אור ברסלב

שות קרני ראם· רבי רפאל אנקאווא

סימן נה

סימן נד

ראיתי בספר צרו"ר החיי"ם למוהר"ח קצבי ז"ל דף נ"א וז"ל ראובן נתן לשמעון רשות למשכן ביתו ביד הזולת ויטול שמעון לעצמו המעות והתנה עמו שאחר שנה יפדה וכ"ז שלא יפדנה חייב בשכירות הבית. יראה דשרי דהא אינו מלוה ולוה רק שנותן לו רשות להלוות מאחרים על ביתו מידי דהוה למ"ש מר"ן ביור"ד סי' ק"ס סט"ו וז"ל מותר לומר לחבירו הילך זוז ואמור לאחרים שילווני והכא עדיף דהרי כאלו השכיר ביתו בסך מה והוא ממשכנה לאחרים בניכוי איסר שהוא ג"ך השכירות עכ"ל הרב המשבי"ר זלה"ה:

ואני הדל אמרתי בעוניי הגם שאין משיבין את הא'רי עכ"ז לא באתי לחלוק על דברי רא"ש המסברי"ם אלא שתורה היא וללמוד אני צריך ולענ"ד נראה דראייה זה אין בה כדי שביע"ה דהא עדיין יש לחלק ולומר דשאני התם באומר לחבירו הילך זוז ואמור לו שילוני דס' ק"ס איכא למימר דהתירו הוא משום דהוי כאלו שכיר בעלמא וכשכלה הדיבור מפיו למלוה שוב לא נשאר לו שום עסק לא עם הלוה ולא עם המלוה אבל בנדו"ו שנותן לו קרקע דידיה למשכנתה הרי כאלו מכורה היא ביד המלוה ויום מחר או מחרתו אם ירצה ראובן בעל הקרקע לדור בביתו או למוכרה והיא משועבדת ביד הזולת מיד שמעון א"ך צריך ראובן דליזיל לישתעי דינא בהדי דינא ודיינא עם שמעון שילך ויפדה לו קרקעו מיד הזולת או יתן בידו המעות שילך הוא ויפדה אותה א"ך הרי מיחזי כאלו הוי מלוה דידיה הוא ע"ך נלע"ד דאין מההיא דסי' ק"ס ראיה:

אכן דינו של הרב דין אמת הוא והרי הוא מפורש הדבר בדברי הרא"ש כלל ס"ג וס"ד והביאו מור"ם סו"ס קכ"ו וז"ל מי שנדר שכר לחבירו שיערב בעדו אם קבל קנין ליתן לו שכר חייב כפי מה שקצב ואם לא קבל קנין אין צריך ליתן לו שכר באמירה בעלמא עכ"ל א"ך הרי לפניך דאפי' הערב דלפעמים צריך לשלם מכיסו וחוזר וגובה מהלוה והוי מלוה דידיה ממש עכ"ז הואל ומעיקרא לא היה עליו שום מלוה אפילו הכי מותר מכ"ש נדו"ד דאפילו יצטרך לפעמים לדון עמו אינו לוקח המעות לעצמו אלא מצריכו לפדות לו קרקעו דוקא מיד הזולת בודאי דלא יקרא לו שם מלוה בשום פנים ופשוט דמותר זהו משנלע"ד וצוי"ם וימ"ן הצעיר רפאל אנקאווא ס"ט:

תוכן העניינים

שות קרני ראם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה