שות קרני ראם· רבי רפאל אנקאווא
סימן לה
ראובן ושמעון בחצר אחת ולכל אחד יש לו בית מיוחד ומשותפים הם באמצע החצר ובשאר התשמשין והחצר היא בעי"ת סאל"י יע"א שמנהגם הוא לדון דינא דגאו"א אלא שהשותפים הנז' אחד מהם אינו מתושבי העיר סאלי יע"א אלא מעיר רבאט יע"א שמנהגם הוא שלא לדון דינא דגאו"א ועל זה כשתבע השותף שמאנשי סאלי לעשות עמו גאו"א טען השותף שהוא מאנשי עי"ת רבאט שלא יעשה עמו גאו"א הואל והוא מהאנשים שאין בניהם דין זה גם קרקע דידיה תהיה נגררת בתר מרה ולא יעבור דגאו"א ע"ך הגיעו דבריו: לדעתי פשוט דאין בדברי השותף שמאנשי רבאט כלום ודנין בה דגוא"א וראיה לזה מההיא דחומ"ש סי"ד שאם נתעקלו נכסי הנתבע בעיר התובע הדין שילך הנתבע אצל התובע אלמא אדרבא הוא יהיה נגרר אחר קרקעו ע"ש בב"י ובש"ע ומור"ם ומשחד"ר סימן הנז' גם יש ראיה מדיני המס שאם הוא על הקרקע שצריך לשלם עליו אפילו בעליו הם בעיר אחרת עיין בדיני המס ס': ועיין בס' מש"ה או"ך סל"ג דמשם יש ראיה לכאן ונוסף דאפילו יהיו שניהם ממדינת רבאט והקרקע בסאלי ינהגו בו מנהג סאלי יעויין זה ממ"ש אם היה הכת"י נעשה בעיר פראנקי"א וכו' יעו"ש דיש ראיה מכמה מקומות ועיין בתוש"י ח"ב ס"י מי שנשא אשה במקום אשר מנהגם כפי התקנה ואח"ך הלך לדור במקום אחר ע"ש גם יש בזה ממנהג השותפ' ואדעתא דהכי נשת' עיין בסקע"ז ועיין בס' ויאמר יצחק ס"ך ועיין כר"ח ח"א בחלק אהע"ז ספ"ג יעו"ש:
הצעיר רפאל אנקאווא ס"ט: