שות רבז אורח חיים· רבי בצלאל זאב שפרן
סימן ט
כבוד הרה"ג וכו' מוה"ר דוד יצחק ראבינאוויטש
נ"י אבד"ק וואסלאי. ע"ד שאלתו אם רשאין לעשות שמן מגרעיני שושנים, הנקראים "פלארעא - סארעלאי" לצורך חג הפסח:
תשובה
הנה לא אמנע מלהשיבו בקצירת אומר. כי הן אמת שבשו"ת בית שלמה חיו"ד סי' קע"ז כתב לאסור השמן בפסח, מטעם שהגרעינין מידי דמידגן הן כמו חרדל והם בכלל גזירת קטניות. והביא מתשו' מהרי"ל ז"ל סי' כ"ה. יעו"ש. ובמחכת"ה אישתמטתיה דברי הט"ז או"ח סי' תנ"ג סק"א שכ' בטעם איסור החרדל לפי שגידול החרדל הוא בשרביטין, והרי הוא דומה לגידול מיני קטניות. ע"כ הוי בכלל גזירת קטניות יעו"ש. וכ"כ בש"ע הרב רש"ז ז"ל, סי' תנ"ג סעי' ד'. וז"ל:
וזרע אקלייז"א וכיו"ב משאר מיני זרעוני גינה, אין נוהגין בהם איסור. חוץ מן החרדל. לפי שגידולו הוא בשרביטין. והרי הוא דומה לגידול מיני קטניות, ונאסר בכללם. וכו'. ובסעי' ה' כ':
ואפי' במיני קטניות לא נהגו אלא איסור אכילה, אם נפלו עליהם מים בענין שכיוצא בזה, בה' מיני דגן אסור מעיקר הדין. וכו' עכ"ל, ואפי' לדעת הסמ"ק ז"ל דס"ל דזרע קנבוס אסור, דכל דמידגן משמע כמש"כ בתשו' מהרי"ל הנ"ל ובתה"ד סי' קנ"ג. ע"ש. מ"מ י"ל דכל מיני דמידגן, משמע שעושין ממנו כרי. כפירש"י ז"ל בנדרים נ"ה. ד"ה ר"מ. ובפי' הרא"ש שם ד"ה אסור. ע"ש. משא"כ זרע שושנים והגרעינים הנ"ל, אין עושין מהם כרי. והב"ש לא העיר מכל זה. וכן ראיתי כמה מגדולי הרבנים שנטו מהבית שלמה בנד"ז, וכיון שהעיקר גזירת קטניות הוא, משום דיש מקומות שרגילין לעשות מהן פת, כמו מחמשת המינין ולכך אתי לאחלופי אותם שאינם בני תורה, כמש"כ המרדכי בפ"ב דפסחים סי' תקפ"ח, וכ"ה בסמ"ק, וכ"ה בב"י סי' תנ"ג בשם הג"מ ע"ש. א"כ עפי"ז בגרעיני שושנים שאין רגילין לעשות מהן פת, פשיטא דלא טעו אינשי בזה, ולא אתי לאחלופי אפי' מי שאינו בן תורה:
וגם בל"ז גזירת קטניות עצמו, אינו אלא חומרא בעלמא, והבו דלא להוסיף עלה, כמש"כ הח"י בס' תנ"ג סק"ט ע"ש:
וכש"כ בנידון דידן, שהגרעינים קודם טחינתם משימים אותם בתנור חם, ונעשים קלוים, קודם חה"פ ולא נפלו עליהם מים כלל, דגם במיני דגן שרי. פשיטא דאין לחוש כלל. וזה פשוט וברור:
בצלאל זאב שאפראן