שות פאר הדור· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
שאלה קמה
תשובת שאלה על ענין מי שמת והניח אשתו מעוברת וכו' אין היתומים יכולים להשביעה על מה שצוה להם אביהם ואפילו צוה בעדים ואמר שיש לו אצל פלוני כך וכך טענת שמא היא אצלם ואף על פי שהיה טענת ודאי מאביהם ואינם יכולים להשביעו עד שיאמרו בריא לנו שיש לאבא כך וכך בידך כגון שנתן לו אביהם בפניהם ואח"כ משביעין את הנתבע שבועת היסת. וזו היא שבועת היסת זהו סדר השבועות שמשביעין ב"ד בזמן הזה כפי מה שסידר אותה הגאון רבינו נתן בעל ספר הערוך במלת הסת בסוף הלכה קמא דבבא מציעא השתא נמי לחייביה שבועה מדרב נחמן דתנן בפרק שבועות הדיינין מנה יש לי בידך אין לך בידי כלום פטור ואמר רב נחמן משביעין אותו שבועת היסת מדרבנן פירש גאון אחד מלת הסת לשון כבדות שהיסט בטי"ת כבדות שהכבידו עליו להשביע ופירש עוד ואמר מה בין שבועה דאוריתא לשבועה דרבנן ואי זו היא שבועה דאוריתא שבועת השומרים ובעדות עד אחד ובהודאה במקצת הטענה ושבועת היסת אנו מחייבין על טענת ממון ואף על פי שאין באחת מכל כדרב נחמן והיכא דמחייב שבועה דאוריתא נותנין בידו ספר תורה בשעה שנכנס דאמרינן לאנקוטי חפצא בידיה ואמרינן נמי שבועת עם הארץ מעומד ושבועת תלמיד חכם מיושב ושבועה בספר תורה תלמידי חכמים לכתחל' וכן המנהג עדיין בתלמידי חכמי' כשמשביעין אותו חולץ תפילין שלו ואוחזן בידו תחת ספר תורה ומביאין מטה שנושאין עליה מתים ומניחין אותה באמצע ונודות נפוחין שמבקיעין אותן או שמתירין אותן בשעת השבועה כדי שתצא הרוח מהן בקול הברה מרתחת ונרות דולקין שמכבין בשעת השבועה ואפר מקלה מפוזר ושקין מוטלין באמצע ועומד שליח בית דין בפני הנשבע וסודר הטענות והכפירה ואומר לנשבע אתה פלוני בן פלוני אם יש עליך לפלוני זה מכל הטענה הזאת שטען עליך בשמתא דישראל ליהוי ההוא גברא בחרם ב"ד העליון ובחרם ב"ד התחתון וכל דברי האלה הכתובים בספר התורה הזה כולם יחולו על ראשו וברמ"ח איבריו ומוסיף בכיוצ' בזה כפי כוחו ותוקעין בשופר עם האלה והוא עונה אמן ומקבל על עצמו כי על דעת בית דין הוא נשבע ולא על דעתו ועל דברים שבלב בית דין ולא על דברים שבלבבו ואף על פי שאנו אומרים לענין שבועת הדיינים היכי משבעינן ליה אמר רב יהודה כשבועה האמורה בתורה ואשביעך ביי אלהי השמים ואלהי הארץ הא אקשינן כמאן כרבי חנינא בר אידי דאמר עד דאיכא שם המיוחד ופרקינן אפילו תימא רבנן לנקוטי חפצא בידיה וגם כתיב כי יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה זאת היא שבועה דאורייתא אך שבועת היסת סדורה היא כך ודבר זה פירשו רבינו יוסף הלוי זצ"ל פירוש מבואר בפירוש שבועות שלו בהלכות פנקסו ולית בה ספק כלל וכל מאן דלא דאין הכי לא חש לקימחיה ואין ראוי להשגיח על דברי מי שחייב שבועת היסת על דברי אביהם ומעשים בפנינו בכל יום ואנחנו דנים כדין זה בחרם סתם בלבד והאלמנה שנשאת אין משביעין אותה כמ"ש רב הונא משה בר מימון זצ"ל.