אור ברסלב

שו"ת צמח צדק הקדמון· רבי מנחם מנדעל בן אברהם קרועמל

שאלה ע"ה

שאלה ע"ד

ועל אשר שאל מכ"ת עוד על יין שרף הנעשה מחרצנים וזגים של גוים זה אין צריך פנים ואיסור גמור הוא ומשנה שלימה היא בפרק ב' דע"ז החרצנים והזגים של גוים אסורים וכו' דברי ר"מ וחכמים אומרים לחים אסורים ויבשים מותרים ומפרש בגמרא לחים כל י"ב חדש יבשים לאחר י"ב חדש וכו' ובטור י"ד סימן קכ"ג ובב"י התם הכל מבואר וכל מה שכתב מכ"ת בזה ברור הוא דודאי היין שרף הנעשה מחרצנים והזגים אסור הוא והא שרוצים לומר למה כתבו האחרונים על יין שרף שעושין מיין נסך שהוא אסור ולא כתבו מידי על היין שרף הנעשה מחרצנים וזגים היינו משום דאפשר שלא היו עושין יין שרף בימיהם מחרצנים וזגים או משום דיין שרף מיין נסך מצוי הוא בכל מקום אפילו בארצות ומקומות שאין גדילין שם ענבים מפני שמוליכין יין למרחקים הרגילין לעשות מיין שמתקלק' קצת יין שרף משובח גם לא אתו לאשמועינן באיסור יין שרף הנעשה מיין נסך אלא דלא תימא כיון שאינו רק זיעה בעלמא דמישרי שרי קמשמע לן דאיסור גמור הוא דטעמו כעיקר קיימא לן בהא.

ואם כן אין חילוק בין הנעשה מיין. ובין הנעשה מחרצנים דלעולם טעמו כעיקר: ואשר מקצת בעלי בתים הגידו למכ"ת כי פה נוהגין היתר ביין שרף הנעשה מחרצנים וזגים של עכו"ם שקר הגידו ואין לך ראיה גדולה מזו שהרי בשטר שכירות שיש ליהודי מהשררה על שפיכת יין שרף שאין אחר רשאי לשופכו ולמכרו כי אם הוא מבואר מתוכו ציווי ופקודת השררה אחרי שהחרצנים והזגים של גוים אסורים הם לישראל לעשות מהם יין שרף על כן מחוייבים היהודים ליתן החרצנים והזגים שלהם דוקא להשוכר ההוא ששכר חזקת יין שרף וכן שמרי היין רק היהודי ישלם עבור השמריםוהזגים דבר הראוי על פי מנהיגי הקהלה יצ"ו מקח השוה הרי אין לך פרסום גדול מזה שהיין שרף הנעשה מחרצנים וזגים של עכו"ם שנוהגין פה איסור כדין הגמרא והפוסקים ואין נוהגין קולא כלל בזה ואשר הגידו כך למכ"ת שמקילין פה הוציאו דבה וראויים המה לעונש: וצדקו דברי הרשב"א שכתב על נקב שנמצא בדקין ונראה שנברא כן מתולדתו ואמרו לו בעלי בתים שכן דרכן של רוב הבהמות וכתב הוא שאין להאמין להם הובא בב"י בי"ד סימן מ"ו וכן כתב בים של שלמה בפרק אלו טריפות סימן צ"ה וז"ל כי כך הרגל לשונם להקל ואומרים שכך הוא בנמצא וכו'.

עכ"ל וכן כתב בתשובה ר"מ מינץ סימן ע"ט וז"ל הגם אם שמעתי אין אני סומך כלל על עדותן כהאי גונא דרובים כיזובים מעיקרא טוב שבהן השומע לא דק ומדמה מילתא למילתא דלא דומה וכו' עכ"ל וכן כתב עוד בתשובה ר"מ מינץ סימן פ"ז וז"ל אך מחמת סהדותא של ההוא רבי דוד לא מעלה ולא מוריד כי אין לסמוך כלל בכי האי גונא ואין לסמוך עליהם כלל וכמה פעמים אנשי דכוותיה אמרו עדות כה"ג דהוי לגמרי נגד הדין והדת יש מכח שלא הבינו הדבר וטועים ויש שמדמין מילתא למילתא ויש העושין כדי להחזיק דבריהם וכן איתא בפרק יש נוחלין דף ק"ל תנו רבנן אין למידין הלכה מפי תלמוד ולא מפי מעשה וכו' אמר ליה רב אשי לרבי יוחנן כי אמר לי מר הלכה ניעבד מעשה אמר ליה לא תעביד עד דאמינא לכו הלכה למעשה עיין שם בפירוש רשב"ם שמע מינה אפילו רב אשי שהיה ת"ח החמיר ר' יוחנן דלא נעביד מעשה עד דאמר להו מכל שכן אינשי דעלמא דאין לסמוך עליהם כלל וכו' עד כאן לשונו ומאוד אני נזהר שלא לסמוך על סתם בעלי בתים שאומרים ממנהג כאשר באמת באתי על החקירה מכמה עניינים שרצו להגיד על המנהג והיו משקרים: ולי נראה להביא ראיה דאין להאמין לסתם בעלי בתים מפרק קמא דחולין ריש דף ז' דאמר התם אהא דהעיד רבי יהושע בן זרוז בן חמיו של רבי מאיר לפני רבי על רבי מאיר שאכל עלה של ירק בבית שאן והתיר רבי את בית שאן כולה על ידו כו' ואמר תו התם מכאן לתלמיד חכם שאומר דבר הלכה שאין מזיחין אותו ואמרי לה אין מזניחין אותו ואמרי לה אין מזחיחין אותו וכו' הרי מבואר דוקא מתלמיד חכם שאומר דבר הלכה אין מזיחין אותו אבל סתם אדם ודאי דמזיחין אותו ואין סומכין עליו דאי לא תימא הכי מאי רבותיה דקאמר מכאן לת"ח שאומר דבר הלכה שאין מזיחין אותו הא כל אדם נמי סומכין עליו אלא ודאי דוקא נקט ת"ח ולא סתם אדם:

תוכן העניינים

שו"ת צמח צדק הקדמון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה