אור ברסלב

שו"ת צמח צדק הקדמון· רבי מנחם מנדעל בן אברהם קרועמל

שאלה ל"ד

שאלה ל"ג

שכונת היהודים שהיא מחוץ לעיר המוקפת חומה ומסתפקים מן המים שבתוך העיר ועתה מקרוב השתדלו מן השררה יר"ה להמשיך אל שכונת היהודים מים מן הגן שלו שהוא סמוך לשכונת היהודים רק שצריכים ליתן מס קבוע להשררה יר"ה בכל שנה ושנה עבור זה.

יורינו מורינו היאך יש לגבות הוצאה זו שעשו על תקוני המרזבות להמשיך המים אל שכונת היהודי' וגם היאך גובין המס הקבו' שנתחייבו ליתן אי גובין לפי הממון או לפי הבתים או לפי הבעלי בתים. תשובה דבר זה יתבאר מתוך התוספתא הביא הרי"ף והרא"ש פרק קמא דבבא בתרא וז"ל.

מי שיש לו בית בחצר האחרת בני חצר משעבדין אותו לעשות עמהן דלת ונגר ומנעול לחצר. ושאר כל הדברים אין משעבדין אותו ואם היה שרוי עמהן באותו חצר משעבדין אותו על הכל.

ומי שיש לו חצר בעיר אחרת בני אותה העיר משעבדין אותו לחפור עמהם בורות שיחין ומערות ואמת המים ושאר כל הדברים אין משעבדין אותו ואם היה שרוי עמהן בעיר משעבדין אותו על הכל וכו' כופין בני העיר זה את זה לקנות להן בית הכנסת וספר תורה ונביאים וכתובים ע"כ לשון התוספתא: והטור ח"מ הביא כל זה ריש סימן קס"ג בקצת שינוי סדר הבבות והלשון.

וז"ל בני העיר כופין זה את זה לעשות להם חומה דלתים ובריח ולבנות להם בית הכנסת ולקנות להם ס"ת ונביאים וכתובים וכל מי שיש לו חצר בעיר אחרת ואינו דר שם חייב לסייעם בחפירת בורות שיחין ומערות אבל בשאר דברים אינו חייב לסייעם וכו' וכשגובין גובין לפי הממון ולא לפי הנפשות ולאחר שחלקו לפי הממון רואין ג"כ איזה בית קרוב לחומה הוא פורע יותר כיצד וכו' עכ"ל: הרי מבואר שלא כתב הטור שיש לגבות גם לפי הבתים אלא דוקא בעשיית חומה דלתים ובריח ומחלק בין בתים הקרובים לחומה לשאין קרובים אל החומה.

משום דחיישינן לגזילת ליסטים וכו': אבל שאר דברים כגון בנין בית הכנסת וס"ת וכו' וחפירת בורות שיחין ומערות אין גובין אלא לפי הממון. ומשום הכי לא כתב הטור מידי בהו לחלק היאך לגבות משום דדבר פשוט הוא דכל מילי דלית ביה סכנות נפשות לא אזלינן אלא בתר ממון כמו שכתבו התוספות בפרק קמא דבבא בתר' דף ז' בד"ה לפי שבח ממון וכו'.

וז"ל כיון דאין סכנות נפשות לא אזלינן אלא בתר ממון וכו' עכ"ל. וכן כתב הרא"ש התם: ולכך בית הכנסת אף על גב דהכל צריכין לה אפילו הכי אין גובין אלא לפי הממון כדאיתא בהג"ה ש"ע מטור ח"מ בסי' קס"ג סוף ס"ג ואפילו דברי' שאין כולם צריכים כגון בית חתנות ומקוה גובין לפי הממון מכולם והיינו משום כיון דתקנתא דציבורא הוא ולית ביה סכנות נפשות לא אזלינן אלא בתר ממון: וכן נמי בשכירות החזן כתב הרשב"א בתשובותיו הביאו הרב ב"י בטור א"ח סימן נ"ג שגובין לפי ממון.

אף על פי שהוא מוציא את הדל כעשיר. מכל מקום אין יד העני משגת כיד העשיר וכיון שהוא תקנת הצבור ונעשית על ידי ממון גובין כפי ממון הוא הדין נמי תיקון המים להביא אל שכונת היהודים תקנות הצבור הוא ונעשית על ידי ממון גובין לפי ממון: ואפילו לדברי רב האי שכתב בשכירות החזן שגובין החציה לפי הנפשות וכן אנו נוהגין לפסוק כדאיתא בב"י בטור א"ח סימן נ"ג מכל מקום בנדון דידן התיקון המים גובין הכל לפי הממון אפילו לדברי רב האי.

ולא דמי לחזן משום דבחזן שאני כמו שכתב רב האי גופא מילתא בטעמא דתפלות כנגד תמידין ומוספין ושאר קרבנות צבור תקנו והן באין ממחצית השקל שהיו הכל שוין בזה לכך הדעת מכרעת שיש לגבות לפי הנפשות אלא לפי שבוחרים החזן היודע לנגן ומרבים בשכרו לכך גובין גם לפי הממון:הרי העיקר הוא שהתפלות הם לפי הנפשות אבל מידי אחרינא שכולם צריכין זה כמו זה כגון בית הכנסת ומקוה כיון שהוא תקנת הקהל ונעשית על ידי ממון גובין לפי ממון לחוד אפילו לדברי רב האי: ואם לחשך אדם לומר דחפירת בארות המים מיקרי עסקי נפשות כיון שחיי נפש הם ואפשר שאין העשיר צריך יותר מעני וגובין לפי הנפשות ויש לדמות זה ליש מי שכתב שאם צוו שלא למכור לחם ליהודים או אסרו השחיטה שגובין לפי נפשות כדאיתא בהג"ה ש"ע מטור ח"מ סימן קס"ג סעיף ג'.

הא ליתא דלא דמי להתם דהתם מיירי שגזרו שלא למכור כלל לחם ליהודים או שאסרו משחיטה לגמרי ולא אפשר להו בלא לחם ובשר. והעני צריך ללחם ובשר כמו העשיר לכך יש מי שכתב שגובין לפי נפשות אבל בנדון דידן שכבר היו להם מים כדי סיפוקם אלא שרוצה לעשות תיקון המים שיהיה להם רווחה ביותר שלא יהיו צריכים לילך לשכונת הגוים עבור המים וגם לפעמים אין נח להם לילך בלילה גם פעמים ביום חגם אין מניחין לילך אל העיר עבור המים או שעושים רשעה ודאי שתועלת לעשירים יש בזה יותר משל העני שאין העני מדקדק בזה כל כך: וכה"ג כתב רב האי בתשובה שהבאתי למעלה וז"ל כי התפארת והנדיבות כגון אלו הדברים שאינם הכרחיים הולכין אחר הממון וכו' עכ"ל.

הרי כתב בהדיא שהדברי' שאינ' הכרחיי' הולכים אחר הממון: וכי תימא כיון דהכי הוא שלא היו צריכים המים אלא להרווחה בעלמא אם כן אין לדמות זה להא דאמרו בתוספת' שכופין בני העיר זה את זה על חפירת בורות דהתם מיירי דלית להו מים כלל ולא סגי להו בלאו הכי. אבל כאן היה להם מים כבר אלא שלרווחא בעלמא מושכין המים לשכונת היהודים ואין יכולין לכוף זה את זה על כיוצא באלו הדברים בהא אין גובין לפי הממון.

כי באולי לא רצו העשירים לתקן המים אלא אדעתן שלא יגבו אלא לפי נפשות הא ליתא כיון דהעשירים גלו את דעתם שהם חפצים בתקון המים שעשו מגלגלין עליהם את הכל וגובין לפי הממון כמו שכתב הרמב"ם הביאו הטור ריש סימן קס"א דכיון שלא התנו בפירוש שיהיו גובין לפי נפשות ועשו סתם מיקרי גילוי דעת ומגלגלין עליהם את הכל שגובין לפי ממון: ובר מן דין נראה לי לומר דהמשכת המים אל שכונ' היהודים דומה לחומת העיר שהיא תועלת הממון דחיישינן לשריפת הבתים חס ושלום וע"י הממון שמוציאין על המים שיהיו מצויים להם יהיו קרובים להציל והעשירים יש להם לחוש יותר שבתיהם מלאים כל טוב.

מה שאין כן עניים. וטפי יש לדמות המשכת המים לחומת העיר מהא דכתב מהרר"מ על שכירת מנין לימים נוראים הובא במרדכי פרק קמא דבבא בתרא דמדמה לחומת העיר שכתב שיש לגבות לפי הממון דדומה לחומת העיר משום שאינם הולכים חוץ לעירם למנין בעיר אחרת לפי שיש להם טורח להניח בתיהן ריקן וממונם וחובותיהם וכו' הרי דמה שכירות מנין בימים נוראים לחומת העיר מכל שכן שיש לנו לדמות המשכת מים לחומת העיר דשריפת בתים שכיח הוא לכך יש לגבות לפי ממון: אלא שלפי זה יש מקום לומר שיש לגבות קצת גם לפי הבתים אבל מכל מקום בתים של העשירים שוים יותר משל עניים לכך נראה שיש לגבות שלשה חלקים לפי הממון.

וחלק רביעי לפי הבתים:

תוכן העניינים

שו"ת צמח צדק הקדמון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה