שות פאר הדור· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
שאלה קט
ותורינו מורינו ורבינו ראובן ושמעון ביניהם בית בשותפות אמנם לא חלקו ביניהם אלא שנה אחת דר ראובן. בבית העליונה והבתים אחרים משכיר אותם ושנה אחת דר שמעון בבית העליונה וישכיר השאר וכן על זה הדרך ויהי היום עת לקח ראובן הבית לדור בה השכיר שאר הבתים לגוים ושמעון טועינן כי לא זו הדרך ושאין ראובן רשאי להשכיר לגוים מפני כי מפסידים הבית זאת ועוד כי יזיל השכירות ועוד כמה דברים העל כל אלה אמר לו בא ונדור ביחד או אדור אני ואפרע חלקך כי אין רצוני, להפסיד חצרי בהבאת גוים שידורו בו יורינו מורינו הדין בזה ואם ראובן חייב בפסידה אשר היתה בזה או לא והיה שכרו כפול מאת ה' מן השמי':
תשובה יכול למונעו שלא יביא גוים ואם לא יקשיב חייב נדוי אמנם בפסידה אשר היתה אינו חייב ודינו בשכירות כדין המכר אשר יאמר לו גוד או איגוד וכמו כן דאומר לו או שכור ממני או אשכור ממך. וכתב משה: