אור ברסלב
שות קרני ראם סימן ריח

שות קרני ראם· רבי רפאל אנקאווא

סימן ריח

סימן ריז

הנה כתב מר"ן באו"ח סנ"ו ס"ה וז"ל יאחר שסיים הקדיש פוסע ג' פסיעות ואח"כ אומר עושה שלום ע"כ וראיתי להרב מטה יהודה לכמוהרי"ע זלה"ה שכתב וז"ל ר"ל לאחר הקדיש של תתקבל שאחר התפלה כדמוכח מתשובת תרומת הדשן סי"ג דלא מיירי אלא בתפלה של חזרת הש"ץ שאינו פוסע בסיום התפלה שכבר פסע בעמידה בלחש ובחזרה ממתין עד אחר קדיש תתקבל ואז פוסע ותעלה לו פסיעה זו לתפלתו כל הנך תחנונים שאומרים אחר התפלה הוא כתפלה אריכתא יעו"ש וכ"כ הלבוש בסי' קכ"ב והביאו מג"א סקי"ג אבל קדיש שאינו אחר תפלת החזרה אין לפסוע והש"ע דסתם ולא פירש נראה דסמך על התפשטות המנהג שאין פוסעים בשאר הקדישים כי אם הש"ץ אחר קדיש תתקבל ביום שמתפללים בחזרה דוקא עכ"ל למדנו מכל דברי הרב הנז' שאין שייך שום פסיעה אחר שום קדיש זולת קדיש תתקבל שאחר החזרה דוקא: ועל זה אני מסופק בקדיש תתקבל שאומר הש"ץ בליל שבת אחר ברכת מעין שבע אם ברכת מעין שבע חשיבה כתפלת חזרה וחייב לפסוע בקדיש שאחריה אי לא:

ואמרתי אני דספק זה יתברר לנו ממ"ש הטור בסי' רס"ח וז"ל כתב רב עמר"ם גאו"ן טעה ולא הזכיר של שבת בערבית מחזירין אותו ורב משה גאון כתב יחיד שטעה ולא הזכיר אתה קדשה בליל שבת אם שמע מש"ץ ברכת מעין שבע מראש ועד סוף יצא ורב נטוראי כתב אפי' לא התפלל שבע ברכות כלל ושמע מש"ץ ברכה הנז' מראש וע"ם יצא הרי לדעת הגאונים הנז' ה"ה הרב משה ורב נטוראי דברכת מעין שבע כחזרת התפלה דמייא וכמו דקי"ל דש"ץ פוטר בחזרתו לתפלה למי שטעה כמ"ש בסי' קכ"ד סי"ב הכא נמי פוטר הש"ץ למי שלא התפלל כלל א"כ ש"מ דבמקום חזרה קיימא והגם דרבינו הטור תמה על פסק הגאונים הנז' דהיאך יוצא היחיד בברכת מעין שבע והוקשה לו בין על פסק רבינו משה ומכ"ש על פסק רבינו נטוראי עכ"ז הרי הרב"י ישב תמיהתו על הגאונים ויהיב טעם לשבח דהואיל ותפלת ערבית רשות הקילו בה ואמרו דיוצא בתפי' ברכה מעין שבע לכל מר כדאית ליה והכי פסק בש"ע בקצר סי' הנז' סי"ג כסברת רב נטוראי דאפי' לא התפלל כלל ושמע ברכה מעין שבע מראש ועד סוף יצא:

גם ראיתי להרב מט"י בסי' תקפ"ב דין ג' וז"ל כתב הרב שכנה"ג דגם בברכה מעין ז' אם טעה ואמר האל הקדוש אם עדיין לא חתם הברכה חוזר להמלך הקדוש שאין כמוהו ואם כבר חתם חוזר לראש יעו"ש ונראה עיקר כסברתו ודלא כהרב פר"ח דכתב דלא נתקנה אלא משום סכנה ולכך אין מזכירין בה ענין היום דחותם בשל שבת לבד א"כ בטעה אין מחזירים אותו וכתב שכן דעת מהרש"א ז"ל יעו"ש דהרי במקום תפלה ממש למי שטעה בתפלה ויוצא י"ח כשישמענה מפי ש"ץ וכו' וכו' והטעות שיהיה בה דיני כדין טעות שבגוף התפלה עכ"ל ובראותי דברי הרב הנז' שמחתי ועלצתי שהרב הנז' ס"ל דברכה מעין ז' דין תפלה גמורה יש לה ולדין חזרה תחשב א"כ קם דינא דצריך ג' פסיעות אחר קדיש תתקבל כדין שאר קדישים שאחר החזרה:

ואגב דאתא לידן האי דינא נימא ביה מילתא דראיתי להרב חיד"א בס' הבהיר מחזיק ברכה שכתב על האי דינא דכתב מר"ן בסי' רס"ח דאם לא התפלל כלל ושמע ברכה מעין ז' דיצא וכתב הוא ז"ל ס"ט וז"ל ליל שבת ויו"ט אם שכח והתפלל תפלת יום טוב לבד ולא הזכיר שבת ושמע ברכה מעין שבע מהש"ץ כולה נראה דיצא לפי מה שפסק בדין זה מידי דהוה לאוכל פירות מעין ז' ומזונות דדינא הוא לכוללם בברכה מעין שלש ואם שכח ובירך על המחיה לחוד דפשיטא דמברך על העץ אח"כ לחוד וה"ה הכא כנז"ל עכ"ל ואני הפעוט ראיתי ולא אבין דהיאך יצא דין זה מההיא דמר"ן דשכח של שבת ולא היה צריך להתפלל אלא של שבת לכך כששמע ברכה מעין ז' דיש בה הזכרת שבת מהני:

אבל בשבת שחל ביו"ט דצריך להתפלל שבת ויו"ט בברכה אחת א"כ כשהתפלל של יום טוב לבד ולא הזכיר של שבת א"כ כאילו לא התפלל כלל דצריך לחזור ולהתפלל וכששמע ברכה מעי"ש א"כ כאלו חזר והתפלל של שבת לבד ולא הזכיר של יו"ט והיא צריך להזכיר של יו"ט ושבת בברכה אחת וא"כ לא תקן כלל:

גם מה שדימה דין זה למי שאכל פירות העץ ומזונות ובירך על המחיה לבד דצריך אח"כ לברך ברכת העץ לחוד אין הנדון דומה לראיה דהתם שאכל מזונות והעץ וכי היה מחוייב לאכול מזונות ועץ ולברך עליהם בכללות הרי התם אם יאכל מזונות חייב לברך על המחיה וכשיאכל העץ צריך לברך על העץ וכשיאכלם בבת אחת כדי שלא להרבות בברכות שלא לצורך כללינהו בבת אחת וא"כ אם עבר ולא בירך אלא על אחד מהם חייב לחזור ולברך על מה ששכח אבל בשבת ויו"ט דכך תקנו חכמים ברכה אחת לשבת ויו"ט א"כ לא תקן כלל אם יברך על כל אחת בפ"ע:

ועלה בדעתי להביא ראיה לדין זה של הרב מההיא דפסק מר"ן בסי' קכ"ד ס"י דמי ששכח יעלה ויבוא בר"ח או בחולו של מיעד דדינו הוא דאם כיוון לחזרת הש"ץ מראש וע"ס דיצא יעו"ש וא"כ גם כאן נראה לכאורה דגם כאן נימא הכי דאם שכח שבת כאילו שכח יעלה ויבוא דיש לה תיקון בחזרת הש"ץ וברכה מעי"ז נמי במקום חזרה קיימא:

אלא דכל זה לא ניחא לי דהא יש לחלק דשאני התם דנפטר אם שכח יעלה ויבוא הואל ובחזרת הש"ץ חוזר כל התפלה כולה אבל כאן שאינו חוזר כל התפלה כולה אלא הזכרת שבת לא מהני ורבינו הטור הקשה על דברי הגאונים הנז' וכשרצה להביא ראיה מדין זה דסי' קכ"ד דחה דחייה זאת שכתבנו והניח הדבר בצ"ע על הגאונים והוצרך הרב"י לתרץ על הגאונים דטעמם הוא הואל ותפלת ערבית רשות הקילו בה וא"כ הדרן לדברינו הראשונים התינח היכא דלא היה צריך להתפלל אלא של שבת לחוד ולא התפלל ושמע ברכה מעי"ז בזה אמרינן דיצא הואל ותפלת ערבית רשות אבל היכא דהיה צריך להתפלל של שבת ויו"ט ולא הזכיר של שבת לא סגי במה שישמע ברכה מעין ז' הואיל ובעינן להזכיר שתיהם ביחד וכמש"ל סו"ד נשאר הדבר אצלי בתימה:

ואחר החיפוש מצאתי להרב מאמר מרדכי בסי' רס"ח שנסתפק בספיקו של הרב מחזיק ברכה הנז' ומעיקרא רצה גם הוא לדון בספיקו כמ"ש הרב מחב"ר מכח ההיא דסי' רס"ח לחוד וגם מההיא דסי' קכ"ד ולבסוף דחה ראיותיו כמו שדחיתי אני עני וששתי שנתכוונתי לדעת עליון אבל מההיא שדימה המחב"ר דין זה למי שאכל מזונות ועץ לא הזכיר כלל כי לא זכר שר מדברי מחב"ר כלל דודאי לא ראה ספר מחב"ר דבזמן אחד היו הרב חיד"א והרב מאמר מרדכי איך שיהיה הרב הנז' העלה לבסוף היפך דברי מחב"ר והצריך לחזור ולהתפלל למי שלא זכר שבת בתפלה של יו"ט אפי' שמע ברכה מעין ז' מראש וע"ס ואפי' התפלל אח"כ כל שבע ברכות דשבת יעו"ש וכתב הרב הנז' שאחר זמן מצא להרב א"ר ז"ל שפסק כדבריו דצריך לחזור ולהתפלל וצוי"ם וימ"ן:

הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט:

תוכן העניינים

שות קרני ראם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה