שות קרני ראם· רבי רפאל אנקאווא
סימן רלח
נשאלתי בתרנגולת אחת שאכלה סם המות הנקרא זאזגא"ר ביום שלישי באשמורת הבוקר ושהתה עד יום רביעי לעת ערב ורצה בעלה לשוחטה ולאוכלה מחשש שמא תמות אם מותרת או לא:
תשובה לזה הוא הנה מצינו למר"ן בש"ע ביור"ד סו"ס ס"ב שפסק וזל"ה אכלה סם המות של אדם או הכישה נחש וכיוצא בו מותרת משום טריפה ואסורה משום סכנת נפשות עכ"ל וא"כ גם התרנגולת זה הואל ואכלה האלזאזגאר וידוע דסם הנקרא זאזגאר הוא ממית האדם א"כ ראוי לאסור תרנגולת זאת:
אלא דראיתי להרב פר"ח בס"ס סק"ו שכתב וז"ל ואסורה משום סכנת נפשות פירוש אם לא נשתנה הסם המות בגוף הבהמה אבל אם נשתנה בגופה שוב אינו מזיק כ"פ הרמב"ם בפרק י"ב מהלכות רוצח וכ"מ שם עכ"ל והנה דין השיעור כמה ישהה בגוף העוף ויקרא שנוי זה לא מצאתי מפורש בשום פוסק אכן יש לברר דבר זה ממה שמצינו בדברי המשנה בפרק אחד עשר דאהלות מ"ז כלב שאכל בשר המת ומת הכלב אם יש בצוארו פותח טפח ה"ז מביא את הטומאה וכו' וכמה תשהה במעיו שלשה ימים מעת לעת בעופות ובדגים כדי שתפול לאור ותשרף ר' יהודה ן' בתירא אומר בעופות ובדגים מעת לעת עכ"ל המשנה ומצינו להרמב"ם בפרק עשרים מהלכות טומאה הלכה ד' שפסק כר"י ן' בתירא דבעינן מעל"ע יע"ש וא"כ זכינו לנדו"ד הואיל והתרנגולת עבר עליה מעל"ע בודאי דנתעכל סם זה במעיה ונשתנה ובפרט באכילת תרנגולת זאת אפשר יכולני לומר דבזה יש לסמוך על ר"ש דאמר דלא בעי' מעל"ע אלא סגי בשיעור מועט כדי שתפול לאור ותשרף דעד כאן לא פליג ר"י ב"ב על ר"ש ומצריך מעל"ע אלא באכילת הבשר שהוא דבר עב וקשה קצת ולכך צריך כ"ד שעות לעיכול אבל בנדו"ד שאכלה סם המות טחון ומעורב בקמח בודאי דיודה ר"י ב"ב לר"ש וסגי לן בזמן קטן דהיינו כדי שיפול לאור וישרף: וכעין חלוק זה ראיתי לרבינו שמשון במשנה הנז' שכתב וז"ל כדי שתפול לאור ותשרף יש רוצים להתיר מכאן תרנגולת שנמצאת בה חטה בפסח אע"פ שנתבשלה עמה משום דנתעכלה החטה במעים ולאו מילתא היא חדא שצריך לחלק בין אסור לטומאה ועוד דאם אמרו בבשר דרכיך יאמרו בחטה דקושי דיש לחלק כמ"ש במנחות וכו' יע"ש:
הרי לפניך דיש לחלק בין דבר רך לקשה ומן הסברא הי' דיי לנו לומר בנדו"ז אפילו בזמן מועט נימא ודאי נשתנה סם זה במעי התרנגולת ומותרת לאוכלה:
והגם שראיתי להרב שער המים בס"ס סק"ו שחלק על דברי הפר"ח דכתב משמיה דהרמב"ם דאם נשתהה ונשתנה מותר וכתב איהו דאפילו נשתנה אסור וא"כ מן הראוי יש לנו לחוש לדברי הרב שער המים דחמירא סכנתא אפי"ה בנדו"ד אפילו לשער המים מותרת דהא הרב שער המים מפרש דברי הרמב"ם דאמר דבהמה שאכלה סם המות הממית את האדם ונשתנה בגופה וכו' פירשה איהו האי דנשתנה וכו' לאו אבהמה קאי אלא אאדם וכוונתו לומר דאם אכלה סם שממית את האדם בעת בואו לגוף תכף קודם שישתנה אזי אמרינן דגם הבהמה בודאי בלעה ממנו אפילו אם יהי' בעין ואסורה הבהמה דהא סם זה לעת בואו בגוף האדם ממיתו ואפילו מקיא אותו אח"כ מת האדם דכבר עשה פעולתו וא"כ גם בהמה כבר עשה בה פעולתו ואסורה הבהמה לאוכלה אבל אם אכלה סם שאינו ממית האדם אלא עד אחר שמשתנה בגופו אזי אם אכלה אותה הבהמה מותרת דסם הממית תכף אחר השנוי וא"כ בהמה זאת שעדיין לא מתה בודאי עדיין לא נשתנה בגופה:
וא"כ הואיל ועדיין לא נשתנה עדיין לא עשה שום פועל כלל בגוף הבהמה ולכך מותרת לשוחטה ולהשליך בני מעיה לחוץ ולאכול את בשרה דהא לא בלע כלל מן הסם קודם השנוי זוהי תוכן דברי הרב שער המים בתוספת ביאור ובהטעמת הדברים ממני אני עני:
וא"כ זכינו לדון בנדו"ד דאם באנו לסברת הרפ"ח הרי גם כאן בודאי נשתנה הסם ומותרת כמש"ל:
אלא אפילו לסברת הרב שער המים מותרת האי תרנגולא דהאי סם זה שאכלה הנקרא זאזגאר ידיע לכו"ע שאינו ממית את האדם אלא עד שמשתנה בגופו אבל קודם שמשתנה אין ממית והראייה דהא כשאדם אוכל סם זה ומקיאו אין מת ממנו וכל שהאדם מקיא אותו ואינו מת בודאי שאינו ממית אלא עד אחר השינוי וכמ"ש הרב הנז' בפירוש מפורש דדבר שממית קודם השינוי אפילו אם יקיאנו האדם אפילו הכי מוכרח למות וא"כ הואיל וסם זה אינו ממית את האדם קודם השינוי א"כ תרנגולת זאת שאכלה אותו ועדיין לא מתה בודאי לא נשתנה והגם שכתבנו לעיל דזמן השינוי הוא למרבה כ"ד שעות ה"מ בסתמא אבל כגון דא דקיי"ל דאחר השינוי בודאי תמות והאי עדיין קיימת אמרינן בודאי דלא נשתנה דאם נשתנה היתה מתה תכף וא"כ בודאי לא נשתנה ולא עשה לה עדיין בגופה שום פועל גם י"ל אפילו ראוי להתעכל בזמן זה ובודאי נתעכל אפשר לא אכלה סם הרבה שיש בו כדי להמית ולפיכך אפילו נשתנה בגופה מה שאכלה לא מתה ומותרת היא לאוכלה אפי' לדברי הרב שער המים:
והגם שמצאתי ראיתי להרב כרת"י ופלת"י ס"ס סק"ד שכתב דברי הרמב"ם בסתם דכתב אם נשתנה מותר וכתב הרב הנז' דאין לסמוך על דברי הרמב"ם א"ך משמע דאין שום חלוק כלל אלא כל שאכלה סם המות אסורה מכמה טעמי יע"ש אין לסמוך עליו הואל והוא יחידאה לגבי הרב פר"ח והרב שער המים ומהגם דהא בא לומר דאין לסמוך בזה על דברי הרמב"ם ולא ידעתי על מי סמך כי בטח לומר מילתא בדרגא נג"ד הר"ם במז"ל שהיה בקי גדול בחדרי התורה ובחדרי הרפואות ומי כמוהו מורה את דרך החיים ואין לנו אלא לשתות בצמא את דבריו ומה גם דבנדו"ד איכ"ל דאפילו הרב כרו"פ יודה הואל ואכלה הסם דק דק בקמח ובנקל יתעכל וזה שהתה ומן רב בודאי דמודה בזה ואין כאן שום ספק סכנה:
היא העולה דתרנגולת זאת שריא ומותרת היא אלבא דכו"ע והצוי"מ וימ"ן. כה דבר החותם פה סלא יע"ה:
הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט: