שות קרני ראם· רבי רפאל אנקאווא
סימן רמב
עמדו לפני לד"ת שת' ראובן תובע לשמעון שמכר לו תרנגולת אחת וכששחטה באותו רגע מצא בה בבני מעיים האלזדרי (אבעבועות) ועל זה טען ואמר שיחזיר לו מעותיו שהרי זה מקרי טעות:
תשובה הד"א שחייב שמעון להחזיר המעות לראובן מהא דכתב מר"ן סרל"ב סי"א המוכר בהמה, ונמצאת טריפה הרי זה מקח טעות וא"ך גם כאן הואל ושחיטת התרנגולת הייתה תכף לקנייתה ודאי שהאלזדר"י נעשה ברשות מוכר וכדכתב מר"ן ג"ך סי"ב בטרפות דסרכה דהוי מקח טעות וכתב הסמ"ע סקכ"ו דמיירי בסרכה עבה או ששחטה מיד א"ך אף אנן בדידן הואל ויש בה רבוי האלזדר"י וגם שחטה מיד בודאי לית דין ולית דיין דחייב שמעון להחזיר והגם שסיים מר"ן בסי"ב וכתב וי"ח וסיים שם מור"ם הטעם משום דהוי דבר דשכיח ובודאי סלקא דעתיה ומחל וא"ך אף אנן נימא בהאלזרר"י הואל והוא דבר שכיח אימא דס"ד ומחל אפילו הכי אין לנו אלא דברי מר"ן הראשונים שכתב בסתם. גם יש חלוק בין שכיח דסרכה לשכיח דהאלזדר"י שהאלזדר"י לא שכיח כ"ך כמו הסרכה והחוש יעיד על זה. והנה בעקר איסור האלזדר"י הרי כתבו האחרונים שהוא אסיר דאין אנן בקיאים בבדיקת האלזדר"י הנמצא בבני מעיים של עוף בס' פת"ש ביור"ד ובספרי האחרונים כידוע וכך הוא המנהג וא"ך ודאי חוזר הלוקח במקח טעות והגם דעקר איסורו הוא מכח מיעוט הבקיאות אפעפ"ך הוי מקח טעות וכדכתב מור"ם בס' רל"ב וז"ל ואפילו טריפה שאנו אוסרין מכח ספק מבטל המקח וכתב הסמ"ע סקכ"ט דמכח ספק הוא ספק דחומרות הגאונים דאי לא תימא הכי מה חדש מור"ם בזה הא גם טרפות דסרכה אנו מטריפים מכח ספק שאין אנו בקיאים לבדוק ע"ך הרי דמעוט הבקיאות מביאה למקח טעות וא"ך אנן בדידן הגם דבקיאים בבדיקת בני מעיים דבהמה גדולה עכ"ז אין אנו בקיאים בבני מעיים של עוף והדר דינו כבדיקת הסרכא אלבא דמר"ן וא"ך מכל אלה הדברים נראה שיכול ראובן לחזור על שמעון בדין טעות הואל ולאו גברא דעביד לגדל תרנגולים לבצים אלא לאכילה דאי הוה עביד לגדל לבצים בודאי יכול שמעון לומר לאו לשחיטה מכרתי לך וכדכתב מר"ן בס' ר"ג אלא הואל והוא גברא דעביד מדי יום יום לקנות לשחיטה בודאי דחוזר מדין טעות וזה ברור וגם דלקוצ"ד אין זה צריך לפנים להפקת רצון השואל לאיזה טעם כתבתי זה שנת התרמ"ב לפ"ק:
הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט: