שות קרני ראם· רבי רפאל אנקאווא
סימן קצ
בא לפני שטר מידעא שהיה כתוב בזה"ל איך שבא לפנינו הר' אליעזר ן' סוסאן ואמ"ל הלא תדעו שיש לי חיב בע"פ נגד האשה פריחה אלערבייא וכשאני הולך לתובעה שתפרע לי מה שבידה היא פושטת את הרגל וכוונתה היא כדי להרחיב לה איזה זמן וע"ז באתי לגלות דעתי לפניכם שאני רוצה להוליכה לפני העדים שתודה לי לפניהם בשטר ונרווח לה הזמן וע"ז אני מגלה דעתי לפניכם שכל פשרה או הרחבת זמן שאעשה לה הרי הוא בטל ומבוטל שאין כוונתי אלא להוציא בולעה מפיה וכו' ביופי ובתקון שטר מודעא אלא שלא היה כתיב במודעה זאת הכרת אונס גם לא היה כתוב בה שהמודעה היתה בהמלכת בדי"ץ ע"כ:
תשובה לדעתי נראה פשוט דבהרחבת הזמן דינה כמחילה ואינה צריכה הכרת אונס וכמ"ש מר"ן בסי' נ"ה דבמחילה דינה כמתנה וכמו דבמתנה בגילוי בעלמא מהני גם מחילה ג"ד בעלמא מהני והרחבת הזמן נמי דין מחילה יש לה שמוחל בה פלוני ולא יתבע חובו בו ומה גם דאפילו חשבינן לה לדין פשרה הואל והיא פושטת לו את הרגל וע"ז הוצרך להתוותך עמה כדי שלא יתבע אותה כי אם על זמן פלוני וממילא נימא הואל ולא כתבו העדים שהכירו באונסו לא מהני עכ"ז בנדו"ד מהני דהא פשרא זאת לא היתה ע"י בדי"ץ או ע"י פשרנים אלא שהלך בינו לבינה והתוותכו וא"כ פשרה זאת מחילה יש לה דהא מצאנו להרב המבי"ט שכתב וז"ל פשרה שהיא כמכר לענין מודעא דוקא פשרה הבאה מחמת מעות דאינה יכולה להתברר ולידע הדין עם מי או שיש עסק שבועה ביניהם אבל הדין ברור מחילה נקראת עכ"ד המבי"ט והובאו דבריו בס' צרור החיים דף צ"ט א"כ הרי לפניך דכל זמן שלא היו הטענות על תביעות כאלו דין מחילה יש לה וא"כ בנדו"ד הואל ולא הגיעו לידע אם יהיה ביניהם טענות מוכחשות אם לאו אלא הלכו ונתפשרו ביניהם בודאי דין מחילה יש לפשרה זאת וכן ראיתי הדבר מפורש בדברי כנה"ג הובאו דבריו בס' כר"ח ח"א סי' ס"ט וז"ל כתב כנה"ג סי"ב וז"ל פשרה הנעשית מרצון טוב המלוה שלא ע"י תביעה וטעות מחילה מקרי ואין צריך קנין עכ"ל א"כ הרי לפניך מפורש יוצא דנדו"ד שלא באו כלל לב"ד אלא הלך אליעזר הנז' והתוותך עם האשה בינו לבינה בודאי דדין מחילה יש לה והואל ודין מחילה יש לה א"כ אפי' לא כתיבה במודעא זאת הכרת אונס מודעא זאת בתוקפה קיימת דבמחילה אינה צריכה הכרת אונס והגם שאין כתוב בה ג"כ שהיא בהמלכת בדי"ץ פשוט דאינה מעכבת דהגם שמצינו למהרר"פ בירדוגו זצוק"ל שכתב בקיצור התקנות והביא דבריו מי"ד נר"ו בס' התקנות דף ל"ו ע"ב דכל מודעה שלא היתה בהמלכת בדי"ץ אינה מודעה הרי בתקנה עצמה פירשו דבריהם דצריך שתהיה על ידי הבדי"ץ שהם ידעו האונס ויתבטל המקח וכו' הרי לפניך דלא הצריכו המלכת בדי"ץ אלא במודעה הצריכה להכרת אונס אבל במודעה דמחילה כגון דא בודאי דאינה צריכה הכרת אונס דלענין מאי מלכו בב"ד בודאי דלא צריך ועדיפא מזה מצאנו ראינו להרב מורינו יעבי"ץ זלה"ה שכתב וז"ל הא דבמודעא צריך המלכת בדי"ץ היינו לכתחילה כדי למעט בתחבולות ובמחלוקת אבל בדיעבד או שהשעה עוברת או שטעה הסופר ולא ידע שצריך המלכת בדי"ץ ולא נמלך לא פסלינן לה אלא מדקדקים בה אם היא בנויה על דברי האמת דנין עליה דאמרינן לסהדי אלו בא להמלך היינו אומרים לו עשה והצל ואם היא בנויה על התוהו פסלינן לה וכו' יעו"ש בס' כר"ח ח"א סי' ק"י וא"כ מכל הני דכתיבנא קם דינא דמודעא זאת קיימת. הי"ז ט"ו לטבת ש"ש רמת"ה לפ"ק פה סאלי יע"ה והצוי"מ וימ"ן. כ"ד אני הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט: