שות פאר הדור· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
שאלה קנג
מעשה שהיה בפנינו אנו העדים החתומים למטה כאשר אירע מקרה רע בספינות הנוסעות לים הגדול מפה העירה אסכנדריא שבתוך ספינה שם נמצא הנכבד אבי אל מפצל בן הנכבד אבי אל רצ"א נ"ע וכאשר נגזרה עליו מיתה וה' הטיל רוח גדולה אל הים ויהי סער גדול ונטבעה הספינה בתוך המחוז והאיש חלף הלך ולא נודע אם מת או לא ואעפ"י כן אשתו לבשה בגדי אלמנותה וישבה בדד וכמה בני אדם אמרו שמת ולא האמינה כי אין עדותם קיימת וישבה עגונה זה כמה ימים כי אין עדותם מספקת להתירה מככלי עגונה: ויהי היום ראה ראינו אנחנו עדים החתומי' למטה ביום הכניסה כשהיינו הולכים בשוק במדינה הנזכרת בא גוי אחד מלח מאחת הספינות והוא מסיח לפי תומו והיה מספר במה שאירע לאותם שהיו בספינה והמעשה אשר אירע וכשהיינו שומעין לו מבלי שנשאול לו שום דבר ההוא אמר אתם בית ישראל הידעתם את מפצל בן אבי אל רצ"א היהודי שנטבע במצולות ים וראיתי אותו והכרתי בו וראיתיו במלבושו אשר עליו וידענו נאמנה אנו העדים החתומים למטה והכרנו בסימנים אשר נתן וסימני פרצוף פניו וידענוהו בבירור כאלו היינו שם וראינו מעדותיו שהוא ידע את האיש והגיד מלבושו וצורתו וכשמענו אנחנו העדים דברי הגוי במה שהגיד על אבי אל רצ"א כתבנו וחתמנו שמותינו על עדות הלז ששמענו להראותו לב"ד ויעשו כטוב בעיניהם אולי ימצאו זכות להתיר עגונה זאת אשת המת הנז' והיה זה בשמיני לחדש תמוז שנת דתת"קלה ליצירה בנא אמון דעל כיף ימא מותבה. הנה כי כן יורינו מורינו אם בעדות זה יכולה לינשא אשה זאת אם לאו יורינו מורה צדק ויבא שכ"מה:
תשובה הותרה האשה מכבלי עיגונ' בעדות גוי זה מסיח לפי תומו ויכולה לינשא לכתחלה בעדות זה אשר העידו החתומים וכתב משה.