המאמר בזוהר הקדוש. הנה אנכי מראה לכת"ה מקום המאמר הזה בזוהר הקדוש פ' תולדות דף קל"ח, במדרש הנעלם, וזלה"ק:
הכי איצטריך יצה"ר לעולם, כמטרא לעולם. דאלמלא יצה"ר חדותא דשמעתא לא ליהוי וכו' ובג"כ, כתיב:
"ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך" דהוא עיקר דכולא, עכ"ל. ועפי"ז יש לפרש הא דתנן בברכות נ"ד ע"א "בכל לבבך" בשני יצריך ביצ"ט, וביצה"ר. וק"ל:
(ג) בקונטרסו (בדף ט') מביא הגמ' דעירובין י"ג ע"ב דנמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא וכו'. וכתב:
"דנ"ל עפ"י מה שראיתי מפרשים (כמדומני שמביאים כן בשם המהרש"א ז"ל) הא דנמנו. ר"ל מנו את הלאווין והעשין' וכו' עכ"ל. כן הוא להדיא במהרש"א מכות כ"ג ע"ב ד"ה תרי"ג מצות יעוי"ש:
בצלאל זאב שאפראן