אור ברסלב
שות פני יצחק חב שו"ת פני יצחק ח"ב או"ח הקדמה

שות פני יצחק חב· רבי יצחק אבולעפיה

שו"ת פני יצחק ח"ב או"ח הקדמה

הקדמה:

לרבי יצחק בן משה אבולעפיא ז"ל:

בס"ד הקדמת המחבר בשפה רפה מדבר:

הני מילי ממולייתא. מלין ע"ג מלין לישנא דבישות"א אל פחת בית"א. קא מי מילתא כי אין בית' אשר אין שם ממהדורי מילי:

הני אחריני אסופא דמילתא העלמ"א יוצאת למיגדר מילתא דאמירן בעלמא עלמו"ת טופפו"ת מקרבן מילי:

הני נמי שורות החיצוניות הדרא דקנת"א למאי דביני פני ריש גרגותא ויצחק בא מול פני הני מילי:

הני דבתרא הוא בהדי שותא. לעומת המסגרת אסיפא דביתא הוא הדבר אשר אמרתי הא והא במילי:

הני דאמרן ערב רב עלה אתם דחיקא מילתא בעלמא דין על פני יצחק זיבולא בתרייתא הלא הוא פטומי מילי:

מילתא כנגד כל ישראל הנה העלמ"א. הלא היא ברכת את הבריאה תבל בנעימה. ימין ה' רוממה. בשביל ישראל שנקראו ראשית חכמה. בניו"ת ברמה. סמוכין בעלמא. קאי עליה אסדרא דקדושה קדש ישראל פני העדה כולם קדושים גזע ישישים בני שלשים אברהם יצחק ויעקב דמשתבח קובה"ו בשבחייהו:

מילתא דתליא באשלי רברבי. זאת התורה כרוה נדיבי מלאכי אלהי"ם ברן יחד כוכבי. טענין ללוק"ח קו"ל המצ"ר לישראל דינא הוא דמעכבי זכו בעלמא יצאו גדודים שרפים עומדים פני משה לולי ה' אלדי"ו עמו דורש טוב לעמו היושבי בשמים יצחק כי הוא אמר בני הם היינו רביתייהו: מילתא דבדידיה. רב חסד"א נקיט בידיה. וידבר ה' אל משה משתעי בהדיה אחוז בכסא כבודי מה' מסעד"י. ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך מורי בעלמא ותצא דינ"א בהדי כבשי דרחמנא פני אלדי"ם מלך עוזר ומושיע מגן וצינה ותנתן דת לבני אברהם זרע יצחק להם לבדם נתנה ופרס סודרא עלייהו: מילתא דעדיפא טובא. אורייתין כשרה צדק ילין בה. שבצדק"י עריב"ה במדב"ר בערב"ה שהכל דשין בה לאכול מפריה ולשבוע מטובה שובעא: בעלמא והמשכילים יזהירו כזוהר נהירין פני. הרוצה ליהנות יהנה הנה משמני והיה כי יקרא גיל יגיל יצחק ירנן שמחה לאיש במענהו וה' ענהו ענהו:

מילתא דאתיא מכללא זאת תורה לעולה חן חן לה והנה מנורת זהב כולה חוזרת על אכסניא שלהי ברחובות תתן קולה מקול הקורא באסיפה בעלמא ויהי בשל"ם אגר נטר לפום צערא על:

פני טר"ח טירחא יתירה למרבה המשרה כס פלפלא דקובה"ו חדי ויהי יצחק לדבריהם דרבנן דפקיע שמייהו:

מילתא דאמור רבנן ה"ן מוסיפין על הדברו"ת תוספת דרבנן כעין דאורייתא תקון לכל הדברות. לפקוח עינים עורות. והיו למאורות להבין הבין ולהורות סברא:

בעלמא סברי מרנן בהוויות דאביי. ורבא ומלאו פני תבל תנובה לפום חורפא פלפלא רטיבא שונ"ה שהוא גול"ה:

ביצחק יקרא וכל העם ישמחו איש אל רעהו:

מילתא מסיעת"א לאוקומי גירסא סייעתא דשמיא. וזה פריה למיהוי כספרייא. משאו. ומתנו באמונה שקלא וטריא. וקם לו תלמודו בידו אסמכתא:

בעלמא סמכא דעתיה אדאזיל ואתי את פני הקדש בעלמא דאתי ומייתבא דעתיה בינן של קדושים את אברהם ואת יצחק ואת יעקב דקובה"ו תבע ביקרייהו: מילתא בטעמא טעם כעיקר דאורייתא ותנן בבחירתא גמרא גמור זמורת"א שמעתתא בעיא צילותא ר"ב צל"י עד אשר דק ומעיין בה עיון בעלמא ויקם על צל"ח פנים במשפט פני סמיכי ויצץ ציץ ציצים ופרחים כולם נכוחים עלו בו שמחים יג"ל יצחק אבי חדודי כי יצא כלי למעשהו:

מילתא חדתא אל שמועה כי באה. ובא אליה ושנא"ה. ויח"ד יתר"ו חדשה באר"ש ועשה פרי תבואה.. זה יכתוב ידו אמירה נעימה כתיבה זכר: בעלמא דתלינהו לקשיטי מתלא תלי פני שיטי. הכותב מלילות לקוטי בתר ליקוטי נהר"א " ופשטיה זר"ח:

יצחק משחקת בתבל ארש"ו צדק יקראהו:

מילתא דכתיבא בס' הזכרונות בעט"ים מזומנות מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב כל הקרבנות טוב שם מבנים ומבנות כהלכת גוברין דרך גבר: בעלמא כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה על פני. כל אחיו כי יתנו במלחמתה של תורה זכור לטוב כי קרבן ה' במועדו ועקידת:

יצחק מעשה הכתב יחשב לאיש ההוא:

מילתא דעבידא מעשה רב למען דפו"ס דפיס"ה מחיים חקק וחצ"ב על האבני"ם מעלנא אית ליה מן הרמתים ממעל לחשב רחמנא אחשביה חשיבא בעלמא והיה עליהו ככותב ס"ת פני עמודי נחלת עבדי עם שרידי עם. אלק"י אברהם ופחד:

יצחק אביר יעקב יהיה בעזרו יסובבנהו יבוננהו:

מילתא דאתיא מקל צעיר אנכי קטני הכ"א לעומת המחברת שהיתה חגרת דנא כתבא זוהי סיבה הכתוב קבעו חובה עפ"י הדברים האלה דאמירן בעלמא. הני מילי דאמרן מה לפנים פני הדבי"ר זאת היתה לי סיב"ת עשויה במחברת הזאת השנית זו משלי:

פני יצחק ח"ב כן פניו למטה והנה אין מראהו:

מילתא. דתמיהא מדכר דכירי אינשי עדת בהון. אתו דרדקי האידנא כפיתו בסרבליהון. ידאון נשרייא לקינהון בעורון ובתמהון טפויי מילתא: בעלמא יחשבו גם הם נגד פניהם פני חכמים בעיניהם וחכמים אומרים אינם לא לגנאי כל השומע יצחק חוכא ואטלולא איש את רעהו:

מילתא דמגניא קלניא מתעביד חוצפא יסגי מאיש שוגה ולשונו תהגה היזמי והיני דלא מסתג' אבולי ואסטרטוגי תבני בן גינת תונבא: בעלמא אסף מים בחפניו ולא הסתיר פניו פני הדור מה רמו עיניו נערי קבוצים ילכו העצים כי כל רואיהם שחוק יצחק וזה יהיה משפט הנער ומעשהו:

מילתא דתימה דברת בני האדם עלי דידי כ"ע מרנני ומפתי צוורני צוורני והקצ"פ יענה הראיתם בן פוטי זה ינוד הקנ"ה עושה מעשה קוף בעלמא דחק ונכנס לפנים מן האגף פני המדבר קוצים וברקנים במחצלת של קנים מאן דחמא חמא יצחק אלי אמור יאמר שאהו בחיקך ויאמר השליכהו:

מילתא בהדי איניש תומה"א בוקעת. גם לי לבב ונפשי יודעת. ערכי עלי חס"ר קובעת. ולא חדא לטיבותא גם בלא דעת. כגבר אין גברא דלאו: בעלמא וגם פה לא עשיתי מאומה זיו:

פני אדם להבל דמה אר"ש על בלימה כסתה כלימה פני בדבר:

יצחק נגד בני אדם יאמרו בלענוהו:

מילתא כדנא תאמרון את קסת"י נתתי פשטתי את קטנת"י. את נערי בני ישראל תזל כד"ל אמרתי ועלימו תטוף מלתי והנה קמה אלומתי לצוותא: בעלמא כי לא לחכמים ולא לנבונים פני זקנים פני ילכו כי רבים לוחמים דורסי"ן אותה לגנאי בעיני:

יצחק סחוב והשלך אמרו אלי קים משכ"הו:

מילתא דאתיא מדרס"א מדר"ס לפרושים חובתי היא ואעשנה היתה לי עדנה קריה נאמנה על כת"ב תנשאנה דאמר רחמנא תקריבו את קרבנכם אליא: בעלמא ואת פתשגן כתב הדת הוקם על עבודת:

פני האיש כמתנת ידו להקריב לי במועדו. ואזכור את בריתי זכור לאברהם: ליצחק קרב זה אל זה וישחטהו ויחטאהו:

מילתא זוטרתי הנה ארש"י ספרי זוטא האף אמנם דכתותי מכתת שיעוריה תלמיד דאורי ממלא צנא דקרי מצלינן האידנא אקציר"י תפלה קצרה לפקידה בעלמא דתתקבל ברעוא קבלה ואילך נוכח:

פני ה' זכרה לי אלד"י לטובה מלא כף נחת. רוח ליצחק לאלפי רבבה ובניו היו את מקנה"ו:

מילתא דיליפנא מסבא ההוא סבא קדישא מלאך מלמעלה לבוש הבדים ומלאך פניו כמראה הלפידים הצב"י ישראל ראש העמודים האי תנא בעלמא. גאון עוזינו ראש"ל וילבש הודו שריון:

פני המלך דמיונו כאריה מני"ר עט"ר וצ"ת הרה"ג הגאון אבימל"ך: ליצחק מרן זקני הוא אדוני רב חנ"א זצוק"ל רב מאד מחנהו:

מילתא דהגדת"ה אם אמרתי אספרה בשבח המגיע לחד בדרא עמודא דנורא האי גברא רבה ארי שבחבורה משיירי כנה"ג כתר תורה אין די באר לשליש ולרביע סימנא:

בעלמא. ומשאתו יגרו אלים פני גדולים כובשים פניהם בקרקע עטרה בראש כל אדם ויעט"ר:

יצחק בוצין בוצין מכת"פיה אשר זרח"ו בו למינהו:

מילתא מעלייתא במתק ודשן עדיו. ירעש כלבנון פריו ונבקע הר הזיתים מחציו כי ממנו תוצאות חיים מעשה נסים למקוצעות המשכן בירכתים כלילא באילמא. אשרי עין ראתה פנים שלו פני שכינה זהירי באחוורי אפי נהר"ה מכיפיה מיראה את פני זקן:

יצחק לדידי מאה כתרי כולהו ברכתא נינהו:

מילתא אגב אורחיה קמל"ן שמעיה דרב אנכי קריתי ושניתי בצלו חמדתי וישבתי ויפקד המלך לבא חמ"ד זו:

טבריא ת"ו האלך וקראתי קריאת הגבר זרוזי:

בעלמא. וארוצה אל איש האלקי"ם אל מול פני המנורה הטהורה הביאני המלך חדריו מלמ"ד שנתמלא הבית כולו אורה וישב יצחק על התורה ועל העבודה יקראני ואענהו:

מילתא בעלמא לנער דעת ומזימה לי תרומה הנה יוצא המימ"ה מקור מים חיים שחידודו קידם חדד ותימא לי יאור"י נחת הר"ח ושמ"ה דין גרמא בעלמא תפלה לעני מציל אני מול האלקי"ם:

פני אל חי יה"ר זכותיה בקופתיה אגוני מגנא על בית:

יצחק וע"כ הקרב אינהו ואביזרייהו:

מילתא דאמור רבנן אוקירו לנשייכו זאת חובתי ואעשנה ברוב ברכות יחולו ויאתייו כנחלים נטיו על ראש זוגתי זו אשתי הצדקת הכשרה אשה יראת ה' ה"ת היא אסתר ת"מ רב ברכות ממארי דעלמא כי היא החזיקתני והיא סמכתני בעבור:

פני להוציאם לאורה אורה זו תורה פני יצחק ראשון ושני ואל השלשה ומילי דדרשא הייני שבחייהו:

מילתא דאסוותא רפואה קרובה לבא. בא יבא משיח לפי תומו רפידתו זהב מרכבו. מדוע בושש רכבו לבא ייתי ונחמיניה ישפו"ט שלום שלמא בעלמא. יאר פניו אתנו לשכון כבוד בארצנו פני מלך ביופיו תחזינה עינינו וחסידיך ירננו אברהם בראש יצחק כנגד יעקב בנתיים מרגלא בפומייהו: עבדא די נאו"ם שיחת דקל"א יצחק לשוח שיחה קלה לישנא קלילא מילתא דלא חזייא:

עבדא דנן עפר סתמא איקרי דמיתי לקאת מדבר כי קאקי חיוירי שוה לחיה: עבדא קמיה מאריה לפום רבנן כרע כחזרא בקידה ובהשתחוויה:

עבדא כמקרקעי ארעא דרבנן זעירא דמן חברייא עזי וזמרת יה:

אני הצעיר יצחק בכמהר"ר משה אבואלעפייא:

תוכן העניינים

שות פני יצחק חב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה