שות קרני ראם· רבי רפאל אנקאווא
סימן רלג
חלק יור"ד סימן רל"ג:
השוחטים הטריפו בהמה אחת והלך הטבח ומכר שני הירכים של הבהמה לעכו"ם אחד ותכף ומיד כשהוליך העכו"ם לביתו הירכים חזרו השוחטי' והתירו הבהמה ועל זה בא לפני הקצב בעל הבהמה לשאול אם מותר לילך לבית העכו"ם להחזיר הירכים למוכרם לישראלים ושאלתי את פיו אם יש לו סימן או טביעות עינא וענה ואמר שכולם יש להם בהם טביעות עינא וגם סימנא בכל ירך וירך והתרתי להם על פי פסק מר"ן בס' ס"ג דמהני טביעות עינא או סימנא מכ"ש במקום שנים כנדו"ד והגם דמר"ן לא הזכיר הסימן או טביעות העין מהני אלא באם הניחו בביתו כדכתב ז"ל ולא עוד אלא הלוקח בשר והניחו בביתו ונעלם מן העין אסור אלא א"כ וכו' אבל באם ניתן ביד עכו"ם לא נזכר בפירוש אם מהני טביעות עין או סימנא עכ"ז בודאי אין לחלק כלל דהואיל וההתיר הוא על ידי טביעות עין או סימן יכול לברר שזה הוא מה לי אם הניחו בביתו או ניתן ביד עכו"ם פשוט דשוים הם:
ועדיפא מזה ראיתי להש"ך כתב דהרב עט"ז ס"ל דאם ישראל ראה עכו"ם שקנה בשר כשר מישראל מותר אותו. הבשר ולא חייש להעלמת העין והגם דהש"ך דחק דבריו וס"ל דאפילו בדידעינן שקנה בשר כשר הרי זה אסור משום בשר שנתעלם מהעין יעו"ש דוקא לא אסר אלא במקום שאין ט"ע או סימנא אבל בכהאי גוונא דיש טביעות עינא או סימ' מכ"ש תרוויהו בודאי דגם הטו"ז יודה:
גם עדיפא מזה ראיתי להטו"ז ממעשה דהמרדכי שהביא שם מוכח דאפי' בטביעות עין של שחיטה ס"ל להרב"י דמהנייא אפילו לרב מכ"ש ללוי וגם לפי פירוש רש"ל והב"ח בדברי המרדכי שהביא שם מוכח גם הם יודו לסברת הב"י ולא פליגי עליו כי אם בפירוש המרדכי יעו"ש ואפילו לסברת הטו"ז דחלק על רש"ל והב"ח בפירוש המרדכי ויצא לחלק בחילוק חדש בדברי המרדכי וס"ל דרב לא התיר בט"ע אלא במקום דליכא חשש אחלופי הרי פירש דמקום דליכא חשש אחלופי הוא כגון גוי שלקח בשר והוא נדו"ד נמצא דנדו"ד אין אנו צריכין לסברת ר"ת דהוצרך לפסוק כלוי אלא בנדו"ד אפי' רב מודה ודו"ק:
הצעיר רפאל אנקאווא ס"ט: