אור ברסלב
שות קרני ראם סימן רלה

שות קרני ראם· רבי רפאל אנקאווא

סימן רלה

סימן רלד

נשאלתי מת"ת אחד שקנה ליטרא וחצי של בשר לשבת ולא ניקר אותו מן החלב וכשהוליכו לביתו לקחה אותו אשתו מידו ונדמה לה שהוא מנוקר ומלחה אותו ביחד ואח"כ לקחה ממנו חתיכה אחת מראש הצלע שברור לנו שיש בו חלב גם לקחה חתיכה אחרת מבשר הצואר שברור לנו שאין בו חלב כלל ועשתה מהם תבשיל שיעור שיאכלו ממנו חמשה או ששה בני אדם שכל אחד ממלאים לו קערה אחת הנקרא טאייפ'ור והחתיכה שהיה בה החלב ההוא אמר שלצד המרבה תמצא בה שיעור חצי אוקייא בין העצם והבשר והחלב שבאותה חתיכה ועכשיו נפשו לשאו"ל הגיעה מה יהיה דין הבשר שנשאר בלי בישול ומה יהיה משפט התבשיל עם הכלים אם הם מותרים או אסורים ע"כ:

והיתה תשובתי ללבי דהנה ידוע דחלב האיברים אין איסורו אלא מדרבנן ואין איסור מדאורייתא אלא שלשה מיני חלבים בלבד וכמ"ש הרמב"ם פ"ז מהל' מ"א וז"ל שלשה חלבים הם שחייבים עליהם כרת חלב שעל הקרב ושעל שתי הכליות ושעל הכסלים עכל"ה יעו"ש וזולת זה כל החלבים האסו' שבגוף אינם אלא מדרבנן וכבר עמד ע"ז הר' אור"ח לצדי"ק וביטל סברת מורה אחד שהיה אומר שבירכים יש חלב דאורייתא ואיהו ז"ל עמד נגד המורה וביטל הוראתו בדחיות ובראיות ברורות יע"ש בס' אורח לצדיק והן היום כך ראיתי להרב מחזיק ברכה בחידושיו ליור"ד סי' ס"ד ס"ד וז"ל חלב שבירך הורה רב אחד שהוא חלב דאו' וכו' ושהוא תותב קרום ונקלף והיא בכלל חלב הכסלים ובס' אורח לצדיק הביא כל דבריו ודחאם באורך וברוחב ושם מבואר השגות הרב המורה על דבריו והמחבר אזר חיל ונהפך אל הרודף להשיב ד"ל תשובותיו וקרי עליה ואם ד"ל הוא ואין ידו משגת ע"ש באורך גדול ע"ך הרי מדברי הרב גאון מוהר"ר חיד"א מוכח דכדברי הרב איר"ח לצדי"ק צדיק הוא יצדיק דינו ובפרט דלא פליג הרב המירה אלא בחלב הירכים אבל בחלב הדפנות בזה לא נחלק שום אדם בעילם וכו"ע מודו דרבנן הוא וא"ך זכינו לדין דהאי ספיקא דקמן ספיקא דרבנן הוא דלא ידעינן אם בהצטרף כל הבשר יכול להיות שנמצא בו ששים כנגד האיסור ומותר או יכול להיות לא תמצא בו ששים כנגד החלב אכן האי חלב עצמו דרבנן הוא כמש"ל וא"ך דין הוא שיהיה ספיקא דרבנן לקולא כדקי"ל בכל מקום ובפרט ביור"ד סקי"א דשם מבואר דבאיסור דרבנן ספיקו לקולא וא"ך מותר:

ואל תשיבני דהיאך יוצדק לו' דבר זה דהא בשר שנמלח בלי נקור פסק מר"ן ביור"ד בסיק"ה ס"ט דבעינן בכל חתיכה שיהיה בה ס' כנגד האיסור ושיעור זה אינו בידינו בחתיכות אלו שלפנינו הרי כבר ידוע דאנן לא קי"ל כהאי פסקא דמר"ן זה אלא כפסקו קמא בסעיף ז' דשם מבואר בו דס"ל דחלב מפעפע מחתיכה לחתיכה וכמו שתמה עליו הרב טו"ז סקכ"ב וכן המה רבינו מהריט"ץ בשאלותיו על פסק זה של מר"ן בביתו הנאמן דלא מצא לו סמך משום פוסק זולת קושייא אחת מרבותינו בעלי התוספות יע"ש דלסוף העלה דהאמת הוא דחלב מפעפע וכל החתיכות מצטרפים לבטל האיסור וכן מנהגינו בערי המערב וכן ראיתי יסוד למנהג זה שהביא אותו הרב זכו"ל בח"ב דיור"ד אות מ' שכתב משם הרב חיד"א שכתב דכך הוא מנהג המערב וכבר כתבתי זה מזה לעיל בספרי זה באורך איך שיהיה עלה בידינו דאין צריך ס' אלא לכנגד האיסור וכל החתיכות מצטרפים וא"ך הואל ומסופקים אנחנו אם היה כאן יותר מחלק אחד מששים שמא לא היה בחלב זה אלא פחות מחלק מששים אין לאסור בשר זה דספיקא דרבנן לקולא וכעין זה מצאתי ראיתי להרב עיקרי הד"ט בדיני חלב ודם אות ל"ד וז"ל השיב תשובה מאהבה למהר"ם נאוירא ז"ל בדין חתיכת שומן שלא נוקרה מקרומיה האסורים משום חלב ונמלחה ואחר המליחה הדיחוה יחד בחתיכת בשר שלא נמלחה ונשתהו שם ביחד שיעור רביע שעה גם דרכה של אשה למלוח בלא דעת השומן עם הקרומים של חלב והשיב להתיר אף שלא נודע אם היו שם ששים נגד הקרום ובשילוה אחר הניקור שאחר המליחה כל שהוא לצורך שבת עכל"ה הרי לפניך מדברי הרב דמשמע דבעינן ס' כנגד הקרומות של חלב שהיו בשומן ועכ"ז הואל והיה הדבר ספק אם היה ס' או לא אפי"ה התיר וא"ך גם כאן נראה להתיר אם יהיה חלב זה שנשאר בחתיכות אלו פחות מששים דאיכא למימר גם אם תצרף אותו שבישלו אפשר שלא יהיה יותר מחלק מששים וספיקא דרבנן לקולא. אלא דעכ"ז לא יכולתי להתיר ולא רציתי לסמוך על עצמי לבדי בזה ובפרט דזה הוא מה שנראה בהשקפה בלי חפוש מחפוש ולכן אמרתי לו שיכול הוא למוכרו לנכרים דאין פסידא כ"ך וכן עשה:

אכן בתבשיל מה יהיה דינו פשוט דהתיר ומותר הוא דלא מיבעייא דאם היה הדבר בספק אם היה בו באותה חתיכה חלב או לא פשוט דזה התבשיל מותר דהא אין כאן שום איסור כלל דהא אפילו לגבי החתיכות שנשארו לא מצאנו בהם חלק אחד מששים מכ"ש כשתצרף עמהם האי חתיכה שנתבשלה ואפי' אם היו יהיה שהדבר ספק אם היה כאן חלב בחתיכה זאת והוי הדבר ספק שמא כשתצרף חלב זה עם חלב החתיכות שמא לא יהיו ששים של התיר כנגד האיסור כדאמרן לעיל ולא נראה להתירה מכח דספיקא דרבנן לקולא אלא נראה להחמיר בה כדין אסורין דאורייתא עכ"ז נראה לכאורה לומר דמותר מכח ספק ספיקה ספק שמא לא היה בה חלב כלל ואם תמ"ל היה בה שמא אפילו כשתצרפם יחד כלם תמצא בחלב שיעור האיסור דהייני יותר מחלק אחד מששים:

והגם דס"ס זה אינו מתהפך דהא הופוכי היא ספק היה בו יותר מאחד מששים ואסור וכו' וא"ך אין כאן היפוך כלל ודבר ידוע מ"ש הש"ך בכללי ס"ס סק"י סקי"ג דכל ס"ס שאינו מתהפך לא מקרי ס"ס. אין מזה סתירה דהא כתב הרב חוות דעת עליו ואמר דלא אמר ס"ס שאינו מתהפך לא מקרי ס"ס אלא דוקא בס"ס שיכול להתחיל הספק בספק זה או זה אבל במקום שצריך להתחיל בספק הראשון אין צריך להתהפך כגון מי שבשל בתוך י"ב חודש דהוי ס"ס דידיה שמא אין בו תולעת ואת"ל יש בו תולעת שמא נימוח ושם לא שייך להתחיל הספק כי אם דוקא ספק יש בו תולעת וכו' בזה אפילו אינו מתהפך יע"ש בחוו"ת דע"ת סק"י סקי"ג שיש לו על כללי הש"ך יע"ש וא"ך גם כאן לא יוכל להתחיל כי אם דוקא ספק יש בו חלב ספק אין בו ואת"ל יש בו שמא בהצטרפם יחד יתבטל האיסור:

אלא דלפי האמת אין כאן ס"ס לפי מאי דכתב הש"ך גם כאן בכלל ס"ס בסקי"א וז"ל אם השני ספיקות הם משם אחד אינו ס"ס כגון הנושא קטנה ונבעלה תחתיו אעפ"י שיש כאן ס"ס ספק באונס ספק ברצון ואת"ל ברצון שמא בעודה קטנה נבעלה ופתוי קטנה אונס הוא אפי"ה אסורה עליו דמ"מ אי אתה מתירא אלא משום אונס והרי הכל שם אונס אחד הוא וכן כל כיוצא בזה עכ"ל וא"כ גם כאן שם אחד הוא דהא עינינו הרואות שבשר זה שנתבשל ושנשאר כולו נמלח עם החלב וא"כ הספק הראשון שמא אותה החתיכה שנתבשלה לא היה בה חלב וא"כ כל הבשר מותר הואל ויש ס' כנגדו באשר עינינו רואות ואם תמ"ל שהיה בה חלב שמא בהצטרפם ג"כ יש ס' בבשר של התיר כנגדו וא"כ הרי בין לספק הראשון בין לספק השני חד טעמא אית להו להתיר וא"כ אין זה ס"ס כלל:

גם אין להתיר מכח ס"ס אחרינא דהיינו ספק שמא בהצטרפם יהיה אסור שמא יהיה מותר ואת"ל אסור שמא יש בתבשיל זה ס' כנגד האי חתיכה וא"כ נימא דאם אנו מסופקים בתבשיל אם יש בו ס' נגד החתיכה שנתבשלה נימא דמותר אלא דגם בזה אין כאן ס"ס ואין כאן כי אם ספק אחד דהא החתיכה שנתבשלה ידוע הוא שיש בה החלב ומה לי בהצטרף אותה עם הבשר אם יהיה ניתר הבשר או לא וכי כשנצטרף איתה עם הבשר ויותר כל הבשר האם נאמר דהחתיכה שוב אינה צריכה נקור ויותר החלב אלא דהבשר מותר וצריך נקור דחלב במקומו עומד וא"כ בחתיכה זאת הואל וברור דיש בה החלב א"כ צריך אח"כ ששים לבטלו וא"כ אם יהיה הדבר בספק אם התבשיל יש בו ששים לבטל החלב או לא אם כן אין כאן כי אם ספק אחד:

אלא דכפי האמת אין לפנינו שום ספק דהא אין אנו צריכים לשער אלא דוקא כנגד החלב דהא קי"ל דאין החתיכה נעשית נבלה אלא דוקא בבשר בחלב אבל בכל מין איסור אין החתיכה נעשית נבלה וכמ"ש בסיצ"ב ס"ד דאין החתיכה נעשית נבלה אלא בבשר וחלב אבל בשאר איסור כגון חלב שנבלע בחתיכה ואין בה ששים לבטלו ואח"כ בשילוה עם אחרות א"ץ אלא ס' כנגד החלב ואז אפילו החתיכה עצמה חוזרת להיות מותרת עכל"ה א"כ הרי מוכח דאין משערין אלא מה שכנגד החלב וא"כ פשוט דהתבשיל מותר דהא יש בקדירה יותר ממאתים חלקים כנגד החלב שהיה בחתיכה זאת ואין להסתפק: ועדיפא מזה ראיתי דכאן הואל וחחיכת הבשר כל גופה אין בו אלא שיעור חצי אוקייא פשוט הוא דמצוי ונמצא כאן ששים של תבשיל אפילו כנגד כל החתיכה עצמה דהא שיעור שמשערים לבטל בששים הוא אי הוה מין במינו הוא ע"י משקל אבל מין בשאינו מינו כגון נדו"ד בשר עם התבשיל ביטולו הוא ושיעירו בכמות דכן פסק הפר"ח בסיצ"ט ס"ד דמי שמשער במשקל הוא טועה ואין ההשערה אלא בכמות ולא במשקל יע"ש וכ"כ הרב עיקרי הד"ט בדיני תערובת איסור סק"ה משם הרב זרע יעקב דאין ההשערה אלא בכמות דוקא ובס' הפר"ח יע"ש וא"כ פשוט דאפילו חשבינן כל החתיכה כולה נבלה יש ס' כנגד כולה הואל והיא חתיכה קטנה ואין אומר ואין דברים והתבשיל מותר: ולענין החתיכה עצמה של הבשר אם מותר לאוכלה אין להאריך בזה והילך פסק הרב המשביר הובא בס' המנהגים כת"י וז"ל מעשה שהיה בבשר שנמלח בלי ניקור מן החלב ולאחר מליחה נתבשל ובמליחה לא היה ששים בבשר לבטל הרוב שבו ואחר הבישול הי' ס' בקדירה לבטל האיסור ע"י המרק והתבשיל נראה שאפילו למ"ש הש"ע סוצ"ב בחתיכה של איסור שנתבשלה ולא היה ס' בתבשיל לבטלה ואח"כ נפלה לתבשיל אחר שאין צריך ס' רק כנגד האיסור הבלוע בה וחתיכה מותרת דלא אמרינן בשאר איסורין חתיכה נעשית נבלה ובס' ק"ו פסק דחתיכה עצמה אסורה מ"מ המורם אם נאסרה תחילה ע"י מליחה דקי"ל דהא איכא למ"ד באיסור שנמלח עם ההיתר סגי בקליפה מ"מ נראה דהכא גבי מליחה לא נאסרה החתיכה וכי נתבשלה ואיכא ס' לבטלה חתיכה עצמה מותרת וק"ל כן נראה משביר והסכימו החברים כן מצאתי כתוב א"ך הרי הורה זקן דאפי' חתיכת בשר שנתבשלה מותר לאוכלה הואיל ויש ס' כנגדה:

ולענין הכלים אגב ראיתי לכתוב כאן למזכרת בעלמא ולומר דבנדו"ד אפי' אם לא ידענו בבירור אם ס' בבירור בתבשיל זה אם לאו דממנו היינו רוצים לאסור התבשיל דהוה חשבינן לאסור חלב זה דאיסור דאורייתא ולא התרנו התבשיל אלא משום דנתברר שהיה בטל בששים עכ"ז בכלים אין להחמיר דהא עיקר התבשיל לא אסרתי לך אותו אלא משום דמיראי ההוראה אנן דמן הראוי היה להתירו הואל וספיקא דרבנן הוא ע"כ דיי להחמיר בתבשיל ולהתיר בכלים אחר עבור מעל"ע ועדיפא מזה מצאתי להרב זכו"ל בח"א חיו"ד אות ך' שכתב וז"ל עצמות של כתף שנמצאו שבורין כף וקולית וצומת הגידין מכיון ששלשתן אסורים אינם אסורים אלא משום ספיקא הכלים מותרים אחר שיניחם כ"ד שעות שיתפגמו הרב שלמה עמאר זלה"ה הובא בס' סמ"א דחי"י ושכן מצא להרב בא"ר עש"ק יע"ש אמנם הרב סמ"א דחי"י סתר ראיותיו והעלה לאסור הכלים דאין להם תקנה ושכן מצא להרב מנחת יעקב שהעלה כן וכתב ודלא כמהרשד"ם ס"ס ל"ה ובאר עשק שהתירו הכלים ושכן מצא למהרנ"ח לאסור יעוש"ב זולת בקולית שנמצאת שאשי"י שאז הכלים מותרים מאחר שאחרונים מתירים גם התרנגולת אבל שאר ספיקא דאסור טריפיות ודאי דלא שרינן הכלים אפילו אחר עבור מעל"ע וכ"ז הובא בס' שמש צדקה וכתב ע"ז המגיה וה"ה דיש להתיר הכלים בכה"ג בפרק שני הנקרא שוק כשהקשר למעלה מצומת הגידין אע"פ שאשי"י וכן אנו נוהגים יעו"ש עכל"ה הרי לפניך דאפילו במקום שהתבשיל אסור משום ספיקא רבו הדעות להתיר הכלים והגם דיש ג"ך כמה פוסקים דאוסרים הכלים וראוי לחוש לדבריהם הני מילי במקום שהיה התבשיל אסור משום הספק אבל בכגון דא דהתבשיל מותר מכח ספיקא דרבנן הוה דיי לן לאסור התבשיל מכח החומרא שלא רציתי להתיר ולסמוך על דעתי הואל ולא חפשתי מצפוני דינים הללו כל צרכי לפי קוצר השעה אכן בכלים אין להחמיר. כל זה הוא ללא צורך שעה אלא למזכרת כי כבר ביררתי שיש ס' בתבשיל והותר כולו. גם ראיתי להעלות על ספר מה שראיתי בס' כת"י קטן הכמות בלוי וקרוע וזה מה שמצאתי ראובן קנה בשר מן הטבח והוליכו לביתו ואשתו לקחתו ומלחתו ובשלתו ובעת האכילה נסתפק אם היה הבשר יש בו שום חלב והיה צריך נקור או לא היה בו חלב ולא היה צריך נקור כי המעשה היה שקנה הבשר ולא נקרו והעלה הרב דמותר חדא דדמייא דא לט' חנויות מוכרי בשר כשירה ואחת של איסור ונסתפק ממי קנה דאמרינן כל מאן דפריש מרובא פריש וגם כאן רוב בשר שבבהמה א"צ נקור ואמרינן מבשר שלא היה בו נקור קנה ועוד הרי יש כאן ס"ס שמא היה בו חלב שמא לא היה בו ואת"ל היה בו שמא לא היה אלא דבר מועט שיש ס' בהתיר כנגדו עכ"ל הרב המשביר זלה"ה ולפי מ"ש אני עני היה נראה דכאן לא היה צריך לדמות לט' חנויות וכו' דהא בכאן אין אלא ספיקא דרבנן דכבר ביררנו דחלב האיברים אינו אלא מדרבנן דדוחק לומר דדברי הרב הם דשמא בשר זה היה בו חלב דאורייתא:

גם מה שהוצרך להרב להתיר מכח ס"ס ג"ך לפי דברי היה דיי בספק אחד הואל ומדרבנן הוא:

וגם קשה על הרב הנז' דמתיר מכח ס"ס הרי כבר כתבנו כללה דהש"ך דכל ס"ס שאינו מתהפך לא מיקרי ס"ס ובכאן אינו מתהפך אלא דע"ז אפשר לתרץ כמש"ל משם הרב חוות דעת דמחלק דבס"ס שאינו יכול לתפוס כל אחד ראשון אלא צריך להזכיר הריעותא מקודם בזה אין צריך להיפוכו וא"כ יכולים לומר דכך הוא דעתו של הרב או יכולים לומר דהרב לא הוצרך להתיר מכח ההיא דט' חנויות וגם מה שעשה ס"ס שאינו מתהפך הוא לרוחא דמילתא הואיל ואין איסורו מדרבנן ע"ך הואל ואיכא לאסתפוקי בדעת הרב על כן צל"ע כעת בדינא בספיקא דרבנן כי מדברי הרב נראה דמצריך לס"ס אפילו הוא מדרבנן ועיין להרב זכו"ל חא"ח אות ס' מה שכתב בספיקא דרבנן ולכשאפנה אשנ"ה בעה"ו וצוי"מ וימ"ן כי"ר פה סלא יע"ה:

הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט:

תוכן העניינים

שות קרני ראם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה