אור ברסלב
שות קרני ראם סימן קפה

שות קרני ראם· רבי רפאל אנקאווא

סימן קפה

סימן קפד

להיות שהר' יאודא אלקאיים נר"ו מכר בית אחד להר' משה כהן נר"ו בסך מה בהטבה כדין מכירות הנהוגות ביננו ובהגיע זמן ההטבה השיגה ידו יהודא הנז' כדי גאולת חצי הבית וכן היה נתן למשה הנז' חצי דמי המכירה וכתב לו משה הנז' בכת"י בזה"ל מודה אני ע"ע שקבלתי מאת הר' יהודא אלקאיים סך כו"כ מפאת חצי הבית שמכר לי וחתום על זה משה הנז' והן היום תבע משה ליהודא הנז' לתת שכירות הבית כולה עד היום הזה כי יהודה הנז' נשאר דר בבית מיום המכירה עד היום הזה ויהודא טוען כנגדו שלא יתן כי אם חצי שכירות הבית מיום גאולתו המחצה עד היום הזה כי לא נשאר למשה כ"א חצי הבית ימ"ץ:

תשובה משנלע"ד בזה הוא דיהודא הנז' זכאי בדינו ואינו מחויב לפרוע כי אם חצי השכירות שנשארה מכורה דוקא דהא מיום שנתן לו מחצה בדמים וכתב לו כת"י הנז' נקנה חצי הבית ליהודא הנז' ולמה יתן שכירות כל הבית: והגם דלכאורה היה נראה לומר דעדיין לא זכה יהודה הנז' בחצי הבית דהא משעה שמכרה יהודה למשה קמה לית ברשותיה דמשה וממילא בשעה שירצה להחזירה לו צריך לכתוב לו שטר בקנין מחדש ולא סגי במאי דמחיל ומסלק שעבודו כמ"ש מר"ן בחומ"ש סי' קפ"ט וזל"ה ולאחר שנגמר המקח כל אחד לפי קנינו אין שום אחד מהם יכול לחזור בו אפילו לא היו עדים בדבר ע"כ וסיים מור"ם עלה ואפילו מחלו זל"ז אח"כ לא מהני אלא צריכין לחזור ולהקנות זל"ז עכל"ה וכן ראיתי למר"ן ג"כ שכתב בפשיטות סי' רמ"ה ס"ט וכן מוסכם מכמה מקומות וכמ"ש הסמ"ע שם סק"א דכ"ך הטור בסי' רס"ג ומר"ן עצמו בסי' ס"ו סי"ג וכן הדין בשכירות יעו"ש ריש שט"ו עכ"ל הסמ"ע וא"כ הואל והדין הוא דלא מהני מחי' במה שרוצה להחזיר לו מה שקנה מחבירו ואפילו מחזיר לו השטר של המכר שקנה בו עכ"ז לא מהני וכמו שמפורש הדבר בסי' רמ"ג סי"ו ובכמה מקומות אלא צריך קנין מחדש א"כ בנדו"ד דלא עשה משה הנז' שום קנין ולא כתב לו שום שטר הגם שקבל ממנו דמי המכר והלכה דקרקע נקנה בכסף עכ"ז הרי במקומינו זה אתרא דכתבי שטרא אנן ובאתרא דכתבי שטרא אין המעות קונות וכמ"ש מר"ן בסי' ק"ץ ס"ז וז"ל בד"א שקנה בכסף לבדו במקום שאין דרך לכתוב שטר אבל במקום שדרכן לכתוב שטר לא קנה עד שיכתוב את השטר ע"כ וא"כ גם כאן הואל ולא כתב לו שטר עם נתינת המעות עדיין לא נקנה לו חצי הבית: ואין לומר דלא כתב מר"ן דבעינן כתיבת השטר עם המעות אלא אם היתה נתינת המעות לבד אבל אם יהיה נתינת המעות בצירוף קנין אחר כמו נדו"ד שיודא הנז' היה דר בבית הוי נתינת המעות וחזקה א"כ נימא דאהנו ולא בעי כתיבת השטר וכמ"ש מור"ם בסו"ס קצ"ב דאפילו במקום דכתבי שטרא חזקה מהני אפילו בלא שטר ומכ"ש בכאן שיש חזקה ומעות ואפילו למאן דס"ל דבחזקה ג"כ לא מהנייה אלא כתב לו שטר וכמו שראיתי למורינו הרב מוהר"י עייאש זלה"ה במנהגים דף קי"ח שכתב וז"ל דבמקום שכותבין השטר לא קנה בכסף ולא בחזקה ולא בקנין עד שיכתוב את השטר דלא עדיף כח קנין מכח כסף וחזקה עכ"ל והובאו דבריו בספר צו"פ דב"ש דף מ"ג יעו"ש איך שיהיה הגם דהרב ז"ל משוה קנין חזקה וקנין סודר לקנין המעות ובכל חדא מצריך כתיבת השטר עכ"ז עדיין מסופקים כאן בהתחבר שנים יחד נימא דלא בעי שטר:

אלא דראיתי להרב צו"פ דב"ש הנז' בפסקא הנז' שהביא משם מורינו הרב יעקב ן' נאיים זלה"ה שכתב וז"ל וכיון דפסקינן כסברת הריטב"א אפילו איכא כולהו קנין בעינן שטר עכ"ל א"כ הרי לפניך דאפילו יש מעות וחזקה ליבעו שטר וא"כ בכאן דלא היה שטר נימא דלא קנה כלל יהודה הנז' והדרא ארעא למשה והדרא פירי:

ואין לחלק ולומר דלא נאמר דין זה דכתב מר"ן ומור"ם בסי' קפ"ט ובטור סי' רמ"ג דאם חזרו ומחלו זל"ז לא מהני ובעי קנין חדש אלא במוכר לחבירו איזה דבר לחלוטין אבל בנדו"ד דהיה המכר לזמן ומחויב להחזירו לו לאותו זמן נימא דמהני מה שמסלק אח"כ ולוקח שעבודו בדברים בעלמא בקבלת הממון עכ"ז חלוק זה לא נהיה לענ"ד דהא קרקע הנמכר בהטבה קנוי הוא לכל חלקיו קנין גמור וההטבה היא שמתחסד הלוקח עם המוכר להחזירה לו אם יביא המעות לו בזמן פלוני יחזור וימכרה לו ואין ההטבה עשויה באופן כשיביא לו המעות יהיה נעקר המכר מעיקר אלא שיחזיר לו בתורת מכר וא"כ הוא בודאי דצריך קנין חדש מיד הלוקח שמוכרה למוכר הראשון: וכן נלע"ד לדקדק דבר זה אלבא דהרב ש"ך זלה"ה דבעינן שיחזור וימכרה הלוקח למוכר כאלו מוכרה לאיש אחר והדקדוק הוא ממ"ש מר"ן בחושן משפט סי' ר"ז ס"ה שכתב וז"ל וכן המוכר או הלוקח שהתנה שיחזיר לו המקח בזמן פלוני או כשיתן לו המעות הרי המכר קיים ויחזיר כמו שהתנה עכ"ל מר"ן בסי' ר"ז ס"ה ובסי' ק"ג ס"ט בדיני השומה הדרא מצינו למר"ן וזל"ה ולאחר זמן אם השיגה ידו של הלוה או הנשרף או יורשיהם והביא מעות לבע"ח מסלקין אותו מאותה קרקע עכל"ה וכתב הש"ך שם סק"י וז"ל משמע שאין צריך קנייה אחרת אלא סלוק בעלמא עכ"ל א"כ מדברי הש"ך אלו דדייק מדברי מר"ן אלו דכתב בלשון מסלקין אותו משמע דבסילוק בעלמא סגי א"כ ממנו יש ללמוד לדברי מר"ן אלו דבסי' ר"ז ס"ה דכתב בזה"ל שהתנה שיחזיר לו המקח אז הרי המכר קיים ויחזיר כמו שהתנה ולא כתב כמו שהתנה עמו שיסתלק ממנה או לפחות בסוף דבריו הו"ל לכתוב הכי המכר קיים ויסתלק ממנה כמו שהתנה וכמו שכתב בסי' ק"ג בדיני השומה אלא בודאי פשוט הוא דצריך להחזיר דכתב מר"ן היה להחזירה לו במכירה: ואפילו לדעת הסמ"ע עצמו שם בסי' ר"ז סקי"א דס"ל דלא בעי שכתוב לו בשטר הטבה שטר בפני עצמו אלא אפי' בתוך השטר עצמו יכול לכתוב תנאי זה דכשיביא לו המעות מחויב להחזירו ל ומדמי דין זה לדין משכנתא בלא נכייתא וס"ל דאפילו הרמב"ם דס"ל נכייתא בלא משכנתא אסור עכ"ז בכאן שרי הואל והוא דרך מכר גמור יעו"ש אפי"ה בודאי יסבור דבעי ג"כ ביום קיום התנאי שיחזירה לו ע"י מכר דאי לא תימא הכי הדרינן לקושייתינו מה בין משכנתא בלא נכיתא להאי מכר בהטבה ואי משום דאותו שטר משכונה אינו כתוב בלשון מכר והאי כתוב בלשון מכר ומה יועיל ומה יציל אם יהיה בשניהם דלכשיביא המעות יסתלק הלוקח או הממשכן הרי לא דמו תרוויהו אלא למשכונה בלא נכייתא והגם שהוא כתוב בלשון מכר במאי מינכר זה מזה אלא דצריך לחלק ולומר דבשטר משכנתא מסתלק ע"י נתינת המעות לבד ושטר מכר בהטבה צריך לחזור ולמוכרו לי דהוי כאלו שלו הוא מעולם ומוכרו לו עתה וזה נלע"ד חלוק יפה בדברי הסמ"ע ועכ"פ הרי לפניך ממ"ש דלדברי הש"ך פשוט דבעי שטר חדש וגם לדברי הסמ"ע יש לפרש כן ובעי שטר חדש:

וכן ראיתי נמי לרבינו מהריט"ץ בסוף תשובה אחת בספרו סי' קפ"ז שנשאל בשטרי הטבות ולבסוף העלה וכתב וז"ל עלה בידינו ממה שביארנו שצריך לדקדק בשטרי הטבות שכותבים הסופרים לכתוב היטיב חסדו הקונה ונתחייב בקנין גמור לחזור ולמוכרה לו כשיתן לו מעותיו וכו' שאם אינו מזכיר לשון חיוב באנו לספק קנין דברים עכל"ה ודברי מהריט"ץ אלו ראיתי לרבותינו הקדושים שסדרו אותם בספר עט סיפר להזהיר וללמוד סופרי בני ישראל כיצד יכתבו שטרי הטבות לבל יהיו לפוקה ולמכשול א"כ הרי לפניך דצריך הקונה בהטבה לכשיביא לו המוכר מעותיו דצריך לחזור ולמכור לו מחדש דאם לא היה צריך שום קנין חדש כי אם בסילוק בעלמא א"כ הכי הו"ל להרב מהריט"ץ זלה"ה למימר לתקן לסופרים שיכתבו הכי והטיב חסדו בכח הקנין וחי"ע דלכשיביא לו מעותיו יסתלק מקרקע זה (וגם עדיפא מזה מצינו דאי הוה מהני סלוק בלא כתיבת השטר א"כ לא הוה צריך שיכתבו בלשון חיוב כלל אלא יכתבו בכח הקנין דלכשיביא לו מעותיו הרי מוחל לו בקרקע זה מעכשיו דהגם דקי"ל אין מחילה זו מועלת אלא בחוב אבל לא במטלטלין ומכ"ש בקרקע דבחזקת בעליה עומדת כמ"ש סי' רמ"א ס"ג עכ"ז הרי כתב הרב תוקפש"י בח"ב סי' ל"ז דאם היתה המחילה בקנין מהני) ובפרט דמה קנין שייך כלל מעיקרא ובראשונה הרי לכשיביא לו מעותיו יסתלק בע"כ וכמו ההיא דשומה הדרא דסי' ק"ג אלא בודאי דפשוט הוא דצריך להחזירו לו במכר ושטר וא"כ הדרן למאי דאתן עלה דזה משה האיש הואל ולא כתב שטר מכר ליהודה הנז' נימא דעדיין ברשותיה קאי קרקע הנז' והדרא ארעא ופירי למשה הנז':

אלא דכד דייקת שפיר תראה דבנדו"ד קנה יהודה הנז' בנתינת המעות לחוד דהא עקר הטעם דמעות לחוד לא קנו הגם דקרא מלא דשדות בכסף יקנו עכ"ז הצריכו חז"ל כתי' השטר וכמ"ש הרב"י בסי' ק"ץ משם רש"י ז"ל דבמקום דכתבי שטרא לא סמכה דעתיה דלוקח עד דנקיט שטרא בידיה וא"כ הואל ועקר הטעם הוא זה א"כ ממנו יוצא לנדו"ד דהלוקח והמוכר תרוויהו סברי דבנדו"ז היו סוברים דלא היה צריך כלל שטר קנין כי אם נדמה להם דכאלו מושכנת היא ותרוויהו הסמיכה דעתם דמשעה שנתן יהודה חצי הדמים למשה גמרו בדעתם דזהו הקנין של חצי הבית ותו לא צריך כלל שום קנין וכמו שאמרו לנו דכך היה דעתם א"כ פשוט הוא דלדעתי דמהני קנין המעות דהא תרוויהו סמכי דעתייהו עליהם ול"ד זה אלא למ"ש מר"ן בסי' ק"ץ ס"ח דאם התנו שיגמר הקנין במעות דוקא נקנה הקרקע במעות יעו"ש:

והגם דעדיין משה ה' טוען שיתן לו כל שכירות הקרקע הרי גילה דעתו בפנינו ואמר דלא בשביל שלא נתכוון לזכות לו חצי הבית במכירה הוא טען כן אלא דעתו היא דהגם דלקח דמי חצי הבית והדרא ארעא למרא קמא עכ"ז כ"ז שהוא נושה עדיין קצת המעות עדיין משועבד בידו כל הבית לאכול פירותיו ע"כ הגיע תכלית טענתו החלושה ואני אומר דלא בדעת ידבר ומדבריו נראה דלא ממנו יצאו הדברים אלא כמי שבא ללמוד ולא למד דנ"ל דדימה בדעתו דדין זה הוא כדין משכנתא דכתב בה מור"ם בסי' קע"ב ביור"ד ס"ג דמשכנתא אינה נפדת לחצאין ואם הביא לו קצת מעותיו המלוה אוכל פירות עד שיתן לו כולו יעו"ש ואפילו למאן דתני שם בדברי מור"ם משכונא נפדת עכ"ז לענין שכירות כו"ע מודו דכולם למלוה יעו"ש בדברי הש"ך ומכח זה נדמה לו דגם נדו"ד דמי למשכנתא ואני אומר דדמיון אין בו ממש דרב המרחק ביניהם דשאני התם בדיני דמשכנתא דאדעתא דהכי נחית לאכול כל פירותיה כל זמן שהוא נושה בבעל המעות מעותיו בין רב או מעט דחשבינן המעות שנתן לו כאלו פיקדון גביה דממשכן עד שיגמור לו כל דמי המשכונא וכמו שבא הדבר מפורש בדברי הרשב"א זלה"ה בעל סברא זאת שהביא מור"ם ותשו' הנז' הובאה בב"י ביור"ד סי' קע"ב יעו"ש אבל בנדו"ד כשהגיע זמן הפדייה דלא השיגה ידו לפדות כ"א חצי הקרקע דוקא מה שייך לו' עוד דהמעות הם לפיקדון עד שיגמור לו כל דמי הקנייה הרי הואל והגיע זמן הקנייה ולא הביא לו כי אם חצי המעות וקבלם ממנו א"כ חצי האחר נחלט לו לגמרי כמ"ש בשטר ההטבה דלסוף זמן פלוני אם יביא לו מעותיו יחזיר לו ואם לא יביא לו באותו זמן שוב כלה חסדו וטובתו של הלוקח א"כ בודאי דמה שקבל חצי הדמים הם בפירעון חצי הקרקע שרצה להחזיר לו ולית דין ולית דיין וכבר כך העיד בפנינו דהמעות קבלם בשביל הקנין וא"כ הואל ומעות זה קבלם בשביל מה שגמרו ביניהם כדי להחזיר לו המכר של חצי הבית והיה בדעתם שאין צריך עוד שום קנין א"כ בודאי גמרו והקנו זל"ז ותו לא צריך שטר ואין שום אחד מהם יכול לחזור וכמ"ש לעיל:

ומה גם בנדו"ד נלע"ד דכת"י זה שנתן משה ליהודה הוי כשטר מכר דהגם דשט"מ בעי שיכתוב ליה שדה מכורה לך כמ"ש בחומ"ש סי' קצ"ב ואפילו שטרי דידן דחשיב אותם מר"ן שם שטרי קנין אינון היינו דוקא כשמזכיר בהם לשון מכירה וכמ"ש הסמ"ע שם סק"ו דנזכיר בהם ענין המכירה אבל בכת"י זה דלא הוזכר בו לשון מכירה מה שטרי קנין שייך בו אפי"ה לעד"ן דלשטר קנין יחשב ודרשינן לישנא דידיה ומדייקינן ביה ממה דכתיב ביה קבלתי סך כו"ך מפאת חצי הבית דמה שטייה ללשון זה דאם הוה הודאה בעלמא ואינו לקני' א"כ הוה דיי ליה לכתוב קבלתי סך כו"ך פיקדון מאת יהודה אלקאיים או לפחות קבלתי כו"ך מפאת דמי הבית ומה הלשון אומרת מפאת חצי הבית אלא ודאי דלא נתכוון אלא להקנות לו חצי הבית וכת"י זה הוא הודאה עליו שהחזיר חצי הבית והוי כשטר קנין ולא בעינן שיצטרך לכתוב לו שדה מכורה לך אלא כל שהוא לשון המירה שמכר לו מהני וכמ"ש מר"ן בשטרי ראיה דחשיבה לשטר קני' הגם שלא נכתב בהם לשון שדה מכורה לך וכמ"ש הסמ"ע שם סק"ו ובפרט דאין אנו מצריכין עיקר השטר במקום המעות אלא במקום דכתבי שטרא והואל ואיכא כי אם תקנה בעלמא הבו דלא לוסיף עלה ובשטר כל דהו מהני והוי גילוי דעת וסמיכת הדעת נקנה וכו' וכן כתב הרב זרע יעקב ז"ל סי"ד דמכר בהטבה אפי' שטר לא בעי וחד מן הטעמים הוא דהואל והקרקע היתה שלו וכתיבת השטר אינה כי אם תקנה הבו דלא לוסיף עלה והובאו דבריו בספר צו"ד ומה גם דלא הוצרכנו כל האי שקלא וטרייא אלא אלבא דמהר"י ן' נאיים ז"ל לפי מה שראיתי דבריו בצוף דבש שהובאו שם דף מ"ג דכתב וז"ל ואנן דפסקינן כסברת הרשב"א דאפילו איכא כולהו בעינן שטר אבל כבר ביררתי לך דמור"ם דסו"ס קצ"ב פסק דאפילו במקום דכתבי שטרא חזקה מהני אפי' בלא שטר וכותיה קי"ל: אחכ"ו חיפוש מחיפוש בספרי דבי רב בא לידי ספר זרע יעקב למורינו הרב יעקב ן' נאיים זלה"ה וראיתי שם בשאילה י"ד שנשאל ע"ז ממ"ש במי שקנה קרקע בהטבה אם צריך להחזירה ע"י מכר ושטר או דיו בסילוק והוא ז"ל פשט דדי בסילוק בעלמא ודעתו הוא דהואל ועקר הקנין הוא מעיקרא אינו ביד הלוקח כי אם בתנאי א"כ הואל והחזיר לו המעות עקר המקח מעיקרו דדעתו הוא כמו שחלק הסמ"ע בסי' ר"ז סקי"א בין דין משכנתא לדין זביני יעו"ש בדבריו ואני הפעוט כבר הוכחתי לעיל דאפילו הסמ"ע יודה דבעי קנין חדש יעוין לעיל ובטלה דעתי מפני דעתו:

אכן בעקר הדין הגם דהוא ז"ל כתב דבסילוק בעלמא סגי לא כתב כן אלא לפי שיטתו דס"ל כדברי הסמ"ע ז"ל דשטר מכר בהטבה הוא שכותבים התנאי בשטר המכר וממילא הוי מכר בתנאי ולכשיתן לו המעות נעקר המכר בזה הוא דאהני סילוק:

אבל אנן בדידן דאין אנו סומכים על סברא זאת של הסמ"ע דהגם דרבו כמו רבו בעלי סברה זאת ה"ה גדולי העולם רב עמרם גאון זלה"ה והרב מהר"א ן' ששון זלה"ה והרב פני משה זלה"ה והרב בנ"י חי"י זלה"ה בסי' קנ"ו וכתב הרב הנז' שכן הוא דעת הרב המבי"ט זלה"ה וכן דעת הרב מחנה אפרים זלה"ה הביא דבריו הרב שמש צדקה וכן דעת הרב שמש צדקה ודעת הרב לחמ"י תוד"ה למהר"י באסאן זלה"ה וכן היה דעת הרב כנסת הגדולה בספרו בע"י חי"י והרב משאת בנימין והרב אלגאזי זלה"ה הביא דבריהם בעל עיקרי הד"ט דף נ"ז וכן היא סברת הרב זרע יעקב ן' נאיים זלה"ה שהביאנו למעלה עכ"ז הרי מצינו ג"כ יש החולקים על סברא זאת של הסמ"ע הלא המה הביא דבריהם ג"כ הרב עיקרי הד"ט דף נ"ז ועיין הרב משד"ר וגם הרב שמש צדקה הביא החולקים על הסמ"ע וכתב דהרב לח"ם ר"ב מקשה על הסמ"ע מההיא דהרשב"א דהביא הרב"י ביור"ד סי' קע"ד דאם מכר לחבירו והתנה עמו שיחזירה לו דהוי רבית ואין כאן שום מכר ולא שאני הקנו קודם המכר או בשעת המכר אין כאן שום קנין אבל אם נעשה אח"כ אפי' שעה אחת הוי המכר מכר ואפי' עשה לו שטר ע"ז חסד הוא שמתחסד הלוקח יעו"ש ופסקה מר"ן בקצר לתשובת הרשב"א זאת ומזה קשה ליהו על דברי הסמ"ע דאומר דמר"ן ס"ל דהרמב"ם לית ליה דמהני תנאי וע"ז קשה ליהו דהוי דינים אלו לדעתיה סתראי נינהו והגם דהרב שמש צדקה תירץ דקושייה זאת יעו"ש דבריו עכ"ז הואל ויש כת החולקים ובפרט דאפילו הרב בנ"י חי"י דאזיל ומודה לדברי הסמ"ע הרי כתב ומ"מ הטוב והישר הוא לעשות מכירה כהוגן ולסמוך המוכר על אמיתת הקונה אם ירצה להחזיר ושוב יכתוב הלוקח ללוה שדעתו שאם יחזיר לו מעותיו חייב להחזיר לו יעו"ש וזוהי דעת מהריט"ץ שהביאנו למעלה דהלוה צריך להתחייב בקנין שיחזיר לו ועל זה אנו סומכים ובעקבותיהם אנו הולכים וכמו שהאריכו רבותינו האחרונים בעלי ע"ט סופ"ר לסדר כ"ז לפני סופרי ישראל לכתוב כן ש"מ דכך קבלו עליהם כסברת החולקים על הסמ"ע או לפחות דעתם היא כדעת הרב בנ"י חי"י שאמרנו דמ"מ טוב וישר וכו':

וא"כ לפי שטרי הטבות אלו שמתחייב הלוקח להחזיר לו ולא היה המכר בתנאי בודאי דפשוט וברור דאפילו הרב זרי"ע ן' נאיים זלה"ה יודה דצריך הלוקח לחזור ולמוכרה למוכר ביום הפדייה מחדש דהא לא נעקר המכר דידיה מעולם ואין כאן כי אם קנין חדש ועכ"פ בנדו"ד אפילו לדברינו זה דמצריכים קנין ושטר חדש כבר כתבנו מילתא בטעמא דבנתינת המעות לחוד קנה יהודה הנז' ובפרט בצירוף הטעם של כת"י דלע"ד אפילו במעות לחוד מהני ובפרט בהצטרפם יחד זב"ז גורם. זהו משנלע"ד כעת לכתוב בזה הי"ז בניסן ש"ש תרמ"ד סאלי יע"ה וצוי"מ וימ"ן:

הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט:

תוכן העניינים

שות קרני ראם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה