שו"ת צמח צדק הקדמון· רבי מנחם מנדעל בן אברהם קרועמל
שאלה ק"ח
עובדא באחד שהיה דר באחת מהקהלות מגליל לבוב בארץ ריסיא והיה נקרא שמו יהושע בן משה וברח משם מחמת ממון ובא אל ארץ רחוקה למדינת הים לעיר אמשטירדם ושינה את שמו וקרא את עצמו אברהם כהן ואחר כך חזר וברח משם וחזר ובא אל מקומו הראשון ומחמת הרעש המלחמ' שבמדינת פולין בא אל מדינת מעררי"ן ונקרא בפי כל בשם הראשון יהושע בן משה ונמצאו אנשים שהיו יודעים מזה שהוא היה באמשטרדם והיה נקרא אברהם כהן והוא רוצה לשלוח גט לאשה שנשא באמשטרדם היאך יש לכתוב בגט: נראה דזה הוא מה ששנינו בגיטין פרק השולח דף ל"ד בראשונה היה משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה התקין ר"ג הזקן שיהא כותב איש פלוני וכו' ומסיק עלה בגמרא אמר רב אשי והוא דאיתחזק בתרי שמי וכו' על פי מה שפירש הרא"ש בפסקיו הסוגיא ההיא והעולה מדברי פסקי הרא"ש ומהטור א"ה סימן קכ"ט כיון דאיתחזק בתרי שמי כותבין בגט שם מקום נתינת הגט עיקר ושם מקום כתיבת הגט טפל ויעויין בפסקי הרא"ש התם טעמא למילת' שכתב וז"ל משום דממה נפשך אי מגרש בשם שיש לו במקום הכתיבה נקרא שינוי לבני מקום הנתינה שאינם יודעים שיש לבעלה שם זה במקום אחר ואם יגרש.
בשם שיש לו במקום הנתינה נקרא שינוי לבני מקום הכתיבה ואם תבא האשה לגבות מנכסיו או לינשא באותו מקום יאמרו שאינה מגורשת לפי שאינם מכירים באותו שם הכתוב בגט וכו' עכ"ל ואם כן בנדון דידן צריכין לכתוב אנא אברהם דמתקרי יהושע בן משה וכו' כיון דאיתחזק בתרי שמי: ואע"ג דבנ"ד לא איתחזק בתרי שמי אלא במקום הכתיבה בה שנמצאו שם אנשים שיודעים שהיה נקרא במדינת הים אברהם כהן אבל במקום הנתינה לא איתחזק אלא בשם השני היינו אברהם כהן ומלשון הטור א"ה סימן קכ"ט משמע דלא מיקרי איתחזק בתרי שמי אלא היכי דאיתחזק בשני המקומות באלו שני השמות הא כבר הרגיש בזה הרב ב"י וכתב וז"ל נראה לי דלאו למימר' דאי לא איתחזק בתרי שמי במקום הנתינה אף על גב דאיתחזק בתרי שמי במקום הכתיבה הוה בכלל לא איתחזק בתרי שמי וכדמשמע לכאור' מפשט' דלישנ' דכיון דבמקום הכתיבה הוחזק שיש לו שם אחר במקום הנתינה למה לא יצטרך לכתוב שני השמות כיון דאיתחזק בתרי שמי וכן נראה מפירוש רש"י וכן כתב הר"ן בהדיא עכ"ל אלא דמייתי תשובת הרא"ש דלא משמע הכי אבל מכל מקום מסיק דהדבר צריך עיון וכיון דהניח הדבר בצ"ע ודאי דיש להחמיר דצריכין למיכתב שניהם וכן משמע שפסק בש"ע מדכתב סתם בסעיף ד' וז"ל אם עומד במקום אחד ושולח גט למקום אחר ובכל מקום יש לו שם אחד כותב שם מקום הנתינה ויכתוב שם מקום הכתיבה דמתקרי וכו' עכ"ל הרי אינו מחלק אי צריך שיתחזק בתרי שמי בשני המקומות או לא משמע דבחד' מנייהו דאיתחזק בתרי שמי צריך למיכתב שניהם והיינו מטעם שכתב הרא"ש כדלעיל לכך בנדון דידן יש לכתוב אנא אברהם דמתקרי יהושע בן משה וכו': וליכא למימר כיון דלא איתחזק כאן שיש לו עוד שם אחר במדינת הים אלא על פי שנים עדים שיודעים כך לא מיקרי איתחזק דלשון איתחזק משמע שהוא מוחזק כאן בשם אחר להרבה מן העיר ולא כשידוע להרב המסדר ולעדים לחוד כמו בנ"ד וכן משמע מהא דכתב הר"ן בפרק השולח אהא דאמר רב אשי והוא דאתחזק בתרי שמי וכו' בד"ה ונמצ' למדין וכו' שכתב וז"ל ונמצא למדין לפי דרך זה דהיכא דאיתחזק בתרי שמי כלומר שאף במקום הכתיבה קורין אותו לפעמים בשם מקום הנתינ' ולא כתב וכל שום אפילו כתב שם של מקום הנתינה שהיא יותר חשוב אינה מגורשת אבל לא איתחזק בתרי שמי במקום הכתיבה כלו' שאין קורין אותו שם אלא בשם אחד אע"פ שיודעים שנקר' במקום הנתינה בשם אחר ולא כתבו אלא שם של מקום הנתינה בדיעבד מגורשת וכו' עכ"ל הרי כתב כל שאין קורין אותו אלא בשם אחד אע"פ שיודעים שנקרא במקום הנתינה בשם אחר מיקרי ולא איתחזק וא"כ בנ"ד שלא נקרא כלל בשם אחר ואין יודעים משם אחר אלא שנים מיקרי לא איתחזק: הא כבר דחה הר"ן דעת המפרשים כך והאריך וכתב לבסוף וז"ל ונמצא פסקן של דברים שמי שיש לו שני שמות אחד במקום כתיבת הגט ואחד במקום נתינתו כל שידענו כן אע"פ שאינו נקרא במקום הכתיבה אלא בשם אחד צריך לכתוב שם של מקום הנתינה וכותב וכל שום בשביל שם של מקום הכתיבה.
וכו' וכל זה. כשידענו שיש לו שני שמות אבל אם לא ידענו לו אלא שם אחד אע"פ שלא כתב וכל שום הרי זה הגט כשר אפילו נודענו לו לאחר מיכן שם אחר כשר וכו' עכ"ל הרי מבואר בהדיא שמפרש הא דאמר רב אשי והיא דאיתחזק היינו שידענו אעפ"י שאינו נקרא כן ולשון שידענו שיש לו שני שמות דנקט הר"ן משמע כל שידוע הוא אפילו אינו ידוערק להרב המסדר הגט ולעדים צריך לכתוב שני שמות כיון שידוע הוא על פי שנים שהעידו כך שיש לו עוד שם אחר והכי מסתבר' דהרי עיקרי טעם דמתניתין הוא מפני לעז שאותן שבמקום הנתינה לא יהיו יודעים משם זה שבמקום הכתיבה ויאמרו לא נתגרשה מבעלה והיינו דקתני מפני תיקון העולם ואם כן אם הרב והעדים יודעים שיש לו שם אחר היאך מפקינן הלעז במה שאין הרבה יודעים משם אחר שיש לו במקום הנתינה הא מכל מקום חששא דלעז איכא לעיני הרב המסדר הגט והעדים החתומים בו או אפילו להרב לחוד תינח היכא דאין שום אדם יודע משם אחר מספיק' לא חיישינן לשם אחר אפילו נודע אחר כך שיש לו שם אחר ולא כתבו בגט וכל שום הגט כשר אע"ג דלבסוף איכא למיחש ללעז מכל מקום הגט כשר בדיעבד ולא מהדרינן אעובד' אבל היכא דהרב המסדר הגט יודע מתחלה שיש לו שם אחר ויודע דיש לחוש ללעז ודאי דהוי הגט פסול אי לא כתב וכל שום דמפני הלעז תיקן ר"ג לכתוב וכל שום וכו': ואין להקשות לפי זה למה נקט רב אשי לשון והוא דאיתחזק ולא קאמר לשון והוא שידענו היינו משום שאותן שיודעים משם אסר צריך שיהא מוחזק להם כך בשם אחר היינו שלשים יום ואם נמצאו כאן שנים שמוחזק להם שלשים יום באותו שם אחר שהם יודעים בו מיקרי איתחזק וחיישינן ללעז אף על פי שאין מי יודע מאותו שם אחר אלא הרב המסדר לחוד על פי אותן שנים.
ולאפוקי אם אין ידוע לאותן שנים שיש לו שם אחר אלא על פי שקרא הוא לעצמו ולא הוחזק בו שלשים יום לא מיקרי איתתזק. לכך נקט רב אשי לשון והוא דאיתחזק וכו': אבל אין לכתוב אנא אברהם כהן דמתקרי יהושע וכו' אע"ג דכך היה נקר' במה"י מ"מ אין לכתוב עליו כהן כיון דלאו כהן היא דבשלמ' הא דצריכין למיכתב שמו אברהם דאיתחזק ליה במדינת הים היינו משום דיכול אדם לשנות את שמו לשם אחר.
והנך תרי שמות תרווייהו קושטא נינהו שיש לו תרי שמות לכך אף על פי שאין קוראין אותו כאן בעירו אלא בשמו הראשון אפילו הכי צריכין למיכתב גם שמו השני כיון שיש לו תרי שמי אבל כהן אין אדם יכול לעשות לעצמו אם אינו כהן ואם כן היאך יש לכתוב בגט דבר שאינו לכך אין לכתוב כהן ועוד דאיכ' למיחש לתקלה דדילמ' אית ליה בנים מהאשה שבמדינת הים מקום שהיה קורא את עצמו כהן ויהיו נוהגין בהם קדושת כהן ויהיו פודין הבכורים ולא יהיו פדוים.
לכך ודאי דאין לכתוב כהן בגט: וליכא למימר דילמ' הא דהחזיק את עצמו במדינת הים בשם אברהם כהן לאו למימר' שהוא כהן מזרע אהרן דילמ' אינו אלא ששמו כהן כמו רב כהנא שהיה ישראל ונקר' בשם כהנא כדאית' בחולין פרק הזרוע רב כהנא אכל בשביל אשתו פי' רש"י שהיה אוכל מתנות כהונה בשביל אשתו שהיתה כהנת והוא היה ישראל וכן מצינו פרק בתרא דבב"ק דף קט"ו מתקיף לה רב כהן ודילמ' וגלימ' וכו' הרי שהיה אחד נקרא כהן אע"ג דמהתם ליכא ראיה כל כך דמצינן למימר שהיה נקרא רב והיה כהן ולא שהיה שמו כהן אבל מ"מ מן רב כהנא דפרק הזרוע איכא ראיה דאיכ' דשמיה כהן כמו רב כהנא.
ואם כן דילמ' נמי האי דהוה נקרא אברהם כהן לא שהוא כהן אלא ששמו כהן וכן משמע מדקרו ליה אברהם כהן ולא אברהם הכהן אלא ודאי דשמיה הוה כהן והיה נקרא שם בתרי שמות בשם אברהם ובשם כהן ושכיחי טובא האידנא קוראים אותם בתרי שמות כחד' ישראל חיים משה שמואל הא לאו מילת' הוא שהרי נודע לנו שהיה מחזיק את עצמו לכהן שם ולא שהיו קוראין אותם בתרי שמות אלא שהיה עולה לתורה לכהן והא דקראוהו אברהם כהן ולא אברהם הכהן הא לאו מילת' הוא חדא דכן דרכן של בני אדם לקרוא לכל' כך פלוני כהן ואין מדקדקין לומר הכהן ועוד הא מצינן נמי בכי האי גוונא בקרא מלכים ד' וזבוד בן נתן כהן רעי המלך פי' זבוד בן נתן כהן היה חבר ורעו למלך הרי לא כתיב נתן הכהן אלא נתן כהן ומכל שכן לשון בני אדם דרכן לומר כן לכך אין לכתוב בגט כהן וכי תימא א"כ אם לא יהיו כותבין בגט כהן חיישינן לתקלה שבמקום הנתינה יאמרו שאין זה בעל אישה זאת אף על פי שאנו מודיעין להתם דלאו כהן הוא מ"מ חיישינן לזמן ארוך שישכחו הדבר ויקלקלו עליה דכה"ג כתב הר"ן דחיישינן לזמן ארוך הא לאו מילתא הוא דכיון דהרבה מהפוסקים ס"ל דאפילו במי שהוא כהן באמת אינו צריך לכתוב כהן הביאם הרב ב"י ובש"ע סימן קכ"ט תו לא חיישינן לתקלה כיון דאין צריך לכתוב כהן אפי' לדידן דנהיגין למיכתב כהן לא חיישינן לתקלה בכה"ג לזמן ארוך כיון דאיכא דסבירא להו דלא צרכינן אפילו לכתחלה למיכתב כהן לכך שפיר דמי שלא לכתוב כהן אלא דסלקא אדעתאי למימר דילמא בנדון דידן כיון שקרא את עצמו במדינת הים כהן ואיתחזק בשם זה ואינו כהן יש למיכתב אנא אברהם דמתקרי יהושע וכל שום וחניכא דאית ליה וא"כ תו ליכא למיחש לתקלה שלאחר זמן יאמרו שאין זה בעלה כיון דלא נזכר בגט שהוא כהן כיון דכתיב בו וכל שום וחניכא וכו' אע"ג דאנן ס"ל כר"ת בפרק השולח דף ל"ד בד"ה וכל שום שיש לו וכו' שכתב דאין לכתוב וכל שום וכו' היינו משום דנראה זה הגט של אדם אחר הוא כיון שאין לזה שום וחניכא אבל בנ"ד הא יש לו חניכא שהיה נקרא כהן ושפיר דמי למיכתב וכל שום וחניכא וכו' אבל הסכמת הרב הגדול אור ישראל וקדושו הגאון מהו"רר העשיל הוא שאפי' וכל שום וחניכא וכו' אין לכתוב ולא יהיו כותבין אלא אנא אברהם דמתקרי יהושע בן משה וכו' לכך אין לכתוב כ"א אנא אברהם דמתקרי יהושע בן משה וכו' הנלע"ד כתבתי והסכים על כל זה הרב הגדול הגאון הנ"ל וכן הסכימו שאר גדולי הדור אשר המה פה בעת הזאת יום ב' טו"ב מנחם תט"ז לפרט קטן: