שות פרי עץ חיים· רבני בית המדרש הגדול עץ-חיים באמשטרדם
תשובה תשד
שאלה מג מי שיש לו תפילין לדעת רבנו תם ורוצה לעשותם לדעת רש"י לשנות הפרשיות מסדר הנחתם אם יש בדבר חשש איסור כיון שמזלזל בכבוד כל בעל סברא זו שהרי לדעתם התפילין כשרים ופוסל אותם ומורידם מקדושתם או לא יורנו מה הדין הוא ומה"מש:
תשובה בתחלת המחשבה היה נ"ל ברור כי דוקא לשנות הפרשיות מסדר הנחתן בבתים מדעת רש"י והרמב"ם לדעת ר"ת ודעימיה אסור. יען אשר מנהג העולם כרש"י והרמב"ם וגם כי יש להם טל מה שיסמוכו מהא דשלחו מא"י שנפלה בימה שעל קבר יחזקאל ומצאו שם תפילין ישנים מאד כסידור רש"י אבל לשנותן מדעת ר"ת לדעת רש"י והרמב"ם אינו אסור מן הדין ולכל המרבה לא יהא אלא משום חומרא הלא תראה כי הרמע מפאנו בסי' ל"ז בדד להתיר להחליף את זה בזה ובסוף כתב והרוצה להחמיר טל עצמו שלא להחליפם כלל תבא עליו ברכה ע"כ ולא אסר מטעם זלזול כבוד:
אכן חזרתי בי יען אשר מצאתי תשובה להרדב"ז ז"ל שכתב וז"ל אף על פי שאין בזה צד פיסול וכו' מ"מ יש בדבר איסור מצד שמזלזל בכבוד כל בעל סברא זו שהרי לדעתם התפילין כשרים ופוסל אותם ומורידין מקדושתם ואין לך איסור גדול מזה:
והרי לענין ציצית שאין בו קדושה אלא מצוה לבד נחלקו רב ושמואל דרב ס"ל אין מתירין מבגד לבגד ושמואל אמר מתירין ואף על גב דקיימא לן בהא כשמואל מ"מ לגבי תפילין דאית בהו קדושה יש לחוש לדברי רב דהא טעמיה משום בזוי מצוה ואפשר דשמואל נמי מודה לרב בהא דאיכא ביזוי קדושה ואפילו לטלית אחרת נאה מן הראשונה אסר רב כ"ש בנ"ד ותו דכתיב והקמותה את המשכן כמשפט ולקרשים וכי יש משפט לקרשים אלא כל קרש שזכה לינתן בצפון לא ינתן בדרום וכו' הכא נמי כיון שהפרשיות זכו לינתן כפי סברת ר"ת ובלי שיכות לא ינתנו כפי הסברה האחרת והריני מסדר בעלי סברת ר"ת אשר ראיתי כדי שתדע עד היכן מגיע זלזול כבוד העושה כן תשובת הגאונים רק רבינו שרירא גאון ז"ל הברצלוני רבינו תם בעלי הקבלה וכו' ורבים זולת אלו ואני נשאלתי על זה והוריתי שהדבר מותר ובאותה הלילה הראוני בחלומי שלא הוריתי יפה וחזרתי בי ועיינתי בדבר וראיתי שיש בזה זלזול בכל גאוני עולם ולכן אני גוזר אומר שאסור לעשות כן מן הדין מהטעמים אשר כתבתי עכ"ל ואם כן אסור להחליף אלו באלו אף מן הדין ולא מטעם זילזול כבוד בלבד. ומנא אמינא לה דאמרינן בפרק הקומץ רבא תפלה של ראש אין עושין אותה של יד ושל יד עושין אותה של ראש לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה הקל ופירש רש"י תפילין של ראש חמורה קדושתו לפי שרובו של שדי נעשה של ראש שין דלת אבל בשל יד אינו אלא יוד שיש שם רצועה קטנה רוחב אצבע וכפוף ראשה מעט כמין יוד ועוד דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ותניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפילין של ראש וכתבו רבינו יעקוב בטל הטורים בטור ארח חיים סימן מ"ב וזה לשונו אסור לשנות תפילין של ראש לעשותן של יד ואפילו בשל יד אסור אבל משל יד לשל ראש מותר לשנות ואם היו חדשים שלא הניחם עדיין מותר לשנות ואפילו משל ראש לשל יד עכ"ל הנה למדנו מהדברים הנזכרים כי הדין לשנות הפרשיות כלל לא מדעת רש"י לדעת ר"ת וכן לא מדעת ר"ת לדעת רש"י מכ"ש וזה שאם מקדושה חמורה לקדושה קלה אין מורידין כ"ש מקדושה לחול לשנות מסדר הנחתן את של אלו באלו דאסור דהא כל חד מהני רבוותא סבירא ליה תפילין דחבריה חול למור כאשר כתב רבינו יעקב שם בסי' ל"ד משם הרא"ש אביו כי תפילין של אלו פסולין לאלו דתניא החליף פרשיותיה פירוש שנתן של בית זה בזה פסולין ועוד כתב ולא יניח שני הזוגות בכיס אחר שאחד חול ואסור לתתם בכיס של יד אלא עושה שני כיסין וסימן לכל כיש שלא יתן של זה בזה וכן היה נותן א"א הרא"ש ז"ל ור"בו רבינו מאיר עכד':
וכן פסק מר"ן בש"ע בסימן הנזכר וכיון שכן מאחר שעשו התפילין לדעת אחד מהם ואליביה התפילין דחבריה חול כדכתיבנא אינו יכול לשנות את של זה בזה דהא אין בשנויין שום קדושת תפילין ונמצא מורידן מקדושה לחול הוי ביזוי מצות קדושה דחמיר מציצית כאשר כתב הרדב"ז אחר שהניחן המניח בראשו לשם מצות תפילין דחל עליהם קדושה ותו לא מצי לאחלופי אכן יש לספק אם האיסור דאמרינן הוא דוקא שמורידן מקדושה לחול או אפילו לא הניחן בראשו עדיין רק שהסופר סידר הפרשות בבתים להו כתב איחד מרבוותא תו לא מצי לאחילופי להו דהנחתם להו בבתים כהניחם בראש דמי ויש להתיר זה הספק מהא דאיתא בפרק הקומץ תניא אם אין לו תפילין של יד ויש לו שני תפילין של של ראש טולה עור על אחד מהן ומניחה בידו איני והא שלח רב חנניה משמיה דרבי יוחנן תפילה של יד עושין אותה של ראש ושל ראש אין עושין אותה של יד לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה נא קשיא הא בעתיקי הא בחדתי הנה דלא אסרו בגמרא לעשות משל ראש לשל יד אלא דוקא בעתקיה. פיר' כשכבר נקשרו בראש אסור לעשותו של יד להורידו משמט בהדיא דדוקא שכבר נקשרו בראש המניח הא לאו הכי מותר וכן כתב הטור בסי' מ"ב אסור לשנות תפילין של ראש לעשותו של יד ואפילו ליקח רצועה מהם וליתן בשל יד אסור וכו' ואם היו חדשים ולא הניחן עדיין לא חל עליהם קדושת תפילין והויא ככתבי הקודש לבד והוא הדין הכא נמי בנדון דידן דגם לשנות התפילין של ר"ת לרש"י או איפכא כל זמן שלא הניחן עדיין המניח יכול לשנותם והכי נמי איכא למילף מן הראיה שהביא הרדב"ז לעיל והיא דכתיב והקמות את המשכן כמשפטו וכי יש משפט לקרשי' אלא כל קרש שזכה לינתן בצפון לא ינתן בדרום וכו' הכא נמי כיון שהפרשיות זכו לינתן כפי סברה ר"ת ובעלי שיטתו לא ינתנו כפי הסברא האחרת ומדלא קאמר קרש שנעשה לצפון לא ינתן בדרום משמט דלאו אהזמנה ועשיה קפיד אלא אנתינה הוא דקפיד דדוקא כשכבר ניתן אפילו פעם אחת לצפון לא ינתן בדרום וכן נמי משמע מלשון הרדב"ז ז"ל זה לשונו שכתב הכא נמי כיון שהפרשיות זכו לינתן כפי סברת ר"ת וכו' לא ינתן הסברת האחרת וכיון שלא אמר הא נמי כיון שהפרשיות נעשו כדעת ר"ת אלא אמר כיון שהפרשיות זכו משמע זכו לינתן על בן אדם שהניחם לשם מצות תפילין שאם לא הניחן לשם מצוה אם כן הפרשיות במה זכו שהרי כל זמן שלא הניחם עליו לשם מצוה הוי כמונחים בקופסא עד שיונחו לשם מצוה ויזכו אותם פרשיות שתתקיים בהם מצות הנחת תפילין אשר על כן גזר אומר גדול אחד שאף על פי שכתבם הסופר ונתכוון לשם חד מרבוותא והניחם בבתים לדעתו כל עוד שלא הניחן אדם עליו לשם מצות תפילין יכול לשנותם:
רק היה נראה שאם התנה עליהם מעיקרא להחליף כשירצה דמועיל תנאו כמו גבי של ראש לשל יד דפסק מרן בסי' מ"ב אם התנה עליהם מתחילה אפילו לבשן אדם יכול לשנותם אפילו ראש לשל יד ע"כ:
אבל יש לחלק דדוקא מקדושה לקדושה מהני תנאה ולא מקדושה לחול ואם כן כיון שסדרן על פי דעת אחד מרבוותא והניחן אפילו פטם אחד לשם מצות תפילין לדעת ר"ת או רש"י והרמב"ם אסור לשנותם אחר כך אפילו התנה עליהם בתחילה:
כל זה נראה להלכה ולמעשה אם יסכים עמדי מורינו ורבינו היושב טל כסא ההוראה:
בסדר ובשנת אשר נתן ה' חכמה ותבונה בהמה כ"ד לחדש אדר:
הצעיר יוסף פיזא:
בבית ובדפוס כהר"ר יוסף בן המנוח כהר"ר שלמה פרופס כ"ץ זצ"ל
מדפיס ומוכר ספרים
דירתו ברחוב המכונה שוהל שטראט