שות פאר הדור· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
שאלה קצו
לאה משכנה אצל רחל משכון בסך מה וכאשר רצתה לאה להוציא המשכון שלא כפרה רחל במשכון ואמרה אין לך בידי אכן אני יש עליך כך וכך יורינו רבינו הדין בזה ומאת ה' תהיה משכורתו שלמה:
תשובה צריך שתשבע הנתבעת על המשכון תחלה איך אין לה משכון אצלה כלל ואח"כ תאמר לאה כמה משכון שלה שוה זה שרחל אינה מודה שהיא אצלם אם היה שוה כסך ששואל רחל אין לאחת על חברתה כלום ואם המשכון היה שוה יותר כבר נפטרה רחל בשבועתה שאין ללאה משכון אצלה ואם המשכון לא היה שוה אלא פחות צריך שתפרע לאה שאר הממון דהיינו שאר החוב אשר היא שואלת ממנה רחל ועד עכשיו היתה השבועה בהיסת ועכשיו היא שבועת התור' שהרי מודה במקצת טענה לרחל וכך הדין (עיין מה שכתב הר"ב שפתי כהן בחה"מ סי' ע"ב שהשיג על הרב הב"ח שכתב ששבועה זאת היא היסת ומכאן נראה בבירור שהיא שבועה דאורייתא וכמו שכתב הש"ך ויהיב טעמא למילתיה):