אור ברסלב

שות קרני ראם· רבי רפאל אנקאווא

סימן מא

סימן מ

על מאי דנשאלנא מקמי טבותיה על ראובן שהיה שמעון נושה בו חוב או עסקא ורצה ראובן לברוח למד"ה והיה מטמין מעות שמעון שבידו ביד לוי עד יום שברח באותו יום מסרם לוי בידו והלך לו לארץ מרחקים ועל זה בא שמעון לתבוע ללוי על מה שמסר ביד ראובן ממעותיו הואיל ומידע ידע לוי דמעות אלו של שמעון הם ע"ך:

מה שנלע"ד הוא דהגם דדין זה לא דמי למה שפסק הש"ע ריש סקכ"ה במי שמסר חובו או פקדונו ביד ראובן להוליכם לשמעון וכו' דאם החזירם ללוה וכו' והעני הלוה דחייב השליח. הכא שאני דשאני התם הואל ומסרם בידו לתתם למלוה זכה לו אבל בכאן לא מסרם ראובן ללוי לזכות בהם לשמעון ואין משם ראיה לחייב ללוי אך נלע"ד דיש לחייבו ללוי דלא גרע זה מדין הגנב דפסק הש"ע בס' שמ"ח ס"ז וז"ל ראובן שנכנס לבית לוי וגנב חפץ ובא אותו חפץ ליד ראובן והחזירו לשמעון אין לוי יכול להוציא ממנו בדין ע"ך וסיים עלה מור"ם וז"ל ודוקא ששמעון יש לו שום טענה נגד לוי אבל אם אין לו טענה עליהם רק גנבם וזה יודע ראובן. אם החזירם לשמעון הגנב חייב הוא לשלם ללוי דה"ל להשיב האבידה לבעליה ע"ך וגם כאן הואיל ולוי זה לפניו נגלו שזה הממון שביד ראובן הוא של שמעון ורצה לברוח בו אין לך גנב יותר מזה והואיל ובא לידו והחזיר המעות לראובן הוי ממש כמי שהחזיר הגניבה ליד הגנב וחייב המחזיר:

ואם יטעון לוי זה המחזיר שמא אח"ך פרעו ראובן לשמעון הרי דינו מפורש בהד"מ סי' שמ"ח ס"ב וז"ל וכתב מהרי"ו ס"א בפסקיו שבסוף תשובותיו שם דבעלים אין נשבעים שלא החזיר להם הגנב אם הגנב מודה להם עכ"ל וא"ך גם כאן הכי הוא יעו"ש ועיין בסי' ש' ס"ב בדברי מור"ם שם דמשם ג"ך יש להסתייע לנדו"ד וק"ל:

אהובך רפאל אנקאווא ס"ט:

תוכן העניינים

שות קרני ראם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה