אור ברסלב

שו"ת צמח צדק הקדמון· רבי מנחם מנדעל בן אברהם קרועמל

שאלה צ"ט

שאלה צ"ח

שלום לו ולתורתו בחילו ובארמנותן ולעד תעמוד תהלתו אהובי וחתני נ"י פ"ה עמוד הימיני מהר"ר גרשון יצ"ו: את אשר כתב מכ"ת משלשה שלקחו בשותפות סחורה בהקפה על משך שנה תמימה והתנו ביניהם שכל משך זמן ההקפה יהיו מתעסקים שלשתן בסחורות ההם ובחליפיהן הן מעות הן סחורה לטובת שותפות שלשתן חלק כחלק יאכלו וכן הפסדות ח"ו חלק כחלק יהיה ועתה רוצה אחד מן השותפים למכור חלקו כאחד והשנים האחרים מוחים על ידו וזה טוען שרוצה לישאר עמהם בכל אחריות כבראשונה וגם רוצה לישאר עמהם בכל התעסקות כבראשונה ואלו השנים טוענים שחוששים שיתעצל בעסקים כיון דלא מעלה ולא מוריד לו בין יהיה ריווח ובין יהיה הפסד: תשובה יראה לי דהדין עם שני השותפים שיכולים לעכב על השלישי שרוצה למכור חלקו דטענתם טענה כיון שהכל שייך ללוקח שלו ולא מעלה ולא מוריד לו בין שיהיה ריווח ובין שיהיה הפסד חיישינן שיתעצל בעסק השותפות: ויש להביא ראיה לזה מסוף פרק הגוזל בתרא ד' קי"ו דתני' רשאים חמרים להתנות שכל מי שיאבד לו חמורו יעמידו לו חמור אחר וכו' ואם אמר תנו לי ואני לוקח אין שומעין לו ופריך פשיטא ומסיק אפילו היכא דאית ליה חמור אחר דשאני נטירותא דחד מנטירותא דתרי ע"כ הרי מבואר אפילו בשיש לו כבר חמור אחר דצריך לשומרו חיישינן לשלא ישמור יפה כמו שהיה שומר כשהיו לו תרי כל שכן לשאין לו כל מדידיה לשמור דאיכ' למיחש לשלא ישמור יפה וכדמשמע מהא דפריך פשיטא למאי דאמר תנו לי דמים ולית ליה חמור אחר ואם כן ה"ה בנדון דידן אם ימכור זה חלקו לאחר לא יהיה לו נפקותא במ"ומ בין שירוויח בין שיפסיד ודאי דחיישי' לשלא יתן דעת על המש' והמתן ויתעצל ואפילו לשלא ישמור יפה נמי איכא למיחש דכיון דסוף סוף אחריו' של הלוקח הוא שאעפ"י שהוא נשאר באחריות נגד השותפים מ"מ חייב הלוקח להשלים לו הכל לכך חיישינן אפילו לשלא ישמור יפה ומכל שכן שיתעצל בעסק משא ומתן:

ואע"ג דאפשר לחלק דהתם שאני בחמרים שאין חייבים להעמיד חמור אחר לזה שאבד חמורו אלא מפני שהתנאי שביניהם לכך בטעם כל דהו יכולין לדחותו ולומר אין לך אלא כמו שהתנית דהיינו חמור דוקא ולא דמים מפני שיכולין לומר שמתחלה היה כוונתינו בתנאי זה כדי שישמור יפה ובתנאי הולכין אחר הכונה דהשתא אפילו להוציא ממשמעות לשון התנאי אזלינן בתר כונת התנאי כל שאינו מתחייב יותר על התנאי כמו שכתב בתשובת קלו"ן שורש קי"ב וז"ל נראה לעניות דעתי שכל תנאי שאדם מתנה אין הולכין אחר הלשון התנאי דוקא וכו' אלא יתחייב המתנה אפילו בדבר שאינו יוצא מתוך לשון התנאי רק שלא יקשה עליו יותר ממה שהתנה עם חבירו והביאו הרב ב"י בש"ע מטור ח"מ סימן ס"א ומכל שכן דאזלינן בתנאי בתר הכונה כדי לקיים לשון התנאי כמו בנ"ד שהתנו להעמיד לו חמור אחר ויכולין ליתן טעם על הכוונה שלא התנו אלא על החמור כדי שישמור יפה התם הוא דהוי טענתן טענה אבל בשותפים שיש לכל אחד חלק סחורה אפשר דיכול כל אחד לעשות בשלו מה שירצה דכיון דהוא נשאר מתעסק עמהם מתחייב באחריות הרי ליתא להא דאמרו קרנא לרווחא משתעבד ולמזלא דבי תרי עדיף אלא שהם טוענים שיתעצל בעסק משא ומתן דילמא הא לאו טענה הוא דכיון דהאחריות נשאר עליו נגד שותפיו ואעפ"י שהלוקח שלו צריך להשלים לו מ"מ פעמים שאין לו או שצריך למיקם עמו בדינא ודיינא ודאידיהיה חושש לזה ויהיה זריז ונשכר במשא ובמתן כאלו היה עסק שלו לגמרי כבתחלה דהא אשכחן דחששו חז"ל אפילו לשיעיד עדות שקר מפני חשש שיצטרך למיקם בדינא ודיינא כמו שכתבו התוס' פרק חזקת הבתים דף מ"ז בד"ה קבלן אמרי לה מעיד וכו' וז"ל תימה דמאי נפקא מיניה דאי אתי מלוה את של קבלן אתי קבלן וקטריף את של לוה כיון דאית ח אחריתי וכו' ונראה דהיינו טעמא דקבלן אינו מעיד ללוה אף על גב דאית ליה ארעא אחריתי משום דטריחא ליה מילתא למיקם עלה בדינא ודיינא וכו' עכ"ל וכן כתב נמי הרב ב"י בטור ח"מ סימן ל"ז בדין השוכר אם לקח בידו השכירות וכו'.

יעויין שם: הרי מבואר דחוששין אפילו לשיעיד עדות שקר מפני הטרחת דינא ודיינא. אף על פי דעונש עדות שקר חמור מאוד ומאיימין עליו הרבה קודם שיעיד אפילו הכי חוששין שיעיד עידות שקר דכ"כ קשה הטרחת דינא ודיינא מכל שכן שיעשה זאת ויהיה זריז במשא ובמתן כדי שלא יפסיד ויצטרך ל' בדינא ודיינא להוציא ההפסד מלוקח שלו ולא דמי לחמרים: אבל מ"מ נראה כיון דסוף סוף שחצי נטירותא והתעסקות דידיה כשאין לו לדאוג אלא על הטרחת דינא ודיינא מנטירותא והתעסקות דידיה כשצריך לדאוג על הפסד ממון דידיה לכך טענת השותפים טענה היא דומיא דחמרים דמסיק התם שאני נטירותא דחד מנטירותא דתרי ולא מהני הא דצריך לשמור בלאו הכי ה"ה נמי בשותף זה שמכר חלקו אע"ג דצריך להיות זריז בעסקיו כדי שלא יצטרך לירד בדינא ודיינא אם הלוקח שלו מ"מ אינו דומה לזריזות שעושה כדי שלא יפסיד ממון שלו לכך טענת השותפים טענה הנלע"ד לפום ריהטא כתבתי:

תוכן העניינים

שו"ת צמח צדק הקדמון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה