שות קרני ראם· רבי רפאל אנקאווא
סימן יז
גם זה להחכם מסדר הגטין לקוצ"ד נראה דלגבי דידן אנן בני מערבא דבשעת הלידה קורין סוליקא פשיטא דאין להסתפק לכתוב בגט סו"ל דמתקרייא סוליק"א הואל ושם סוליק"א עקרו הוא סו"ל ובלשון ספאניול כשמקטנים השם קורין אותו סוליק"א דלגבי דידן שמיום הלידה קורין סוליק"א אין לנו לכתוב אלא שם סוליק"א וכמ"ש הרב"ש בכללו לסדר הגט דלעולם אזלינן אחר השם שקורים אותו או אותה ואין אומרים שם זה:
והגם שלקוצ"ד אין צריך חזוק לזה אמרתי אעלה בתאמ"ר מתורתן של ראשונים לפניך. הנה ראיתי בסדר הגט למהר"י מינ"ץ זלה"ה סכ"ד כתב אם יש לכתוב בגט אבשלו"ם או אב"י שלו"ם עיין בתוספ' פרק שני דייני גזרות ע"ך וראיתי להכנה"ג הגב"י סקכ"ט אות קפ"א שכתב על דברי מהר"י מינ"ץ ז"ל אמר המאסף כוונת הרב ז"ל דכיון דהתם כתבו התוספ' דלא גרסינן אבשלום דלא מסקינן בשמייהו אפע"פ שנקרא אבשלום דאם נקרא אבי שלום הא ודאי פשיטא דכותבים אב"י שלו"ם ואין צריך לכותבו ע"ך:
מכאן נתברר לך דדוקא בשם אבשלום דאסור למיסק בשמיה הוא דכתב מור"י מינ"ץ דהגם שקראו אביו בשמו אבשלום אין לכתוב בגט אבשלום אלא השם העקרי שהוא אב"י שלו"ם דהוי השם של אבשלום בטל משום דהוה אסור לקרותו כן אבל שם שאין איסור בקריאתו כגון סוליקא הגם שנניח שעקר הוא סול לפי לשון לעז עכ"פ אם לא קראוה סול אלא סוליקא כותבין סוליק"א:
ועדיפא מזה ראיתי להכנה"ג שהביא שיש מי שחולק על מהר"י מינ"ץ וסבירא ליה דאפילו בשם של אבשלום אין צריך לכתוב אב"י שלו"ם אלא כותב בגט אבשלום הואל והכי קרא לו אביו והילך לשונו באורך ז"ל בשם שבנ"א נסתפקתי אם יש לכתוב שבנא בבי"ת או בכא"פ והסכמתי דלפי דעת התוספ' שכתבו בפרק דייני גזרות דבמסכת שבת גבי שבנא איש ירושלים גרסינן שכנ"א בכא"פ דשבנא בבי"ת רשע ולא מסקינן בשמיה צריך לכתוב בגט שכנא בכא"פ אע"פ שנקרא שבנא בבי"ת דומיא דאבשלום דאפע"פ דנקרא אבשלום כותבין אב"י שלו"ם כמ"ש מהר"י מינ"ץ ז"ל ולפי יש מפרשים שהביאו התוספ' שם דשבנא בבי"ת גרסינן דתרי שבנא הוו צריך לכתוב שבנא בבי"ת ולצאת ידי ספק שלפי דברי התוספ' כותבים שבנא בכא"פ ולפי דברי המפרשים צריך לכתוב בבית מן הספק כותבין שני גטין והרב מהר"א קופינו נר"ו כתב לי שאין צריך שני גטין אלא בגט אחד סגי וכתב שבנא בבית משני טעמים הא' הוא דמ"ש מהר"י מינ"ץ שכותבין אב"י שלו"ם לפי מ"ש התוס' הוא דבר תמוה דהתוספ' שם לא עסקי אלא לעניין אם מסקינן בשמייהו או לא אבל אם אחד עבר על דברי חכמים וקרא לבנו שבנא בבי"ת וכן נקרא תמיד פשיטא דכותב שבנא:
ועוד אפילו למהר"י מינ"ץ דאבשלו"ם כותב אב"י שלו"ם בשם שבנא יודה דאין צריך לכותבו בכא"פ אלא בבי"ת דבשלמא אבשלו"ם ואב"י שלו"ם שהענין אחד הוא אין קפידא בזה ובשביל דלא מסקי בשמייהו כותבין אב"י שלו"ם אבל משבנא לשכנא אין להם התיחסות זע"ז ואם נקרא שבנא בבי"ת וכותבים שכנ"א בכא"פ הוי שנוי וכו' עכל"ה הרי מדברי הר"א קופינו מפורש יוצא דשם זה של סוליקא פשוט דאין לנו לכתוב כי אם סוליק"א ולא מבעייא לפי דברי הראשונים שרצו לחלוק על דברי מהר"י מינ"ץ בין במלת שבנא בין במלת אבשלום וס"ל דלעולם כותבים כמו שקראו אביו דהתוספ' לא אמרו אלא אסור למיסק בשם אבשלום אבל מי שעבר אביו וקראו שבנא או אבשלום אין לשנות בגט ולעולם כותבים כמו שקראו אביו מכ"ש נלמוד לנדו"ד שהרי אפילו במקום שעקר השם הוא אב"י שלו"ם או שבנא עכ"ז אפילו עבר באיסור האב וקראו בשם האסור עכ"ז כותבים שם האסור. בשם סוליק"א דאין איסור בקריאת שם זה פשוט הגם אם יהיה שם העקרי הוא סול בודאי דאין לכתוב בגט כי אם סוליקא:
ולא נצרכה אלא אפילו לפי מה שהוסיף עוד מהר"א קופינו בדבריו וכתב ז"ל ועוד אפילו נודה למהר"י מינ"ץ דאבשלום כותבים אב"י שלו"ם בשבנא אין לכתוב שכנא דבשלמא אבשלום ואב"י שלו"ם שהמובן הוא אחד אין קפידא בזה ובשביל דלא מסקי בשמייהו כותבין אב"י שלו"ם אבל משבנה לשכנא אין להם התייחסות זע"ז ואם נקרא שבנא וכתב שכנא הוי שנוי השם וכו' גם לפי דבריו אלה נראה פשוטו בפה מלא אמור יאמר דכותבין סוליק"א ולא מבעיא אם אמור נאמר דשם סול וסוליקא אין להם התיחסות זע"ז פשיטא דצריך לכתוב סוליקא כמו שבנא דאין לו התיחסות לשם שכנא דצריך לכתוב שבנא:
אלא אפילו לפי האמת דסול וסוליקא התיחסות אחת להם שהרי בלשון ספאניול השמש הוא סול ומלת סוליקא הוא כמו שאומר על השמש שם קטנות כמו שאומרים בלשון ערבי שמיש"א עכ"ז אין לנו לומר דהדר דינייהו כמו אבשלו"ם ואב"י שלו"ם דכתב הרב הואל והתיחסות אחת להם כותבים שם אב"י שלו"ם שהוא שם העקרי וא"ך יכול הטועה לכאורה לטעות גם במלת סוליקא יכתוב שם העקרי שהוא סו"ל זה אינו דהא בפירוש כתב מהרא"ק הנז' ז"ל בזה"ל דבשלמא באבשלום ואב"י שלו"ם שהמובן אחד אין קפידא ובשביל דלא מסקן בשמייהו כותבים אב"י שלו"ם וכו' הרי לך דלא כתב כותבים אב"י שלו"ם אפילו יש לו התיחסות עם אבשלו"ם אלא משום דלא מסקי בשמייהו דאבשלום אבל בשם סוליקא דאין איסור בקריאתה אפילו יהיה התיחסות עם שם סול פשוט דכותבים שם סוליקא. מסקנא דמילתא אפילו למהר"י מינ"ץ ולדאזלי בשטתו דצריך לכתוב אב"י שלו"ם התם דוקא הוא דאמרו הכי הואל ויש איסור בשם אבשלום אבל בשם דליכא איסור בקריאתו פשוט דאסור לשנות:
ולדידי חזי לי דכל שקלא וטרייא וספק זה לא הוצרכנו אותו אלא ללועזים היודעים דשם סול וסוליקא בסקרא אחת נסקרים דהתיחסות אחת להם בזה דנכנס הדבר בספק ועכ"ז לפי האמור הרי מבורר דכותבים סוליקא ע"פ האמור לעיל:
אבל לגבי דידן בני מערבא שמעולם לא ידעו ולא שמעו דסול וסוליקא התיחסות אחת להם אלא תקוע בדעת הבריות דשם סוליקא לא שם סול הוא והעד על זה שהרי במקומינו יש בני אדם שיש להם שתי בנות וקרו לבנותיהם שם הגדולה סוליקא ושם הקטנה סו"ל כך עינינו רואות במקומינו א"ך מכאן הוכחה דלדידן בני מערבא אין אנו יודעין דשם סו"ל וסוליק"א אחד הוא דאי הוו ידעי. היש בעולם מי שקורא שני בניו בשם אחד אלא פשוט דלדעת בני מערבא שתי שמות נינהו ולכך לגבי דידן פשוט דצריך לכתוב סוליק"א ואם שינה פסול:
שוב מצאתי הדבר מפורש בס' מהרח"פ ספר חיים ושלום דף קכ"ד ע"ד שכתב ז"ל שרה דמתקרייא שרות"ה כ"ך מוהר"ם מודעי ז"ל בסדר הגטין ס"א ומוה"ר בס' פא"ת י"ם דס"א ודס"ו בה"א לבסוף כיון דשם שרותה נגזר משם שרה בלאו הכי יש לכותבו בה"א לבסוף ולא באל"פ וכתבנו שרותה חסר אלף אחר השי"ן ולא חסר וא"ו אחר הרי"ש וזה פשוט וכן נהגו רבני מתא ז"ל וכן אנחנו נוהגים אחריהם ונ"ל דמסתמא כל שם שרותה הוא בשעת הלידה שרה לכן יש לכתוב שרה דמתקריא שרותה. ואולם אם בשעת הלידה קרו מתחילה שרותה והכי קורין לה כל העולם אין לכתוב כי אם שרותה לבד והוא ברור עכ"ל הרי מכאן באירה דשם סוליקא אפילו יהיה עקרו נגזר משם סול עכ"ז אם ביום הראשין קרו לה סוליק"א הכי כותבין בגט ותו לא מידי היום י"ב לחדש כסלו תרס"ד פה סאלי וציו"ם וימ"ן:
הצעיר רפאל אנקאווא ס"ט:
אחרי זאת כתב עוד אלי החכם השואל נר"ו וז"ל לפעד"ן שהדבר הזה נכנס בפלוגתא של הכרעת הרב"ש והרב טו"ז על מ"ש מור"ם בס' קכ"ט סל"א וז"ל אמנם בשם אשה שקורים רעכי"ל אין כותבין רק רחל שהוא השם העקרי וכל כיוצא בזה עכ"ל וכתב הרב"ש בס' השמות באות רי"ש וז"ל אם קורים אותה רעכ"יל כתב מור"ם שכותבין רחל דוקא ובלבו"ש כתב דמנהג הוא דכותב רק רעכ"יל וי"ל הרב רמ"א איירי כשידוע שם העריסה היה רחל אז כותבין שם רחל אבל אם אין שם העריסה כותבים רעכ"יל וכו' ולדינא נראה אם ידוע שם העריסה היא רעכ"יל כותבים רעכ"יל ואם כתב רחל פסול ואם שם העריסה הוא רחל וקורים רעכי' יש לכתוב רחל המכונה רעכ"יל ואם אין שם העריסה כותבין רק שם רעכ"יל עכל"ה הרי מצאנו להרב"ש שאפילו שם זה של רעכ'יל הוא נגזר משם רחל כמ"ש מור"ם עכ"ז אם בשם העריסה קרו לה רעכ"יל הכי כתבינן ותו לא מידי גם כאן כותבים סוליקא הואל והוא שם העריסה. אבל הטו"ז אחר שהביא דברי מור"ם בס' השמות אות רי"ש והביא ג"ך דברי הלבוש דחולק איהו ניהו אחר זה הכריע ז"ל ולעד"ן להכריע בזה דאם נקראת כן מהעריסה רעכי"ל לחוד יש פסול אם כתב רחל וכו' וכן שם שערי"ל לא יזכור שרה כלל אבל בשם שארק"א יכול לכתוב שרה אפילו אם היה שם העריסה שארק"א והטעם בזה לפי שנקודת הקמץ תחת שרה כמו שארק"א ידעו הכל שהכל אחד הוא משא"ך בשערי"ל וכו' וכן מן רחל לרעכ'י"ל לא ידעו הבריות ששמה של רחל או שרה ובזה נראה דאין לכתוב רק אלו לחוד ואם ידוע שם העריסה היא שרה או רחל ואח"ך נשתנו לשעריל ורעכ'יל יכתוב שרה המכונה שערי"ל ולרחל המכונה רעכ'יל דהא אין שום רעותא בכתיבת המכונה אפילו שא"צ מדינא עכל"ה וא"ך הוא לפי הנראה מהכרעת הטו"ז זה שגם בנדו"ד כותבין סול מאחר שהנקודות שוות שנקודת החול"ם שתחת סו"ל כמו תחת סוליק"א והוי כמו שר"ה שארק"א שכותבין רק שר"ה אפילו אם שם העריסה הוא שארק"א על כן אם יראה בעיני אדני ר"ם לכתוב סול דמתקריא סוליקא לצאת כל הדעות וכו' וכת"ר יבחר ויקרב כי דעתו דעת עליון ואל אשר ילך הראש אחריו נלך ע"ך. אלה היו דברי החכם השואל כמוה"ר דוד צבאח מסדר הגטין נר"ו:
וזאת היתה תשובתי אליו לעד"ן דבנדו"ד כ"ע אפילו הטו"ז יודה דכתבינן סוליקא דהגם דשארק"א ס"ל כותבין שרה לא תדון מינה דגם בסוליקא וסול כותבים סול הואל ונקודותם שוים בחולם. חלילה דלאו כוונת הטו"ז לומר דמשום הנקודות בהם שוות משום הכי כותבין שרה אלא הכוונה היא בתר ידיעת העולם אזלינן וכוונתו לומר הואל ושרה ושארק"א נקודות אחת. מזה. העולם ידעו דעל שם שרה נקראת הואל ומבטאם שוה הרי העומדים סברי וגמרי דכוונת אביה על שם שרה ושארק"א היא שרה. לא כן בין סול וסוליקא לית מאן דידע לזה כלל ועקר וכלל א"ך הואל ופשוט דהואל ולא ידעי מזה אדרבא במקום דכתב סול דמתקרי סוליקא או להפך פסול דליכא בערי המערב דידע לאשה זאת שיש עליה שם סול כלל ואתי למיטעי ומה לנו לילך אחר מקומות הלועזים דידעי זה אין לך הדבר אלא למקומו ושעתו. והגם שאין הדבר צריך חזוק להפקת רצון ג"ך הילך גם על זה לשון מהריט"ץ ז"ל ובענין שם האיש ששמו נוג'ים דעו שנוג'ים הוא לשון כוכב וקורים כוכב בלשון ערבי ניג'ים אלא שנוג'ים הוא שם נערות כמו יצחק חקין וכו' כך קורים לקטנים נוג'ים אמנם עקר השם הוא ניג'ים בלשון ערבי ובלשון הקודש כוכב ולכך יכתבו כוכב דמתקרי ניג'ים דכך כתבו הפוסקים דשם השני בלשון לעז כותבים דמתקרי ולא המכונה אמנם מה שנסתפקתי בזה הוא אם כותבין דמתקרי ניג'ים או דמתקרי נוג'ים אפע"פ שכתבו הפוסקים חקין א"צ לכתוב חקין היינו דוקא בארצותינו שיודעים שניהם נוג'ים וניג'ים הכל אחד אלא שזהו שם נערות אבל באיזמי"ר שאין הכל בקיאים בשמות ערב"י ולא קראו אותו מעולם אלא נוג'ים ואם יראו בגט ניג'ים יאמרו אין זה האיש כי שמו נוג'ים והם אינם יודעים כי זה שם נערות וזה שם הגדלות הילכך צריכין לכתוב כוכב דמתקרי נוג'ים ודמי למה שכתבו הפוסקים שאם יש בעיר אדם ששמו כשם זה יצחק וזה נקרא בשם דנערות יכתבו גם שם דנערות וא"ך גם כאן נאמר כיון דשם באיזמיר אינם מכירין שם ניג'ים אלא נוג'ים אפשר שיכתבו דמתקרי נוג'ים לפי שמכירין בנוג'ים ואין מכירין בניג'ים כך נלע"ד עכל"ה. הרי לך פרשה פתוחה דבמקום דלא ידעינן אם שם סוליק"א נגזר משם סול כמו במקומותינו אלה. דין הוא שיכתוב שם סוליקא דוקא ותו לא מידי בלי שום פקפוק וצוי"ם וימ"ן הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט: