אור ברסלב
שות קרני ראם סימן קמז

שות קרני ראם· רבי רפאל אנקאווא

סימן קמז

סימן קמו

לדאר לבידא יע"ה. שאלה ממו"ר. ראובן יש לו מפתח חנות אחת קנייה קנין כסף והחנות הנז' היא בקרן זוית אצל חנות אחרת סמוכה ממש ויושב בה שמעון בשכירות ששכר אותה מאיש אחר. לימים עמד ראובן וטען על שמעון ה' שיש לו היזק ממנו במו"מ באופן שראובן הנז' טוען ואומר אני אתן השכירות של החנות הנז' ויצא שמעון ממנה הואל והיא סמוכה לי ומטי לי הזיקא שאין אני נושא ונותן כמוהו ושמעון טוען כי כבר היא שכורה בידו מיד הבעלים לזמן ומה לי ולך לדחות פרנסתי כדי שתרויח אתה יומ"ץ: תשובה היא לקוצ"ד לא היה צריך האדם להיות נטפל להשיב על זה כי לא ידעתי כחו של ראובן זה שרוצה לעקור את שמעון ממקומו אם הוא משום שהחנות קנויה היא בידו ורוצה הוא לזכות בשכירות החנות מדין מצרנות זהו כח טענתו על זה אעיקרא דדינא יש לחקור מעקרא בדין דחנויות אם יש בהם דדב"מ או לא ובודאי מחנות לחנות יש בה דדב"מ דדמי לבתים נינהו והגם דבדין הבתים לא מצינו לרבינו הטור בסי' קע"ה ספ"א שהביא מחלוקת הפוסקים בזה דלדעת רבינו ת"ם אין דדב"מ ולדעת הרמ"ה חלק אם יש מקום ליכנס מזה לזה וכו' עכ"ז הרי סיים וכתב וא"א הרא"ש ז"ל כתב דהגם דדברי ר"ת נכונים אפ"ה לא נהגו כן ועלה סיים וכ"ך הר"י ברצלוני דאין דינא דמצרנות אלא בקרקעות ולא במטל' וכו' עכל"ה הרי לפניך דרבינו הטור פסיק ותני כסברת הרמ"ה חדא מדהביא סברת אביו הרא"ש ז"ל דמטיל בה משום מנהגא ועוד דמסיים וכתב וכ"ך הר"י ברצלונ"י שהיא כסברת הרמ"ה וכו' א"כ פשוט דדעתו לפסוק כסברת הרמ"ה וגם הרב"י כתב בפשיטות ולענין הלכה כ"ן דהרמ"ה והר"י ברצלונ"י והעיטור והרשב"א ס"ל דיש מצרנות בבתים והרא"ש כתב דלא נהגי כר"ת וגם המרדכי משם ריב"ם ורב"ש ומדברי רש"י בגמרא כולהו משמע דיש דינא דבר מצרא בבתים יעו"ש בב"י וכוותיהו פסק ג"כ בקצר בס' קע"ה סנ"ג דנקט בדבריו סברת הר"י אלברצלונ"י דבכל הקרקעות שייך דינא דב"מ ולא אימעיטו אלא מטלטלים יעו"ש א"כ גם בבתים בכלל הרי לא אתמעטו אלא מטלטלין וכן סיימה מור"ם בס' הנז' ולכן יש דין מצרנות בבתים יעו"ש:

וא"כ הואל ומצינו בבתים דהלכה היא דיש בהם דין מצרנות ודאי דגם בחנויות אם יהיו סמוכות זל"ז ודאי דיש בהם דדב"מ דטעם אחד להם דהרי לסברת ר"ת דס"ל דאין דין מצרנות בבתים הרי כתב הסמ"ע סקצ"ח דטעמו הוא משום דדמו לאם היה הפסק בין השדות סלע או רכבא דדיקלא דנסתלק דדב"מ גם טעמים אחרים הביאם הסמ"ע ועכ"ז כתב הסמ"ע דלא קי"ל כוותיה הואל והרא"ש כתב והכי נהגו וסיים הטור עלה וכתב עליו דברי הרי"א הנ"ל דכתב דלכל דבר שיש חזקה יש מצרנות וכו' והטעם שהחומה שבין הבתים יכולים לפותחה וליכנס מזל"ז עכ"ל הרי לפניך דטעמייהו דבתים הואל ויכול לערבם וליכנס מזל"ז וא"כ גם בחנות ודאי דהדין כן הואל ויכול לערבם וזהו כוונת מר"ן דלא אמעיט אלא מטלטלי: וכן ראיתי למוהרי"ע זלה"ה שכתב אם מכר בעל החנות את חצירו אין יכול בעל החנות הסמוכה לה לזכות מדדב"מ דלא שייך זה בדבר שאין תשמישן שוה וכן שמעתי ממורי וכן ראיתי להרב חש"ק שלמ"ה עכ"ל הרי לפניך דלא אמרו אלא מבית לחצר הואל ואין תשמישן שוה אבל מחנות לחנות הואל ותשמישן שוה הדרינן לדינא דמר"ן דבכל הקרקעות יש דדב"מ:

אלא דכ"ז היא אם היתה חנות זה של ראובן קנויה בידו קרקע וחזקה והחנות שיש בה שמעון נמכרת אז שייך דין הנז"ל אבל בנדו"ז שאין לראובן בזה החנות כי אם קנין המפתח הנקראת אלגלס"א אפילו אם היתה חנות זה של שמעון נמכרת אין ראובן יכול לזכות בה מדינא דב"מ דאפילו אי חשבינן לקנין המפתח כחזקת ישוב הרי מצינו לכמה גאוני עולם שנחלקו בזה אי חשבינן לחזקת. ישוב כדין קרקע או כדין טלטול יעו"ש בס' כנה"ג ובס' כר"ח סל"ז וס"ח וע' וע"ה:

ועיין להש"ך בס' קע"ה סקס"א שהביא משם כמה גדולים דס"ל דחזקת חנות דין טלטול יש לה ואין בה דדב"מ וא"כ הואל ודבר זה הוא במחלוקת שנוי מן הראוי לומר אפילו אם היתה חנותו של ראובן עצמה נמכרת אינו יכול לזכות בה מדדב"מ אלא דראיתי להרב מוהריב"ו זלה"ה בסקפ"ד שכתב וז"ל ולענין הלכה דמנהג פשוט בינינו דגם בחזקת בתים וחנויות שהם חזקות קרקע אין בהם דדב"מ אם קרקע הסמוך לה נמכר וכסברת ר"ת שהביא הסמ"ע סקצ"ח דאין מצרנות אלא בשדות יעו"ש וסיים גם אם אחד יש לו חזקת ישיב בקרקע העכו"ם והלך העכו"ם ומכר הקרקע לישראל אחר יש רשות לבעל החזקה לסלק ללוקח בתוך יב"ח לקנייתו כמבואר בס' זכות אבות ע"ח בפסק מהריב"ם זלה"ה וכתב שם הטעם דנכסי עכו"ם הרי הם כהפקר ולכן כל הקודם זכה והוו כחזקת קרקע עכל"ה וא"כ הואל והרב הנז' מביא הלכה למעשה דכך נהגו א"כ ודאי דכך נקטינן דאם היתה חנות של ראובן עצמה נמכרת יכול לזכות מדין המצר אבל לזכות בחנות הסמוכה אפילו אם היתה חזקת ראובן חזקת קרקע איני יכול לזכות מדינא דב"מ וכ"ז הוא אם היתה חנותו של שמעון נמכרת היו צריכים להא שקלא וטרייא אבל בנדו"ד שאינה נמכרת אלא שרוצה לזכות בשכירות מדינא דב"מ אפילו אם היתה החנות של ראובן קנויה בידו קרקע וחזקה אין לו דדב"מ שהרי שכירות קרקע היא מחלוקת הרמב"ם והרא"ש דהרמב"ם ס"ל דשכירות אין בה דדב"מ והרא"ש ס"ל דשכירות ליומא ממכר הוי ויש בה דדב"מ ואנן כוותיה דהרמב"ם ס"ל הואל ומר"ן בס' קע"ה סנ"ט פסק כוותיה:

וא"כ אפילו אם תהיה החנות הזה היא של ראובן אין יכול לזכות בשכירות החנות הסמוכה לה מדין מצרנות ומה גם בנדו"ד דאין כאן ריח מצרנות כלל דהא המצרנות היא בתחילת המכר או בתחילת השכירות אלבא דהרא"ש אבל אם כבר ידע ושתק איבד מצרנותו ומכ"ש נדו"ד שהיא שכורה ביד שמעון זה כמה מה דין מצרנות יש כלל. סו"ד לגבי דדב"מ אין כאן שום ריח זכות לראובן והרני להפקת רצונו כתבתי כל זה ללא צורך:

ואם כוונתך לשאול אם ראובן יכול לילך לשכור חנות זה מבעלה ע"י פתוי תוספת ממון ויוציא את שמעון ממנה ודאי אין לו רשות ורשע יתקרי מדין עני המהפך בחררה וכו' ועיין בס' רל"ז סק"א דכתב שלא מלבד שנקרא רשע אלא שמוסיפין להכריז עליו בבה"ך שעשה מעשה רשע כזה יע"ש ובפרט אם תהיה החנות הזה של עכו"ם וילך ראובן להשכירה הרי זה מוסיף שבר על שבר והרי היא בכלל חרם רבינו גרשו"ם זלה"ה וכמ"ש מור"ם בס' רל"ו ס"א:

ומה גם אפילו אם ירצה להקרות רשע ולהיות מוחרם ויז כה בשכירות עכ"ז לא אהנו מעשיו כלל דסו"ס יכול שמעון לומר שהוא מצרן בשכירות חנות זה והגם שכתבנו דאין בשכירות דדב"מ הרי כתב הטו"ז סקע"ה סקנ"ט וז"ל ולענין שכירות אותו הבית עצמו ודאי השוכר הראשון מסלק את השוכר הבא אחריו לדחותו אחר שכלה זמן השכירות הראשון ונראה שבזה מודה גם הרמ"ה הרי לפניך חלוק גדול בין אם רוצה להיות מצרן מבית לבית בשכירות בין אם רוצה לזכות באותה בית עצמה וכותיה דהרב טו"ז פסקינן הלכה למעשה בכל יום וכן הובא הדבר בס' האחרונים דכותיה דהטו"ז נהגו העולם לומר בלשון ערבי קר"א בקר"א פיי'"א וול"א אפילו תהיה חנות זה של עכו"ם וילך ראובן זה וישכרה יכול שמעון זה להשכירה ולהיות מצרן והגם דמצינן למר"ן בס' קע"ה סל"ח פסק דהקונה מכותי אין המצרן יכול לסלקו הרי כתב הסמ"ע סקס"ו דהטעם הוא דאומר לו ארי אברחית לך ממצרך יעו"ש וא"כ בנדו'"ד דלא שייך אותו הטעם ודאי דזוכה שמעון מדינא דב"מ וכן ראיתי בס' כר"ח דל"ו ע"ב שהביא פסק הראשונים שפסקו דבמקום דאין טענת ארי אברחית לך וכו' זכה המצרן דבנפול הטעם יפול הבנין וא"כ בין אם תהיה חנות זה של ישראל או של עכו"ם אם הלך ראובן ושכרה לא מלבד דרשע יתקרי ועבר על חרם ר"ג עכ"ז לא אהנו מעשיו כלל דשמעון יזכה בשכירות מדינא דב"מ:

ואם דעתו של ראובן זה שרוצה לסלק לשמעון זה הואל ומטי ליה הזיקא שאינו נושא ונותן הרבה כמותו חלילה מלומר דבר זה דבשביל דבר זה יכול לסלקו וצא ולמד ממ"ש מר"ן בס' רכ"ח סי"ח וז"ל מותר לחנוני לחלק קליות ואגוזים לתינוקות כדי להרגילם יקנו ממנו וכן יכול למכור בזול יותר מהשעור כדי שיקנו ממנו ואין בני השוק יכולים לעכב עליו עכ"ל הרי לפניך אפילו עושה מעשה בידים וגורם שימכור יותר מבני השוק עכ"ז אינם יכולים לעכב עליו מכ"ש אם אינם עושים שום מעשה אלא מחסדו יתברך השפיע לו טובה ודאי דאין יכולים לסלקו ואין עליו אשמת דבר כלל וכ"ז אינו צריך לפנים ולהפקת רצונך הטרחתי קן קולמוס וצוי"ם וימ"ן: הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט:

תוכן העניינים

שות קרני ראם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה