שות פאר הדור· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
שאלה רכא
ועל מה ששאלתם על ראובן ששאל ללאה בית צריך שיאמרו ללאה אמרת שראובן מכר הבית לאיש אשר קנית ממנו מאין לך שהוא קנאה מראובן אם היתה אומרת בפני מכרת לו נאמנת דאמרינין מגו דאי בעיא לומר ממך קניתיה נאמנת כך אם אמרה בפני מכרת לו. אמנם אמרה נמלכתי בך ועל דבורך קניתיה אין זו טענה ובזה אמרו ההוא דאמר ליה לחבריה מה בעית בהאי ארעא אמר ליה מפלוני זבינתה ואכלתה שלי חזקה אמר ליה פלנייא גזלנא הוה אמר ליה והא אית לי שהדי דאתאי אמלכית בך ואמרת לי זיל זבון אמינא השני נוח לי והראשון קשה ממני כמאן כאדמון דתנן העורר על השדה והוא חתום עליה עד אדמון אומר השני נוח לי והראשון קשה ממני וחכמים אומרים אבד זכותו אפי' תימא רבנן וכו' המורם מזה שאפילו רבנן אמרו במעשה זה השני נוח לי והראשון קשה ממני אין זו ראיה שהביאה לאה כלום עד שתביא שטר איך מכרה ראובן לאיש אשר היא קנתה ממנו או תאמר בפני מכרת לו ובזה אמרו ומודה רבא היכא דאמר ליה קמאי דידי זבנתא ניהליה מהימן מגו דאי בעי אמר אנא זבינתה מינך ואם לא תטעון אחת מאלו השתי טענות אבדה זכותה ואבדה חזקתה ותחזור הבית לראובן אחר שישבע שלא מכרה ללאה אלא שהיתה דרה בביתו וכך הדין וכתב יצחק אלפאסי: