שות פאר הדור· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
שאלה רטז
ראובן מת והניח אלמנה ויתום ורצתה האלמנה מזונות ולזה הוכרחה למכור חלק אחד לשמעון מהכרם אשר לה ועמדו ב"ד לעזרת היתום ונתפשרו עם שמעון בחלוקת הכרם ולקח חלקו והניח חלק היתום באמצע הכרם. אך בזאת התנו על שמעון שאם היתום כאשר יגדל ולא יתרצה בחלק זה אז יתפשר עצמו. ויגדל הילד ולא נתרצה בזה ונשתתפו ביחד ועמדו בזה ימים רבים אחרי כן רצה שמעון לחלוק עם היתום ולקחו כל אחד כאשר רצה ונטלו קנין על זה אמנם לא הזכירו בעת החלוקה השקאת הכרם ולא עלה על דעתם יען מעין היה בחלקו של שמעון ומשם יפרד והשקה את כל הכרם ויהי לימים חלק לבם ולא רצה שמעון להשקות את הגן אשר לשמעון מחלקו יורינו רבינו הדין אם יוכל שמעון לעכב או לא והמקום יכפיל שכרך ויוסף כבוד על כבודך א"ס:
תשובה ראינו שאלתכם ועמדנו בה והנראה לנו הוא שיראו אם המים האלה משקין את הכרם כולה מאליהן ומעצמם מבלי שיחפרו בכרם שמעון אשר שם אמת המים אינו יכול למנוע מאחר כי אינו נוגע לו שום נזק בזה אמרו כופין על מדת סדום ואולם אם אי איפשר להשקות חלק היתום הלז מבלי שיחפור בכרם שמעון ונוגע לו נזק מזה יכול למנוע אלא אם כן התנו מתחילה על זה וכבר אמרו האחין שחלקו הן הן כלקוחות אין להם דרך זה על זה ולא חלונות זה על זה ולא אמת המים זה על זה והזהרו בהם שהלכות קבועות הם וכן הלכתא וכתב יצחק אלפסי: