אור ברסלב
שות פרי עץ חיים תשובה תתלב

שות פרי עץ חיים· רבני בית המדרש הגדול עץ-חיים באמשטרדם

תשובה תתלב

תשובה תתלא

שאלה נו מעשה שהיה כך היה אשה אחת נתנה לנער אחד חטין לטחון כשהלך לטחון פגע בו חבירו ואמר לו כיון שעדיין לא טחנת את שלך ואתה בטל תקח זה הקמח ותוליך אותו לפלונית שהוא שלה ויהי בדרך ויפגש בו ליסטיס מזויין ורץ אחריו והנער ירא פן יתעולל בו השליך השק שעליו שנתן לו חבירו וברח עד שהלך הלסטים הלז אח"כ הלך לבקש השק ולא נמצא בא חבירו שנתן לו השק ולקח השק של האשה שנתנה לנער לטחון חלף השק השני מיבעיא לן השתא כיצד יהיה משפט הנער ומעשהו אם חייב לשלם השק שהשליך ואם חבירו יוכל לתפוס השק של האשה שנתנה לנער יורנו המורה ומהתמ"ש:

תשובה דבר פשוט הוא שהשק שתפס חבירו של הנער לא תפס יפה אלא ינתן לבעליה כי אין דין ודברים כי אם בין הנער לחבירו אם הנער חייב לשלם דמי השק והקמח שהשליך או אם הוא פטור לא עם היהודי' בעלת השק. והנה מהא דקיימא לן שהמציל עצמו בממון אחרים חייב לשלם הנער הלז יחוייב לפרוע לחבירו דמי השק והקמח שהשליך לברוח מפני הליסטיס פן יהרגנו או יתעולל בו כנ"ל לכאורה:

תדע דגרסינן בב"ק דף קי"ז ע"ב ובסנהדרין דף ע"ד דאמר רבא רודף שהיה רודף אחר חבירו ושבר את הכלים בין של נרדף ובין של כל אדם פטור מאי טעמא מתחייב בנפשו הוא. ונרדף ששבר את הכלים של רודף פטור של כל אדם חייב של רודף פטור שלא יהא ממונו חביב עליו מגופו של כל אדם חייב שמציל עצמו בממון חבירו ורודף שהיה רודף אחר רודף להצילו ושיבר את הכלים בין של רודף בין של נרדף ובין של כל אדם פטור ולא מן הדין שאם אי אתה אומר כן נמצא אין לך כל אדם שמציל את חבירו מיד הרודף ע"כ והנה הרמב"ם פסק כאותה מימרא בהלכות חובל ומזיק פ"ח הלכה י"ב וי"ג וי"ד עי"ש: הרי יש ללמוד מדין הנרדף ששבר כלים של אחרים שאלו הכלים היו מעכבין אותו לברוח והציל נפשו כששברם דרך הילוכו וחייב לפרוע לנדון דידן שהמשא שעל הנער מעכב אותו מלברוח וכשהשליך אותו מעליו רץ כצבי והציל את נפשו בממון אחרים ששלם ישלם את דמיו לחבירו כי אם היה הליסטים בא עליו והיה לוקח השק מידו היה פטור אבל עכשו שעשה מעשה בידים חייב:

אמנם נלע"ד דלא דמי נ"ד לנרדף ששבר כלים של אחרים דהתם חייב לשלם דבגופו שברם דרך הילוכו ועי"כ נמלט ואילו עמד במקומו היה נהרג וכלים נמלטים הרי דהציל נפשו בממון חבירו:. אבל בנ"ד הנער הלז השק שהיה נושא כבר היה אבוד ממילא כי אם היה עומד במקומו או הולך לאט במשא כבד שעליו ישיגהו הליסטים ויקחנו ממנו ושמא גם הרוג יהרגנו כי על כן לא עשה כלום במה שהשליך השק שעליו שמ"מ היה אבוד מעיקרא בפגע רע מהליסטים מזויין הרץ אחרי הנער ולא קרינן ביה הציל נפשו בממון חבירו דכנשרף דמי והנה כי כן פטור מלשלם:

ראיה לדבר ממאי דגרסינן בב"ק דף קי"ו ההוא גברא דאנסוהו גוים ואחוי אחמרא דרב מרי בריה דרב פנחס אמרי ליה דרי ואמטי בהדן דרא ואמטי בהדייהו אתא לקמיה דרב אשי פטריה א"ל רבנן לרב אשי והתניא אם נשא ונתן ביד חייב א"ל ה"מ היכא דלא אוקמיה עליה מעיקרא אבל היכא דאוקמי' עליה מעיקרא מקלא קלי וכו' ע"כ: ועיין בהרמב"ם פ"ח מה' חובל ומזיק עד הלכה ד' ודברי הרב המגיד:

הרי לך דאם בא האנס והכריח ליהודי להראות ממון אחרים דפטור טל מה שהראה כי הוא אנוס ולא זו בלבד אלא אם הכריחו עוד להביא ועשה מעשה בידים ונשא ונתן ביד האנס דפטור אם הוא בענין שיד האנס שולטת ליטלו וחשוב כאלו נטלו האנס בידו ומינה לנ"ד הנער שהשליך השק מעליו לא גרם הנזק לחבירו כי מעיקרא מקלא קלי כיון שהליסטים יכול להשיגו וליקח השק מידו אם היה עומד במקומו או שהיה בורח ממנו והשק על שכמו וחשבינן ליה כאילו נטלו הליסטיס מיד הנער ופטור מלשלם ואין הפרש בין אם עומד האנס בצד הממון ההוא כעובדא דנה לנ"ד שהליסטים מרחוק עמד וראה הנער נושא השק ורץ אחריו דהסברה נותנת כיון שכובד משא השק מעכב את הנער לרוץ בחפזון ואם יברח מהליסטים והשק על שכמו בודאי ישיגהו הליסטיס ויקח השק מידו כאילו הליסטי' עומד בצדו דמי וידו שולטת בו קרינן ביה ומיקלא קלי:

ראה זה מצאתי לפטור את הנער דנ"ד מלשלם וכן דעתי נוטה להלכה וזה נ"ל מספיק להשיב שואלי דבר אבל לפי שהרב הגדול מהרי"ט צהלון ז"ל נשאל על נ"ד עיין בספרו שאלה קפ"א והשאלה כלשון שאלתנו דלעיל ממש והרב הנ"ל מחייב את הנער לשלם הוכרחתי להעתיק תמצית דברי הרב הנה ויוכל המעיין לראות בדברי הרב בארוכה:

הנה תחלת דברי פי הרב לכאורה לפטור את הנער כיון שהליסטים בא עליו בחרב שלופה והו"ל אונס ליסטים מזויין ופטור אמנם שאין זה מספיק לפוטרו כיון דקיימא לן דהמציל עצמו בממון אחרים חייב והרי לא נלקח ממנו השק אלא הוא השליכו מעליו ועשה מעשה בידים וחייב ולא יש טעם לפטור הנער אא"כ אם נקרא המשאוי שעל הנער המעכבו מלברוח וממהר להביא הרודף אחריו בשם רודף דאז יהיה פטור והראיה שהביא מדברי הרמב"ם פ"ת מהל' חובל ומזיק ה' ט"ו וז"ל ספינה שחשבה להשבר מכובד משאה ועמד אחד מהן והקל ממשאה והשליך לים הרי זה פטור שהמשא שבה רודף אחריהם להורגם ומצוה רבה עשה שהשליך והושיעם ע"כ והביא גם הוא מ"ש הרמב"ם פי"ב מה' גזילה ה' י"ד ז"ל ספינה שהיתה מהלכת בים ועמד עליה נחשול לטובע' והקלו ממשאה מחשבין לפי משאוי ואין מחשבין לפי ממון ואל ישנו ממנהג הספנים עכ"ל ואע"ג דהרב המגיד פי' דלא קשו אהדדי דברי הרמב"ם הנז' דספינה שעמד עליה נחשול מיירי שאין הספינה טעונה יותר מדי ואין משאה רודף אלא הנחשול משליכין לפי משאוי והמשליך מציל עצמו בממון אחרים וחייב והא דספינה שחשבה להשבר וכו' מיירי שהים הולך בנחת כדרכו אלא שמשא הספינה כבד והמשא הוא הרודף והמשליך פטור. ולפי הדברים האלה יחוייב הנער לשלם כי הלסטים הוא הרודף לא המשא דומיא דנחשול שהוא הרודף ולא משא הספינה כבר איתותב הרב המגיד מבעל נימוקי יוסף הביא דבריו הכסף משנה על ההיא דספינה שחשבה להשבר עי"ש:

והנה הרב מהריט"ץ יישב דברי הרמב"ם באופן דלא קשו אהדדי ואין מקום להשגת הראב"ד וזה כי הרמב"ם בההיא דספינה שחשבה להשבר לא נחית להורות אם משליכין לפי ממון או לפי משקל אלא דין אחר והוא אם אחד מיושבי הספינה השליך לים לא לפי חשבון המשאוי אלא הכל מאיש אחד אם חייב לשלם כי עשה מעשה בידים והציל עצמו בממון חבירו ואף ההיא דספינה שחשבה להשבר מיירי ע"י נחשול כד"א והאניה חשבה להשבר והורה לנו דהמשליך פטור ומצוה עשה אמנם ההפסד מחשבין על טועני הספינה כמו שפירש הוא ז"ל בה' גזילה ספינה שעמד עליה נחשול והקלו ממשאה מחשבין לפי משאוי ור"ל שאם מרוב המהירות לא השליכו כפי חשבון המשא מכל אחד אלא מאיש אחד טועני הספינה ישלמו לפי משאם והמיקל הרי זה משובח ופטור אם אין לו נכסים בספינה ואם יש לו לא ישלם כי אם על חלקו. הרי דמשא הספינה הוא הרודף לא הנחשול כי אין בו כח לשבור הספינה כשהיא ריקנית ודכוותה משא הנער דנ"ד הוא הרודף כי מעכבו מלברוח והליסטים אינו רודף העיקר כי הנער נער ובמרוצה ילך וינצל כצבי בהשליכו המשא שעליו ולפי זה פטור:

וסוף דבר פסק דינו של הרב שהנער חייב לשלם מההיא דפרק הגוזל דף קי"ז ע"ב מימרא דרבא דנרדף ששבר כלי אחרים שחייב שקדמנו זכרה שאע"פ שהכלים מעכבים הנרדף מלברוח חייב ה"ה נמי בנ"ד השק המעכבו לברוח שהשליך מעליו שלם ישלם הנער לחבירו כי הציל נפשו בממון חבירו כי הוא דומה ממש לההיא דנרדף ששבר את כלי אחרים כי בנ"ד הליסטים הוא הרודף והשק שעליו דוגמת הכלים המעכבי' אותו לרוץ ונ"ד אינו דומה לנחשול כי בההיא המשאוי הוא הרודף כי הנחשול אינו מזיק כשהספינה ריקנית והמשליך פטור על השלכתו כי השליך את הרודף ממש אבל בנ"ד אדם בלא משאוי יוכל הרודף להשיגו להורגו ולכן הרודף הוא הליסטים לא השק המעכבו מלברוח דאלת"ה גם הכלים שמשבר דרך הילוכו בשם רודף יקראו ולמה יהיה חייב הילכך הנער הלז הציל עצמו בממון חבירו וחייב לשלם ע"כ קצור הדברים:

הנה כי כן כבר מלתי אמורה מה שנלע"ד להלכה כיון שראה הליסטיס את הנער נושא השק ורץ אחריו ויכול להשיגו אם לא ישליכנו מעליו וירוץ כצבי השק והקמח כאילו נטרפו ואבדו מהבעלים וכאילו עומד בצדו ויד הליסטיס שולטת בו ופטור מלשלם כי נ"ד דומה ממש לאותו האיש שאנסוהו גויים והראה יינו של רב מרי בנו שלרב פנחס ואמרו לו שישא ויביא עמהם היין וכן עשה ופטרו רב אשי אף על פי שעשה מעשה בידים כי כיון שהאנסים היו סמוך לאוצר היין כבר אבד הכל כי היה לאל ידם לקחתו ואם לא יביאהו אותו היהודי ובמחילת כבוד תורת הרב מהריט"ץ נלע"ד דלא דמי נ"ד לההיא דנרדף ששבר כלי אחרים דהתם חייב לפי שאלמלא שדרך על הכלים לא היו נשברים אבל כאן אפילו לא ישליך הנער את השק הליסטיס ישיג את הנער ויקחנו וכו' כדלעיל גם קשה טלי דברי הרב במה שאמר ונ"ד אינו דומה לנחשול דהתם המשאוי הוא הרודף לא הנחשול כי הנחשול אינו מזיק, כשהספינה ריקנית דהא כתיב יורדי הים באניות וגומר וכל חכמתם תתבלע ויצעקו וגו' יקם סערה לדממה וגו' והטלת הכלים לים פעמים רבות שאינו מועיל להנצל מזעף הים לכן נראה לי דהנחשול הוא הרודף העיקר סוף דבר עיני תלויות למורנו הרב הוא יורנו ויאיר עינינו לענין מעשה ה' יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים אוכ"יר:

אמשטרדם כ"ז מנחם משנת התקנ"ו לפ"ג:

כ"ד הצעיר שלמה ישורון

בדפוס אלמנה ויתמי המנוח כהר"ר יעקב פרופס כ"ץ זצ"ל

דירתם ברחוב שטרויא מארק עש זיבינטי הויז פון דיא נייאי גאס

תוכן העניינים

שות פרי עץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה